הדיוקן האחרון

ב -1964, בעת נסיעה קצרה לפריז, הסופר האמריקני ומאהב האמנות ג'יימס לורד (ארמי האמר) מתבקש על ידי חברו, האמן הנודע אלברטו ג'אקומטי (ג'אופרי ראש), לשבת על דיוקן. התהליך, ג'יאקומטי מבטיח לורד, ייקח רק כמה ימים. מחמיא ומסוקרן, מסכים אלוהים. כך מתחיל לא רק סיפור של ידידות מופרזת, אלא, דרך עיני לורד, תובנה היופי, התסכול, העומק, ולפעמים, כאוס מוחלט של התהליך האמנותי. דיוקן סופי הוא דיוקן של גאון, של ידידות בין שני אנשים שונים לחלוטין, אך יותר ויותר מלוכדות באמצעות יצירה אחת, מתפתחת, של יצירתיות.