"טיילר רייק: חילוץ 2": תופעת טבע נטפליקסית

לפני שתתחילו לתהות מה עלה בגורלו של טיילר רייק בסוף הסרט השני, כדאי שתדעו שהפעם נטפליקס לא חיכתה יותר מדי זמן לראות כמה הסרט הצליח או הצליח מאוד. הפעם הלכו החבר'ה של נטפליקס על הימור לא תלוש בכלל ופשוט הודיעו על הסרט השלישי, מספר ימים מועט לאחר שהשני שוחרר והצליח, כמצופה. אם ענקית הסטרימינג מוצאת תרנגול זהב אוסטרלי שיודע להטיל ביצי זהב וגם לזרוק פטיש ולתפוס אותו בחזרה, אז למה לא בעצם? הסרט הנוכחי לוקח את הצלחתו המרכזית של הסרט הראשון, שהייתה השוט הכאילו רציף ברחובות בנגלדש, מעצימה אותה ומעבה את זמן המסך שלה. בנוסף לאותו אירוע מרכזי, שלבדו מצדיק את הצפייה בסרט, מדובר בסרט אקשן מהשורה והמעלה הראשונה, שרק תנסו להגניב נשימה במהלכו, מבלי לפספס עוד מצרר יריות.

הקורונה הייתה כאן לפני שלוש שנים, כאשר יצא הסרט הראשון, שלא ציפה מעצמו ליותר מדי. חברי הקאסט של "הנוקמים: סוף המשחק" התפזרו לכל כיווני הרוח והחלו בתהליך דשדוש ומציאה עצמית מחודשת. רוב הקאסט, אשר שפר עליו מזלו, המשיך כחלק מהיקום האינסופי של מארוול (רנר, הולנד, המסוורת', רופאלו, לארסון, ראד ועוד סחיטה קטנה מגברת ג'והנסון), כחלק מהשלב הבא בפיתוח היקום. היו כאלו שפחות שפר עליהם המזל, לא המשיכו כלל ועברו לכשלונות מפוארים (אוואנס ודאוני ג'וניור) והיה גם אחד שהמציאות לא האירה לו פנים כלל, נפטר ולא המשיך כלל, לשום מקום (בוסמן). המסוורת' הביט מהצד בדעיכה של היקום הקולנועי, שהוא חלק ממנו, רץ לפרנצ'ייז אחר ("גברים בשחור: אינטרנשיונל") ופתח אחד חדש בענקית הסטרימינג עם ה-N האדומה, שלא היה לו מושג כמה הצלחה הוא יביא לו וחיכה לראות מה יוליד יום.


מלא זמן לא היה איזה סרט גדול, שהצליח, בכיכובי | צילום: IMDB

טיילר רייק, שכיר החרב הכל כך גנרי, שלא היו ממנו שום ציפיות, מקריאת התקציר בלבד, הפתיע בסרט ראשון בועט ויוצא מן הכלל, בעיקר בזכות סיקוונס זכור אחד. הסיקוונס המדובר מינף את הסרט, בעזרת ערימות של אקשן מהוקצע, לכדי הצלחה כבירה, שאיש לא הצליח לחזות או לשער לעצמו את גודלה, בעיקר נוכח ערימת הזבל הבינוני שיוצא מנטפליקס בדרך קבע. כל כך הופתעו שם, ברשת הסטרימינג, מהצלחתו של הסרט הראשון, שההרג של הגיבור הראשי, עם סוף הסרט, קצת שיבש להם את התוכניות לנסות וללחוץ עוד סרט החוצה. לפיכך הוחלט לנסות ולסמוך על הזיכרון הקלוש של הצופים או פשוט לבנות על זה שלא באמת אכפת להם מה קורה, כל עוד אפשר להמשיך לעוד אחד וריפאו באורך פלא את הגיבור הראשי שלהם, שספג לא מעט עם תום הסרט הראשון בהשתתפותו. גיבורי על לא מתים, הם פשוט מתחדשים, בהתאם לדרישת האינטרנט, עד הסרט הבא ומחכים קצת, כדי שתשכחו פרטים זניחים כמו עשרות קליעים, נפילה מגשר וטביעה בנהר.

לסרט הנוכחי, בניגוד לקודמו, כבר חיכו הצופים שיגיע. חיכו בכיליון עיניים ובמודעות מלאה בנוגע למה שהם הולכים לקבל. בפעם הקודמת זה היה ברור שעומד להיות כאן סרט אקשן גנרי לחלוטין, אשר בעיקר לא ברורה האם הוא יהיה טוב או לא. הפעם היה ברור שהוא עומד להיות סרט אקשן גנרי לחלוטין, שבוודאות עומד להיות משובח עם סיקוונס אחד ארוך, מרשים וקטלני. אורכו של הסיקוונס המרכזי והכל כך מדובר הוכפל הפעם והוא מתרחש בכמה זירות, בזו אחר זו ובהחלט מעלה את הרמה הגבוהה, אליה הורגלנו כבר בסרט הקודם. מעבר לסיקוונס עצמו מתקיים גם הסרט עצמו, שהוא עתיר באקשן בלתי פוסק, עם קצב פשוט יוצא דופן ולא רגיל, כמעט בכל רמה אפשרית, הניתן לחשוב עליה. הטקסטים, העלילה וההתפתחויות הן הנקודות החלשות, אבל לא בשביל זה פתחתם את הטלוויזיה ובחרתם בכריס המסוורת' נטול פטיש ושיער ארוך. לא?


תירגע, תירגע, הוא לא אמר כלום על אמא שלך | צילום: IMDB

הסרט נפתח בסשן לא קצר בכלל, במסגרתו ירענן סם הרגרייב את הזיכרון של כולנו, בנוגע לרגעים האחרונים של טיילר רייק, עם סיום החלק הראשון, במה שניכר שיהפוך לטרילוגיה (במינימום). רייק מגיע למצב של כמעט מוות, עובר לפרפור, שיקום לא ארוך במיחוד והופ...שכיר החרב לשעבר מועבר, כמעט באופן אגבי למדי, לאזור נידח ומושלג, שם הוא אמור להעביר את ימיו בציפייה למשהו שיתרחש. השעמום כמעט גומר אותו, כאשר הוא נמצא לבדו ובאזור שמרבית האנשים היו משלמים עבור השקט, השלווה ואפס ההפרעות מסביב. טיילר רייק ממשיך להעביר את זמנו בצליעה מתמדת, בקניות בסופר המקומי ובצפייה בראגבי נשים בטלוויזיה, אך ללא תכלית או מטרה אמיתית לחייו. כל הסיקוונס הפותח הזה מהווה בבחינת אקספוזיציה כללית ומשמימה למדי, בכל הנוגע למה עבר על רייק עד כה ואת הסבל שהוא חווה ועדיין חווה בטרם הוא מחליט לחזור ולירות באנשים (רעים) ללא אבחנה.

ביום שנציג המעסיקים הפוטנציאליים שלו (המגולם על ידי אידריס אלבה) נכנס לשטחו הפרטי, המטרות מתעדכנות, משתנות והזיק חוזר לעיניו. עד מהרה הוא זונח את כל ההגנה שקיבל מהצוות הקודם ומהסוכנות (כלשהי) ורק רוצה לשוב ולגרום לאנשים לירות בו. המעבר החד בין הכלום והשיקום לבין האקשן, בשיא הטרלול, מעביר את הצופים ממצב של כמעט שינה לעירנות מלאה ובלתי פוסקת, כאשר סיקוונס אחד ארוך (שוב), המצולם כ-וואן שוט (שוב) לא מפסיק להרשים ולהדהים במשך 21 דקות רצופות, במסגרתן הוא נכנס לכלא, מצית מהומת אסירים, את עצמו באש, נלחם מוצת, נוהג בג'יפ חסין ליריות (ומסתבר שגם לטילי בזוקה), תופס רכבת (לא לילה ולא לקהיר), נלחם קצת בשני מסוקים עם רובה ומבט מאיים ומדגים איך זה להיות גיבור על בלי פטיש וכוחות על טבעיים, כאשר הוא שורד שלל קרבות שההיגיון והעובדה שהוא נותר בחיים לאחר כולם תלושים לחלוטין מהמציאות.


מפה רואים כבר את תחילת ההפקה של הסרט השלישי | צילום: IMDB

תקבלו בהמשך גם קרבות על בניין, הפיכת חדר כושר לחדר רצח ומה לא? אמנם אלו לא יהיו בטכנולוגיית כאילו-שוט-אחד, אבל עדיין אל תורידו דופק או תעצמו עין, כי אתם עשויים לפספס המון. סיפור הרקע דומה למדי לכל סיפור של סוכן שצריך להיכנס לפעולה מסוכנת ואין מישהו טוב ממנו שיוכל לבצע את המשימה - גנרי, כבר אמרנו? גם הפעם רייק יצטרך לאסוף ילד, שהיה אמור להיות בגיל של הבן שלו, רק שהטוויסט הוא שהוא צריך לאסוף את הילד, ביחד עם אחותו ועם אמו...מבית הכלא השמור בגאורגיה. יש לינק אישי קצת יותר הפעם, בכל הנוגע למוטיבציה שלו לבצע את המשימה, אבל שם בערך זה נגמר ולא מתפתח יותר מדי ברמה האישית הנדרשת בכדי לתת קצת נפח ועומק לגיבור השטחי למדי, שמסתפק במראה מגניב, מבטא וקוליות אינסופית.

שם הסרט נותר מגוחך ואפילו מתגחך עוד יותר, כאשר מוסיפים לו ספרה, אבל למדנו לחיות בשלום עם התרגומים המקומיים. הם כבר לא יכולים ללכת צעד לאחור, בסרט המשך. מה שבטוח הוא שאם אתם צריכים חילוץ, ככל הנראה תדעו למי לקרוא ואולי כל זה בכלל בשביל למתג חברת גרירה, בהובלתו של רייק, כאשר הוא יסיים את העבודות עם מסוקים ורכבות. האדם שהצליח להוציא את עצמו חי מכל משימה בלתי אפשרית, אשר ניתנה לו, מגיע בעיתוי לא מקרי בכלל למסכים הביתיים - חודש לאחר שעלה "מהיר ועצבני 10" וקצת פחות מחודש לפני שמגיע "משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות – חלק ראשון" ומאותת בחוזקה שהוא כאן בכדי להישאר והאפקטים שלו יתנו פייט מאסיבי לסרטי האקשן המובילים (כולל לסדרת סרטי "ג'ון וויק") לו רק יקבל את ההזדמנות לעבור לבתי הקולנוע.


אין כמו משפחה מאוחדת, תשאלו את וין דיזל | צילום: IMDB

משפט על הסרט:
אז למה לא בקולנוע בעצם? לאחר שמסכמים שני סרטי "טיילר רייק" בנטפליקס, ניכר כי היתרון היחיד בצפייה הביתית הוא האפשרות להעביר את הרגעים המועטים המתים שיש בסרט ולא כוללים יריות, אנשים, מכוניות, טנקים או מסוקים מתעופפים באוויר. מעבר לכך ובצפייה באינטנסיביות המרשימה של הסרט, כולל הרגעים שמצולמים בטכנולוגיית וואן שוט, ניכר כי כל הביצים יכולים להיכנס לסל של הקולנוע ולשגר את השלישי גם לצפיות על מסכים גדולים יותר מאלו הביתיים.

משפט על הבמאי:
את המושכות לסרט הזה סיפקו האחים רוסו, בפעם השנייה, לבמאי של הסרט הראשון ומתאם הפעלולים הבכיר: סם הרגרייב, שהוא בן טיפוחיהם עוד מימי מארוול העליצים. האחים לבית משפחת רוסו משמשים כמפיקים שוב והפעם מצרפים גם את אחותם אנג'לה, כחלק מצוות ההפקה. ג'ו רוסו משמש שוב כאחד מהתסריטאים, כמו בסרט הקודם ובסך הכל ניכר כי עליית המדרגה לסרט השני נעשתה באופן וצורה מבוקרים, כמו גם הסיקוונס יוצא הדופן, שהתעלה אפילו על אחיו הבכור, מהסרט הקודם.


מי בא? אתם יודעים שאין לכם אפילו רבע סיכוי | צילום: IMDB

משפט על השחקנים:
אדם בסה (יאז) וגולשיפטה פאראהאני (ניק) מתפקדים היטב בתור הבסטיז של רייק, אבל כריס המסוורת' הוא האיש המרכזי של ההצגה, אשר מוכיח שיש לו עוד מה למכור בלי הדמות של ת'ור, לפחות בז'אנר האקשן ונותר לו להוכיח, כמובן, שהוא יודע להיות שחקן לגיטימי בסרטים שאינם כוללים אקדח, רובה או פטיש בידו. הרעים נותרים רעים ולא נותנים שום סיבה להאמין שהם יהיו אלו שייקחו אותו אל עבר הקבר, בכל הנוגע ליכולות של האנטגוניסט להיות שובר שוויון (כמו ת'אנוס למשל). אין אף דמות משנית שראויה לציון, במשהו יוצא דופן בכל הנוגע ליכולות המשחק המופגנות, אבל שוב...זה לא העניין והנושא המרכזי כאן. אידריס אלבה מעבה את מערך הכוכבים וגם אולגה קורילנקו עושה את אותו הדבר למערך הכוכבות (שפג תוקפן, בינתיים, אם לומר את האמת).

משפט על אורך הסרט:
לכאורה התווספו עוד שש דקות לזמן הברוטו של הסרט. בתכלס הוא מצליח למלא כמעט כל רגע בו, מלבד ההתחלה והסוף ועוד כמה דקות מתות באמצע. ממלא בכל טוב ובאקשן למכביר, שמעלים ומטשטש את הזמן, כמעט לחלוטין.