"לא לוקחים קשה": ג'ני מהבלוק

ג'ניפר לורנס היא העניין בסרט הזה. היא ולא אחרת או אחר; היא ולא מלאך, היא ולא שרף. השחקנית המוכשרת והנפלאה הזו, שהתגלתה לפני קצת יותר מעשור, משנה את הטון והניגון של הסרט, בכל רגע נתון. כאשר היא מכוונת את עצמה למוד קומי - הכל מצחיק בטירוף ומתגלגל בשיא הטבעיות וכאשר היא רוצה לשנות, אתם תתרגשו ביחד איתה. חודשיים לפני יום הולדתה ה-33, מוכיחה לורנס כי היא משתבחת עם השנים, כמאמר הפתגם הוותיק. היא עוצרת נשימה ויפיפייה כמעט כמו בובת ברבי וכמעט גורמת להתחרט שאיננה משתייכת לקאסט הרחב של הסרט, בכיכובה של מרגו רובי. זה מרגיש כאילו היא לא מתאמצת יותר מדי בשביל להביא את ה-A Game שלה ורק ממבט בטריילר, אפשר להבין שמתבשל כאן להיט, אשר עשוי מכל החומרים הטובים ביותר, בעבור קומדיית ליל קיץ.


כמה שניות אני מגיעה למעלה | באדיבות סרטי פורום פילם

הקומדיה החדשה, בכיכובה של לורנס, לא עלתה על משהו ייחודי או יוצא דופן, כיוון שהטריק והשטאנץ ידועים וכבר בוצע בהם שימוש באינספור מקרים קודמים של קומדיות או קומדיות רומנטיות בעלות התנהלות עלילתית זהה. תמיד ישנו לא יוצלח וחנון שלא מסוגל להתקדם בחייו, בגלל ביישנות או מראה ותמיד יש את האטרקטיבית יותר שתיקח אותו בשביל הבדיחה, ההתערבות, הכסף, הכיף - You name it ולבסוף תמצא את עצמה בהתאהבות או קשר אמיתי, שאינו תלוי בכל אותם הגזרים, המוחזקים על ידי מקל כלשהו. גם בסרט הנוכחי הרעיון המרכזי הוא זהה ולא תמצאו כאן שבירת תבניות ומוסכמות, אבל דרך ההגשה של הסרט הזה וכמובן ההתייחסות של הסאבטקסט שלו לנושאים בוערים בעידן המודרני, עושים את שלהם בהפיכתו לקומדיה מוצלחת אף יותר וכזו אשר מדגישה בעיקר את יכולותיה העילאיות של לורנס לדעת לתפקד בתור תבלין עדין, אבל מורגש וקובע טעם, בעבור הסרט.

מדי היא בחורה בשנות השלושים לחייה. היא עובדת בתור נהגת אובר וברמנית בעיירת קיץ קטנה וברשותה בית קרקע, אותו ירשה מאמה המנוחה. היא עושה את המינימום וחיה חיי הוללות וחוסר מחויבות, בכל הנוגע למערכות יחסים. את סצנת הפתיחה תזהו, כמעט במלואה, מהטריילר וזאת בכדי להעניק תמונה מיקרוסקופית בנוגע לגיבורת הסרט ויחסה לגברים ולחיים. ברגע שרכבה נגרר והאופציות לקבל תשלום, בכדי לשמור על הבית נקי מחובות, מצטמצמות, היא מוצאת את עצמה מחפשת עבודה רווחית בנרות ומוצאת אחת כזו, על פיה זוג הורים מחפש בחורה, בשנות העשרים לחייה וכזו שתצליח להוציא את הביישנות מבנם בן ה-19 ובעל הכישורים החברתיים המזכירים כאלו של שטיח כניסה לבית. היא גם צריכה לבתק את בתוליו, בדרך אגב ולא רואה בעיה מיוחדת עם המשימה וכך, עם החשש לאבד את הבית וחוסר החשש להרעיד את עולמו של הבחור הצעיר, היא יוצאת לדרך.


יש לי שם כתם, אתה יכול לעזור לי להוריד אותו? | באדיבות סרטי פורום פילם

מדי מוצאת את עצמה נכנסת ויוצאת לסיטואציות ומסיטואציות ביזאריות, עם פרסי הצעיר, אשר צריך לקבל קצת ניסיון לפני שהוא הולך לקולג' ועל אף שהיא לא באמת צריכה להתאמץ יותר מדי, במונחים שלה, היא מוצאת בחור רגיש, ערכי, עדין ורומנטי, שלא מחפש להשכיב אותה בניסיון הראשון. לורנס, אשר מגלמת את מדי בשיא ברביותה, משתתפת בכמה סצנות שלא היו אופייניות לה בתפקידים קודמים ואחת מהן נועזת למדי, שמזכירה לכולם כי כבר מזמן אין מדובר באותה נערה בעלת מבט נוקב, אשר כבשה את לבבות הצופים בסרט האינדי: "קר עד העצם" לפני 13 שנים. מעבר לכל אותן העובדות בנוגע ללורנס, השחקנית, היא גם מתפקדת בסרט הנוכחי בתור מפיקה, עובדה שמייצרת אצלה מוטיבציה כפולה להצליח ועל אף הזניחות שבז'אנר של הסרט, לא ניכר כי לורנס לא לוקחת קשה את תפקידה, אלא בשיא הרצינות.

אפשר להסתכל בבדיחות הדעת על כל הסרט הזה ומה שהוא מייצג, אבל גם בסרטים מסוג זה, מטופשים ככל שיהיו, הדרמה צריכה להיכנס ועמה גם נכנס הסאבטקסט על לא מעט נושאים, אשר מטרידים את הדור הצעיר הנוכחי. ראשית, העניין של "הורי ההליקופטר", אשר מרחפים בעזרת כל האמצעים הטכנולוגיים, העומדים לרשותם, מעל ילדיהם, לא מאפשרים להם לפתח עצמאות ויותר מכך, מנסים לקנות להם עצמאות בעזרת האמצעים הכלכליים, אשר מצויים ברשותם. חוסר היכולת ההורית לשחרר ידועה משכבר הימים וכבר קיבלנו שיעור מאלף, לא אחת, בנוגע ליכולת ההורית לנטר את ילדיהם ובעצם לנסות ולהשתיק חרדות, שקיימות בקרבם של ההורים עצמם. בסרט הזה ההורים האמידים חרדים מאוד לביצועי בנם, בכל מיני תחומים, שעם הורות לוחצת פחות, ייתכן והוא היה מסתדר לבד, אבל אז...לא היה לנו סרט ובטח לא את הקומדיה הנהדרת הזו.


ההורים שלי אמרו שהכובע הזה הוא לשתיית טרופית | באדיבות סרטי פורום פילם

נושא נוסף בו נוגע הסרט, נגיעות עדינות מאוד, הוא כמובן השיח החדש והשימוש הטוטאלי ברשתות חברתיות, בתור חלק אינטגרלי מהחיים. במסגרת סיקוונס המסיבה, הקיים בסרט לקראת סופו, מדי בת ה-32 מרגישה זקנה מדי, כאשר במסגרת מסיבת סוף קיץ היא מגלה שלא מעט עקרונות בסיסיים השתנו בסביבה החוגגת. בעודה עוברת מול סיטואציות שונות ומשונות, במסגרת מסיבת בית של צעירים לפני מעבר לקולג' ומגיבה בצורה "מיושנת" לכל אחת ואחת מהסיטואציות, מגלה מדי שמה שהיה מקובל "בזמנים שלה" כבר לא תופס כיום ועל אף הפער הקטן למדי, בשנים, היא כבר מרגישה לא עדכנית, במידה מסוימת ומאוימת. היא מוצגת בתור אדם פגום, מסיבותיה שלה, אשר מנסה לשקם אדם פגום אחר, מסיבותיו שלו וביחד הם מצליחים לייצר קשר אמיתי וכנה, שכמובן לא היה חלק מהתכנון של המשימה בתשלום, אותה היא מבצעת, בעבור הוריו של פרסי הצעיר.

וכן, מעל הכל מדובר בקומדיה, שבלב ליבה מנסה להסביר את עניין ההחרגה של פרסי מהחברה הצעירה, במסגרתה הוא אמור לזרוח ולשהות, במרבית הזמן. גם כאן הסרט עוצר ומרצין לכמה רגעים, בכדי לדבר על שיימינג ברשתות ובכלל על בריונות וחרמות. פרסי הביישן וההגון מתנגש עם דמותה של מדי הפושרית, חסרת המעצורים ונטולת הבושה והם מייצרים איזון קומי וגם דרמטי נפלא, אבל אל דאגה, אלו הם הקווים המנחים של הסרט, אשר מתפקד ברוב הזמן ובאופן נפלא בתור קומדיה מופרעת באמת וחסרת מעצורים, שפשוט שואבת השראה קונספטואלית מעשרות קומדיות דומות ומספרת על שני צעירים דפוקים - כל אחד בדרכו שלו, שפשוט רוצים להיות נאהבים באמת ולא בטוח שאכפת להם איך הם יראו בדרך להשיג את האהבה הזו.


הלו...אתה גונב את השמיכה | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
יופי של קומדיה לפתוח איתה את הקיץ. אפשר לומר שהיא נכנסת היטב אל עומקי הנישה של הקומדיה הרומנטית, אבל מצליחה לייחד את עצמה בסגנון הקומי וגם דרך מעט טוויסטים עלילתיים, שהיא מייצרת. הפעם אין התערבות על זכייה במשהו, אבל בהחלט ישנה התערבות אחרת - התערבות הורית. קורע מצחוק, לורנס נפלאה וזה בדיוק הסרט שתרצו לראות בקולנוע ממש עם פתיחתו הרשמית של הקיץ.

משפט על הבמאי:
ג'ין סטופניצקי הוא אחד מהכותבים של "המשרד" וביים עד כה שישיית פרקים מהסדרה. סרט הבכורה שלו היה ילדים טובים והוא היה נהדר וכעת הוא מביים שוב על פי אבני הדרך של סגנון הקולנועי הקומי, במסגרתו פרץ בסרט הבכורה שלו והפעם במידה מוגברת הרבה יותר, גם בסרט הנוכחי.


מהפנטת גם בקומדיות מטופשות | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על השחקנים:
אנדרו בארת' פלדמן הצעיר והאלמוני למדי, אשר גילם תפקיד קטנטן ב"רעש לבן" היומרני והנפוח, עם תפקיד טוב בסרט הנוכחי. מת'יו ברודריק נשלף אל מחוץ לארונות העמוקים ביותר של הוליווד וגם תפקיד קטנטן ניתן לנטלי מוראלס, מ"מחלקת גנים ונוף", אבל את ההצגה גונבת, כאמור, אחת בשם ג'ני לורנס, בהופעה נפלאה ודומיננטית ועם סצנה אחת פרובוקטיבית ומפתיעה מאין כמותה.

משפט על אורך הסרט:
שעה וארבעים. זמן מושלם לקומדיה פרועה ומשולחת כל רסן.