"המהפנט": מאחז עיניים כושל
ביקורות
הניסיון החדש של רוברט רודריגז לחזור לתודעה ולקדמת הבמה נתקל במכשול עלילתי רציני. בעודו שואב השראה מפרויקטים הרבה יותר גדולים וזכורים משלו, נופל הסרט החדש, בכיכובו של בן אפלק, על הפרצוף ומתקשה לקום לסיבוב נוסף.
יום שישי, 9 ביוני 2023
"המהפנט": מאחז עיניים כושל
הטריילר כמשל לסרט כולו. כישרון ענק ולא מדובר מספיק, הוא למשוך צופים דרך טריילרים לסרטים בינוניים עד מחורבנים ממש. בסרט, אשר נקרא "המהפנט", הטריילר עושה עבודה משובחת בהפנוט צופים פוטנציאליים ומדביק אותם אל המסך למשך למשך שתיים וחצי דקות, במסגרתן אתם משוכנעים שזה הולך להיות אחד הדברים הגדולים של חודש יוני. אך היפנוטים לחוד ומציאות לחוד, כי הסרט הזה הוא הוכחה מדויקת וחותכת ליכולת עבודת המהפנטים, כמו גם ליכולת של עורכי הטריילרים לייצר מציאות שונה לחלוטין ממה שאתם עומדים לצפות בה, במהלך הסרט.
קצת לפני שהגיעה הקורונה למחוזותינו, הגיעו גם רוברט רודריגז וג'יימס קמרון, בשלהי שנת 2019, לפמפום מוגזם של הסרט הסתמי והנשכח "אליטה: מלאך קרב". התוצאה הייתה רחוקה מאוד מלהזכיר את יכולות הבימוי של רודריגז, אבל דווקא הוכיחה, פעם נוספת, למה אנחנו ממתינים לכל דבר שקשור לקמרון, בנוגע לחזון הוויזואלי שלו בנפרד וגם לזה המשותף של השניים, כאשר רודריגז היה האחראי הישיר למה שהתרחש בסרט. התוצאה, אשר התקבלה משיתוף הפעולה של השניים, באופן כללי ושל רודריגז בתור במאי קולנוע ולא קליפים, הייתה נשכחת למדי וגרמה לבמאי המקסיקני לשקוע חזרה בעולם המוזיקה, במשך כמעט ארבע שנים. הזמן עבר ורודריגז הוכיח שבשביל לשמור על הגחלת, צריך לתרגל, כיוון שהתוצאה הפעם הייתה אפילו פחות טובה.
שמע, רודריגז כבר לא ביים סרטים הרבה זמן. קצת סבלנות | באדיבות פורום פילם
בן אפלק מגלם בלש בשם דני רורק, אשר בתו נחטפה לפני שלוש שנים ומאז לא נמצאו עקבותיה או זכר לאותן עקבות. הוא פותח את הסרט בישיבה על כסא המטפלת, אשר מנסה להחזיר אותו, באמצעות היפנוזה, אל הרגעים האחרונים, במסגרתם היה עם בתו. הוא נזכר בעצב ודמעות בגורל בתו הנעדרת ובחוסר היכולות שלו לשנות משהו והולך להטביע את יגונו בעבודה, כאשר הוא נשלח לנסות ולסכל שוד פוטנציאלי. בעת השוד, ההולך וקורם עור וגידים, מוצא את עצמו רורק מתחיל לחשוד באדם מוזר, אשר נמצא במיקומים אסטרטגיים שונים, בעת השוד וניכר כי הוא משפיע על כל האנשים, על ידם הוא עובר, ובעצם לוקח, בדרך כזו או אחרת, חלק בשוד עצמו - מסביב וישירות.
האדם הזה הופך להיות החשוד הראשי וגם כמובן עשוי להתברר בתור דמות המפתח למציאת בתו של רורק. אותו חשוד שולח את רורק למרדף, במסגרתו הוא מתחיל בתור הצייד והופך, לאט ובצורה מהירה למדי, להיות הניצוד. בדרך לניסיון לפתור את כל הסיפור, ההולך ומסתבך, רורק פוגש מגדת עתידות בשם דיאנה קרוז (המגולמת על ידי אליס בראגה), שגם יודעת דבר או שניים על האנשים המושכים מאחורי החוטים והם, איך לא? משתייכים ליחידה מיוחדת של הממשלה, ממנה נפלט הפושע הסורר וחסר השם (המגולם על ידי ויליאם פיכטנר, לנצח הסוכן מהון מ"נמלטים"). בקיצור, לא לסמוך על אף אחד כי...מה משנה הסיבה? פשוט לא לסמוך על אף אחד או אחת בסביבה.
אתה לא ההוא מ"נמלטים"? | באדיבות פורום פילם
עשרים הדקות הראשונות עוד מחזיקות את הסרט עם עניין מסוים, אבל בערך מהשלב שבו נפגש רורק עם מגדת העתידות משהו בהיגיון העלילתי של הסרט נסדק באופן קשה והוא מתחיל לאבד את הדרך והכיוון. זה מרגיש כמעט כמו פארודיה על סרטים של כריסטופר נולאן, כש"התחלה" פוגש את "טנט" בפינת "ממנטו", בעיקר בכל הנוגע לוויזואליות, שמנסה לחקות רגעים מאוד ספציפיים מאותם סרטים ובייחוד מ"התחלה". עם זאת וגם למרות הפער של שלוש עשרה השנים, בין ההוא של נולאן לזה הנוכחי, לא ניכר כי רודריגז מצליח לתת לפער השנים להעניק לעצמו שום יתרון מכיוון שהסרט הזה פשוט נראה, מרגיש והוא עצמו בינוני בכל רמ"ח איבריו. בשלבים כל כך רבים הוא נראה כמו סדרת העתקות והדבקות גסות מאוד, שלא באמת מתיימרות להפוך ליחידה אחת שלמה ומקורית בפני עצמה.
יותר מדי רגעים בסרט הזה כושלים להעביר את ההיגיון של הסרט אל הצופים. האם מה שאנחנו רואים כעת נמצא בראש של הדמות הראשית? המשנית? מי מרמה את מי ולמה? בשלב מסוים זה כבר לא הופך להיות הדיון כי הסרט מאבד את אחרוני הצופים שעוד ימצאו בעלילה המוזרה והתלושה שלו עניין. הסרט הזה מביא מעט מדי רגעים, שאם חושבים עליהם יותר לעומק אולי מסתדרים איכשהו לקראת הסוף. עם זאת גם ניתן למצוא בו הרבה יותר מדי רגעים שאם תחשבו עליהם במשך זמן ניכר, יכול להיות שתביאו על עצמכם את הסוף. בכל מקרה מדובר ביצירה שלא מסתדרת מכל כך הרבה סיבות, הן ברמת התסריט והן ברמת הביצוע וכזו שמתקשה לחבר את הנקודות או את עצמה לצופים.
תביא כפית, תראה מה אני עושה לה | באדיבות פורום פילם
משפט על הסרט:
התסריט מתפזר לכל מקום, השחקנים בהופעה בינונית ורדודה ואפילו הבמאי, שפעם היה שם דבר בהוליווד, לא מצליח להציל את הסרט מעצמו. בלאגן גדול שלא מסתדר באף שלב ובעל מעט מדי רגעים בהם אתם תרגישו כי יש לכם מוטיבציה כלשהי להמשיך עם הסרט.
משפט על הבמאי:
כבר יותר מעשר שנים שרוברט רודריגז לא מביים משהו ראוי לצפייה. גם אליטה שלו, אשר זכתה לביקורות מעורבות ונראתה משגע, אבל דלה מאוד מבחינת התוכן, לא הצליחה להיות עלה תאנה ליכולות ההולכות ונחלשות של הבמאי הוותיק, שהיה מוזכר פעם בנשימה אחת עם קוונטין טרנטינו. עוד חור בדלי המנוקב שפעם היה מפוצץ ביין משובח.
הצ'ק בבקשה | באדיבות פורום פילם
משפט על השחקנים:
בן אפלק בהופעה עייפה ביותר ורק מדגיש כמה טוב הוא היה בתפקיד המזערי יחסית, ביחד עם השותף האהוב שלו, כאשר השניים חזרו לשתף פעולה ב-אייר. אליס בראגה בהופעה פרווה לגמרי, ג'קי ארל האלי (הקבוע של רודריגז וגם זה אשר גילם רורשאך של "השומרים" המשובח של זאק סניידר) בתפקידון קטנטן והיחיד שעוד מצליח להוציא מעט תגובה על הופעה לא רעה בכלל הוא ויליאם פיכטנר, בן השישים ושש שמגלה לנו מחדש כי עדיין לא נס ליחו.
משפט על אורך הסרט:
שעה ועשרים וחמש, עם תוספת קטנטנה, שמושכת קצת אחרי הקרדיטים. לפחות רודריגז לא הרגיש צורך למרוח את הסרט העגום הזה ליותר משעה וחצי.
סיכום המבקר
10/
5.5