"ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש": צבעוני, ארוך ועדיין מהנה

כמעט חמש שנים עברו מאז ש"ספיידרמן: ממד העכביש" הפך להצלחה חורכת רשתות, קורים וגם לסרט זוכה אוסקר בקטגוריית סרט האנימציה הטוב ביותר. חמש שנים שקצת ערפלו את החושים של כולנו, בייחוד נוכח התכנים הבינוניים והריקניים, אותם מקפידים להוציא המארוולים השוקעים מדי שנה. נכון, גם הסרט הזה נעשה בשיתוף פעולה מוזכר היטב, עם חברת מארוול, אבל הוא עדיין לא מצא את עצמו נקשר ליקום ההולך ונבנה של ה-MCU, ככה שהכל טוב. עם כל שנה שעברה עד ההמשך המצופה, ניכר כי הסרט הנוכחי זכה להתרפקות נוסטלגית הולכת וגוברת, הציפיות היו בשמיים והקהל המתין בשקיקה - הפחד להתאכזב לא היה קיים, כי אין סיכוי לאכזבה וגם הביקורות של הקהל והמבקרים, כ-48 שעות וקצת לאחר הצפייה הראשונה (ואולי יש כאלו שכבר הספיקו את השנייה) - בשמיים. הַכְּצַעֲקָתָהּ?

קודם כל אכן מדובר בסרט נהדר, תזזיתי ושואב. כיף גדול לגיקים, למעריצים וגם לכל המשפחה, אם לומר את האמת. הוא כיף ענקי אפילו, כאשר הוא מתהדר בחגיגה של צבעים והוא בעל סיפור מעניין, כפול ומשכנע. המדבבים נהדרים, האנימציה מרשימה במרבית שלביה ומדובר בדימיון פורה ועשיר, שקשה למצוא בעוד אחד מסרטי מארוול שכבר רצים על נוסחה קבועה ומתישה, אבל.... הנה הגיע השלב של המילה שמסייגת את הביקורת הזו מכל שאר הביקורות המסונוורות, שגם כן רצות על אוטומט כמו ערימת סרטי היקום, ההולך ונבנה, של מארוול. מדובר בסרט (קצת) פחות טוב מקודמו, ארוך יותר בעשרים דקות לא מוצדקות, שכבר מתישות לחלוטין, מהיר בקונספט שלו, במחשבה, בקומדיה שלו וגם באנימציה, שבלא מעט רגעים מכאיבה בעיניים ומתישה, על אף העושר הוויזואלי שלה וכן, העלילה, טובה ככל שתהיה, לא ייחודית באמת.


רגע...מה קורה פה עכשיו? | באדיבות סרטי פורום פילם

שלא יישמע שהיה סבל בצפייה במהלך שעתיים ועשרים של סרט, אשר מיועד לכל הגילאים (אבל באורכו עשוי להתיש לא מעט מקשת הגילאים), כי באמת מדובר בכיף עצום וסרט מצוין. פשוט נוכח הריור הבין לאומי זה מרגיש שצריך לייצר קצת איזון לכיוון מטה, כדי שלא נראה את הסרט הזה קוטף בטקס של שנה הבאה חצי מפרסי האוסקר, כמו שהתרחש בטקס האחרון (וממש לא בצדק, עם כל הכבוד). אולי זה הגיל, המיקום באולם הקולנוע, הגודש מסרטי קומיקס והמחסור בכאלו טובים, בשנים האחרונות, אבל משהו אצל כותב שורות אלו לא הצליח להידבק עם הסרט הנוכחי, כפי שנדבקו ידיהם, עיניהם ושאר איבריהם של הצופים והמבקרים, שהציפו את האינטרנט במבול של אהבה חסרת תקדים ופשרות.

הפעם הסיפור מתחיל עם ספיידרוומן של גוון סטייסי - ביקום ובסיפור האישי שלה, אליו פולשים, בסוף אקספוזיציה לא קצרה, זוג של אנשי עכביש - היא בהיריון מתקדם, הוא קשוח ואפל והצמד, יורה הקורים, מגייס את גוון לצרכי נטרול ונרמול ברחבי המולטיוורס. המעבר לעולמו של מיילס מוראלס הוא חד ואנו פוגשים בו מטפל בקלילות יחסית בנבל השבועי, שלא מרגיש כמו אחד כזה - ספוט שמו. עולמו של מיילס מקבל כבר כובד גדול הרבה יותר והוא לוקח אותנו למסע קצרצר, בכדי להשלים את הזכרון ממה שקרה בחמש השנים האחרונות בחייו וגם לרענן כי עברו חמש שנים בחיינו ואם לא עשינו עבודת הכנה וצפינו יום לפני בסרט הראשון, סביר להניח שאת הרוב אנחנו נרענן תוך כדי סשן ארוך של הנהון, השלמה והסכמה.


אלו קורים עשויים מחלב אם. תיזהרו! | באדיבות סרטי פורום פילם

השלב העלילתי הבא מגיע במעבר ליקום אנשי עכביש מכל הסוגים, הצבעים, המינים ובקיצור - מה שראיתם בפרק הראשון...על ספידים. המולטיוורס צריך לנסות ולעמוד רגע בשקט מבלי לייצר עוד חורים שיסבכו זמנים ויקרעו את כל האנושות לגזרים. את העלילות מובילים שני הגיבורים הראשים, שמגיעים אחרי סכסוך עבודה מתוקשר: גוון נרשמת אחרי סכסוך מתוקשר עם אבא ואילו מיילס מגיע אחרי שהוא וההורים לא מצליחים להסכים על כלום, כאשר הסוד שלו יושב וחוסה בצל, מבלי שתהיה לו את היכולת לספר להם שזה לא גיל הטיפש עשרה שמפריע לו לתקשר איתם, אלא חוש עכביש משתולל, שמאלץ אותו לאחר לכל מקום שאליו הוא אמור להגיע. הדרמה המשפחתית היא קו עלילתי משני לכל ההתעסקות עם היקומים המרובים, אבל הוא זה שמוביל ומזין את אותם יקומים ועלילות מקומיות להתקיים.

רצה הגורל והקרנת טרום הבכורה התקיימה ביום ההלוויה של גאון כלשהו מבני ברק - המשמעות הייתה פקקים וחסימות אינסופיות, אשר ליוו את הנסיעה העצלה עד לאולם בראשון לציון. עובדה זו כפתה ישיבה בשורה השנייה באולם IMAX, כי זה היה נראה הגיוני לרגעים מסוימים. המסקנה המהירה הייתה: בלתי ניתן לראות את הדבר הזה מהשורה השנייה; הצבעים ומהירות ההתרחשות פשוט לא נתנו צ'אנס למשהו אחר חוץ מהימלטות לשורה החמישית או השישית; שם החוויה הייתה נסבלת. תאשימו את הגיל, את ההייפ התקשורתי המוגזם לסרט וגם את הפיכתו למאמי הלאומי בז'אנר הקומיקס (מצויר או לא) - עובדה שאוטומטית מייצרת אנטגוניזם וגם את אורכו, חסר הפרופורציות והחלוקה שלו, בסופו של דבר לשני סרטים: כל אלו הותירו איזה שהוא טעם מריר בפה ולא כזה של שוקולד עם אחוז הנמוך משמונים.


בואו, אני רק אחבר לכם את כל העלילות פה עם איזה קור קטן | באדיבות סרטי פורום פילם

סיפור המסגרת והסיפורים הקטנים נהדרים, אבל כבר סופרו בעוד אלף גרסאות. האנימציה מהפנטת, אבל לפרקים מתישה, מעייפת ואפילו מכאיבה לעיניים, כאשר ערימות על גבי ערימות של צבעים נזרקים אל פני הצופים במהירות גבוהה למדי ואם את דור הטיק טוק זה לא מתיש, כנראה שחלוטין אפשר לשייך את הסבל היחסי, מהעושר הצבעוני לגיל. מהירות הטקסט, השיחות, הבדיחות הקטנות והרפרנסים הבלתי פוסקים היא כל כך גבוהה, שצריך לראות את הסרט עוד שלוש פעמים בשביל להספיק ולצחוק מכל גאג או לא לפספס את כל הרגעים שנשתלו עבור מעריצים. גם הביקורות המפרגנות ביותר התייחסו, כבדרך אגב, לכל עניין הקצב של הסרט וחוסר היכולת לעמוד בו, בתור דבר זניח ולא שלילי, אבל אם אתם רוצים את מלוא הריכוז של הקהל, נא להתחשב גם ביושבי האולם עם הפרעות קשב קלות כגדולות.

אנחנו נפגוש בעולם החדש ספיידרוומן הריונית, כאמור, ספיידרמן אפל ורציני כבאטמן, ספיידי הודי, ספיידר-סייבר-פאנ� �י ועוד ערימה של כאלו שייעלמו כלעומת שהגיעו. נחזה בשילוב צבעוני ותמטי, בכל רמ"ח איבריו, במסגרתו סגנונות האנימציה משתנים בין העולמות, אבל גם משתלבים בתוך עצמם ביקום כיאוטי אחד ולמרות שזה עשוי להיראות כמו שגיאה, חיתוך והדבקה, מדובר באמירה מסוגננת מעניינת, אבל כזו שעלולה לעלות לכם לעיתים בשפשוף של השתאות המשולב גם בכאבי עין פנימיים. וכן, יש כאן כמה עלילות, אשר חלקן עולות על הפסים וממשיכות עד לסוף הסרט ויש כאלו שעולות, יורדות ולא תמיד נמצאות בלב ובמרכז העניינים ואף בשלב מסוים הן מאבדות את קהל הצופים והוא אותן בחזרה.


הנציג של הודו לכנס הספיידרמנים העולמי | באדיבות סרטי פורום פילם

אז שוב אפשר לחזור לעובדות, לציונים ולאיכותו של הסרט והיא באמת גבוהה וההנאה הנשאבת ממנו בשמיים. אבל לא מדובר כאן בשדרוג, כי אם בשנמוך מסוים, כאשר הסרט מתפזר מדי, לעומת קודמו והוא גם ארוך יותר, באופן משמעותי למדי, עמוס בצבעים מכאיבים לעין ובעיקר במהירות תמונה צבעונית, שבוודאות יכולה לפצוע ולהעיק. עם העובדה שמדובר בסרט עם מינון נכון של קומדיה, הוא עדיין לוקח בחשבון שפספסתם כמה בגלל קצב האש המטורף, במסגרתו הוא יורה בדיחות לדקה. למרות הכל מדובר בסרט עם עלילה נפלאה, מותחת וכזו שעושה חשק לעוד, באנימציה מרטיטה ובעומס של מדבבים, אשר מעניקים לסרט את כל התכונות הטובות ורותמים איתם את הקהל, בדיוק כשם שהם נרתמים להפוך לישות אחת עם הדמות המדובבת שלהם.

ספיידרמן המצויר הפך להיות, לא בכדי, להיות אחד מסרטי הספיידרמן הטובים, המדוברים והמצופים ביותר, כאשר הוא מראה השתכללות בלא מעט פרמטרים, גם אם בחלק מהם נראה שהוא ניזון מהליקוק והריור התקשורתי סביבו. הקור עלה לו לראש וסתם לו, לרגעים מסוימים, את דרכי המחשבה והנשימה. ברגעים שהוא חוזר לעצור, לנשום באופן מבוקר ועצמאי ולא מתנפח מיכולותיו ומחשיבותו העצמית הוא חוזר להיות, לפרקים לא מבוטלים בכלל מזמן הריצה שלו, להיות אותו הסרט המצויר והייחודי שהפך לקונצנזוס בזכות צניעות, מודעות וכישרון יוצא דופן, שהביא אוסקר ואת אהבת הקהל, אשר הפכה אותו למפלצת הצבעונית שהוא היום.


לרשום לעצמי להחליף לחליפה שבניקוי היבש | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
עדיין מדובר כאן בקורטוב של גאונות, שהצליח לייצר להיט עצום, שכבר סוחב שני סרטים ברמות הכי גבוהות וזוכה להיות קונצנזוס בין כל סוגי הקהל ומוסיף את מרבית המבקרים לצדו. עומד בציפיות והפך להיות הלהיט שציפו ממנו שיהיה.

משפט על הבמאים:
הפעם המושכות הלכו, שוב, לצוות משולש חדש של במאים ששוב מגיעים מתחום האמנות, הכתיבה והאנימציה ובהחלט נכנסים במקצוענות יתרה למה שיכול להיות עבורם בעיקר סיכון מקצועי, בו הם עומדים, בסופו של דבר, בכבוד רב.

משפט על השחקנים:
שאמיק מור והיילי סטיינפילד ממשיכים להוביל את הקאסט, שהפעם מתעבה בדמויות חדשות, המובלות על ידי אוסקר אייזק ודניאל קלויה המצוינים. בריאן טיירי הנרי, אנדי סמברג, ג'ייסון שוורצמן ושיי ויגהאם חוזרים להופעה נוספת ובמחלקת המדבבים נרשמת הצטיינות יתרה גם הפעם.

משפט על אורך הסרט:
שעתיים ועשרים! לסרט מצויר! ארוך מדי ואפשר היה לחתוך חצי שעה בהחלט. קשה להחזיק כל כך הרבה זמן.