"כלואים": לפעמים יש הפתעות בחיים

סרטי אימה ומותחנים מעמיסים את שירותי הסטרימינג ואת בתי הקולנוע בבינוניותם. אלו שהכי פחות מצפים לתוצאה טובה מהם, הם אלו נטולי הכוכבים או כאלו המכילים כוכבים מסדר גודל קטן במיוחד. כזה הוא הסרט הנוכחי, שהכוכב המרכזי שלו הוא ג'רי אוקונל ששיאו היה בשנות השמונים, בילדותו (ואז הוא כיכב ב"אני והחבר'ה", עם ריבר פיניקס המנוח) ולאחר מכן עוד סחב לניינטיז ותחילת שנות האלפיים, בקומדיות זניחות. ללא קשר לכוכב הראשי (או המשני) שלו, אתם עדיין יודעים לא לפתח ציפיות מוגזמות או לתוצאה יוצאת דופן, כאשר מדובר בסרט שהתיוג עליו הוא: מתח ואימה.

הסרט מתחיל ומהר מאוד אתם מוצאים את עצמכם מפטירים עוד ועוד אנחות רווחה על התסריט המטומטם וכאשר הוא מתחיל להעלות הילוך זה תופס אתכם לא מוכנים, אבל אתם כבר מעורבים עמוק בעלילה ובאלמנטים המותחים, שלחלוטין שואבים אתכם. גם התפתחויות עלילתיות צפויות למדי ושקופות לא מצליחות להרוס את חוויית הצפייה לחלוטין, כי אתם כבר שוחים עמוק בתוך המים העכורים מדם ולמרות שאתם יודעים בדיוק כיצד תתפתח כל תפנית בסרט או כיצד יתפתח כל משעול עלילתי ואפילו כיצד יסתיים הסרט, הוא מערב אתכם בכל שלב ופשוט עושה את העבודה היטב. אפקטיבי, כבר אמרנו?


חייל, מוריד מחתונים בבקשה | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

למרות שהסרט מרגיש, לא אחת, כאחד כזה שהמפיצים המקומיים נאלצו לדחוף לרשימה, הוא פשוט זורח בלא מעט שלבים, כאשר הוא משלב אלמנטים בסיסיים למדי של מותחן ומצליח, בלי הרבה פיתולים מתוחכמים יתר על המידה, לשמור על המתח שלו בכל שלב ושלב מזמן הריצה שלו. השחקנים הזוטרים למדי, עושים עבודה לא רעה בכלל ואפילו אוקונל המתבגר מתברר בתור דמות לא רעה בכלל, אשר יודעת להחזיק את העלילה בתור האנטגוניסט הראשי, שלו תפקיד ברור למדי - לשמור על המתח וכמובן לשמור על הדמות של הפרוטגוניסטית קרוב אליו מספיק, בכדי שהסרט יחזיק מעמד עד סופו.

קלואי (המגולמת על ידי ביילי מדיסון) היא סטודנטית לקרימינולוגיה ובחורה צעירה שמתקשה לעמוד בתשלומים על בית הוריה. היא צריכה לראות מהיכן אפשר לגרד את הכסף, בזמן שאחיה, טי.ג'יי (המגולם על ידי אנת'וני טורפל) מתכנן שוד בשביל אותה המטרה בדיוק. השוד, כמובן, מסתבך והולך לכיוונים השליליים ביותר שניתן לצפות. מפה לשם, קלואי מציעה את עזרתה בחילוץ מכשיר הטלפון של השותף לשוד מחדר המתים המקומי, כי זה רעיון שנראה לה הגיוני לחלוטין וכאן נעוצה הבעיה המרכזית של הסרט, בכל הנוגע להיותו סרט שמנסה להישען על היגיון בסיסי ומינימאלי. מכיוון שזהו לא המקרה, נזרום לחלוטין ונעבור לשלב שבו אנחנו מתמסרים לעלילה ומצליחים ליהנות ממנה ומבלי לשפוט פרטים קטנים כמו לוגיקה בסיסית.


אני ממש...חייבת לשירותים! | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

מה שקלואי לא לוקחת בחשבון, מעבר לעוד הרבה פרטים קטנים, שלא מסתדרים - עלילתית, היא עצם העובדה שהפתולוג הראשי בחדר המתים (וגם היחיד שמסתובב שם בשעת הלילה, בה היא מתחילה לפעול) הוא אדם מורכב למדי ולא יוותר בקלות על אחת מהגופות הארוזות בשקית, המונחות אצלו בפריזר. בשביל לא לנדב יותר מדי פרטי עלילה ועל מנת לא לקלקל את חוויית הצפייה מעודף פרטים חשובים בסרט, נשמור על איפול חלקי, אבל אתם יכולים להניח שהפתולוג עומד להיות גורם בעייתי מאוד בין קלואי לבין הפלאפון של החבר של אחיה, אחרת לא הייתה עלילה, קלושה ככל שתהיה ולא היה תירוץ לייצר את הסרט, המחורר והצפוי, לפרקים רבים מאוד - כפי שהוא נבנה ומוגש, בסופו של דבר.

לא מדובר בסרט מדהים, עבור הז'אנר והוא מתקשה לאתגר - קונספטואלית, אבל מדובר בסרט יעיל למדי, שפשוט עובד היטב על הצופים בו - בין אם הם חובבי הז'אנר ובין אם סתם נקלעו לאולם הקולנוע בחיפוש אחר סרט מפחיד או מותח. הבסיס של הבסיס, בכל הנוגע לעלילה, לבימוי וכמובן לצוות השחקנים ותראו איזה יופי זה יוצא. גם ממרומי הניסיון של כותב שורות אלו עם מותחני אימה מדממים, מסתבר שעדיין אפשר להפתיע לטובה ולמתוח עד לקצה, ברגע שמתמסרים לסרט באופן טוטאלי, כפי שמומלץ יהיה להתמסר, כאשר אתם ניגשים לצפות בו. כמובן שצריך להדגיש שוב ושוב שמדובר בסרט נשכח למדי ולא כזה שילווה אתכם אפילו דקה לאחר הצפייה בו, אבל בעת הצפייה, אתם יכולים להיות בטוחים שתהיו כלואים עם הסרט ולא תרצו לזוז לשום מקום אחר.


מה זה? לאן הולכת? | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

משפט על הסרט:
אחד מסרטי האימה והמותחנים האפקטיביים ביותר שנראו לאחרונה. בלי בימוי מתוחכם, מתחכם ועשיר. בלי סאבטקסט אמיתי וגם בלי הופעות ייחודיות של השחקנים, אבל טובות מספיק בשביל לשכנע להישאר עד הסוף. הסרט הזה פשוט עובד ואין כמוהו בשביל אסקפיזם נהדר לחודשי טרום הקיץ והקיץ עצמו.

משפט על הבמאי:
פטריק לוסייה מצטיין בעיקר בבינוניות, כאשר הוא מביים סרטים. בדרך כלל, תפקידו הוא בתור עורך סרטי אימה בינוניים, אבל כאשר הוא התיישב על כסא הבמאי - התוצאות היו בינוניות גם הן: "בלאדי ולנטיין 3D", "מרדף עצבני" (גם 3D) ו"דרקולה 2000" - לא משהו להתגאות בו ועם זאת, גם חלק מהם היו אפקטיביים למדי, על אף התנאים הדלים שהונחו בפני הבמאי וגם הפעם הוא מצליח, שוב, להוציא מקסימום מהמינימום. קוסם!


מראה לך פעם אחת את העבודה ואז את לבד | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

משפט על השחקנים:
השם ה"גדול" של הסרט הוא ג'רי אוקונל, שעושה עבודה לא רעה בכלל ולמרות שנעלם כמעט לחלוטין מהפוקוס ההוליוודי בעשורים האחרונים הוא מוכיח כי יש לו עוד כמה אסים קטנים בשרוול ועוד אי אפשר להספידו לגמרי. ביילי מדיסון, היפה התורנית והגנרית לחלוטין עם תפקיד סביר לחלוטין. אנת'וני טורפל, שמגלם את אחיה בתפקיד חלש למדי וכריס לי, שמגלם את חברו, מגדיל (או מקטין) לעשות בתפקיד חלש אפילו יותר. שחקנים משלימים, בתפקידים קטנים למדי: כריס באטלר בתפקיד בינוני ואילו ג'ורג' לואיס פאלו ("דו"ח מיוחד" ו"מהיר ועצבני 7") עם תפקיד מוזר למדי. פרווה ומטה.

משפט על אורך הסרט:
שעה וארבעים. ועוד דקה. היה יכול להתקצר בשביל להתעגל לשעה וחצי הקלאסית, אבל גם כאן אין תלונות מיוחדות. המתח נבנה היטב והשיא לא נמרח.