"בת הים הקטנה": הנוסחה הדיסנית ממשיכה לעבוד

דיסני ממשיכים בשלהם, בגדול. אין כאן שום חדשה מרעישה או יוצאת דופן. עוד שנה, עוד לייב אקשן, עוד מנה גדושה של PC בצלחת ועוד ביקורות - משני הצדדים, אבל בעיקר ארסיות. לאף אחד שם למעלה (גם לא למייסד האגדי, שנמצא בקומה הכי עליונה שיש בשמיים) לא באמת אכפת באמת מה אומרים עליהם, הם רוצים לעשות כסף ואנחנו...אנחנו נזרום, האמת. הילדים יהנו, המבוגרים יהיו שיפוטיים הרבה יותר כי הם...מבוגרים וגם כי נוגעים בציפור נפשם הנוסטלגית, אבל השורה התחתונה לא תשתנה: המכונה המפלצתית הזו, המיוצגת על ידי עכבר מתקתק, תמשיך את תזרים המזומנים הכמעט בדיוני שלה ותכסה כל אות, שלא במקום, בערימות של דולרים ירקרקים.

כל פיסת ביקורת עבור כל לייב אקשן של דיסני הורווחה ביושר. כן, זה לחלוטין ניצול ציני של המצב ועם זאת צריך לבוא ולומר את האמת - אם אין צופים, אין הצדקה, אבל במקרה הזה (ובעוד ערימת מקרים קודמים, מבית היוצר של דיסני והיקום הלייב אקשני שלה) - יש ותמיד יהיו צופים. האריכו את הסרט, תיקנו קצת את המלל, הנחיתו בת ים שחומת עור (נקווה שזה עומד בתקנון ה-PC), טריטון יוצא ספרד ואב לילדות בצבעי הקשת, מכל רחבי העולם ובאמת שדאגו שהכביסה שלהם תצא מבריקה, מגוהצת למשעי, מעומלנת ומקופלת, שלא בא להוציא וללבוש בכלל. השורה התחתונה התבררה (שוב) כהייפ היסטרי, מערכת יחסי ציבור מפלצתית ומוצרים לכל המשפחה, שיטביעו במעמקי הים את כל הביקורות. זו כוחה של חברה גדולה, אשר מתהדרת גם בשם "תאגיד" - למחוק את הלא רלוונטי.


אני בסך הכל שהיתי יותר מדי זמן בשמש | באדיבות סרטי פורום פילם

מי שלא גדל על הסרט המצויר או שלא צפה בו בשנים האחרונות יתקשה להצביע באופן מדויק על ההבדלים בין המקורי לזה שמשחזר ומותח אותו לכמעט פי שניים מאורכו המקורי, בדקות. כל מה שחשוב הוא שבסופו של דבר הסיפור יסופר בדרך הגשה רעננה יותר, אמתית יותר וכזו שתוכל להזין את הקופה של דיסני בעוד ערימות של דולרים. ככל הנראה, הגרסה הנוכחית תשקע במצולות כיוון שהיא באמת לא מחדשת שום דבר, היא חשוכה ואפלולית בלא מעט רגעים (שאמורים להזכיר לכם ולעצמם כי מדובר בסרט ילדים) והיא הופכת למתישה בשלב מסוים של הצפייה בה, בגלל אורכה הלא פרופורציונאלי לסרט ילדים, בסך הכל. היא גם קצת פחות מתאימה לילדים קטנים ועל אף שהסרט מצהיר על עצמו ככזה לכל הגילאים, יש פה ושם רגעים שעדיף שילדים (קטנים במיוחד) לא ייקחו איתם אל מחוץ לבתי הקולנוע ואל שעות השינה בלילה.

כמעט 35 שנים לאחר הגרסה המצוירת והמקורית, אנו שבים אל מעמקי הים ואל בת ים סקרנית, ששוכחת להשתתף במפגש השנתי עם אביה ואחיותיה, בכדי לחקור ספינות נטושות במעמקי הים, להתעמת עם כריש, לצאת בחיים ועם מזלג ביד, רק בכדי ללמוד שקשה מאוד להסתרק אתו. היא תתאהב מעל הראש ועד הסנפיר בנסיך (המאומץ, הפעם) אריק ותציל אותו מספינה טובעת, רק בכדי לשוב אליו שוב, ללא קולה ועם רגליים אנושיות. סליחה אם לקיתם בספויילריזם, אבל מי שבאמת לא ראה את הסרט המקורי והמצויר, מלפני יותר משלושה עשורים - זה קצת מעליב ומבאס, מצד אחד והאמת שגם קצת מושא לקנאה, מהצד השני, כיוון יהיו לו את הכלים לשפוט את הסרט באופן עצמאי ובלתי תלוי בגרסה המקורית והעל זמנית.


מי קופץ על המזלג? אבא רוצה שאביא לו ארוחת ערב | באדיבות סרטי פורום פילם

אז כן, הבאז סביב הסרט הזה הפך להיות עניין של צבע עור, תיקונים היסטוריים ועדכונים לתקופה הנוכחית. אם שופטים אותו בתור סרט שלא תלוי בשום דבר אחר, מלבד עצמו, מדובר ביצירה לא שלמה וממש לא מאוחה עד הסוף. יש לא מעט בלאגן תסריטאי, דמויות מצוירות (לשעבר) שלא באמת מצליחות לייצר תחושה של אמיתיות (סרטן, דג ושחף, שקשה לקבל בתור חלק אותנטי מהסרט), אובר תאטרליות בשירים ובהתנהגותן של הדמויות ובעיקר נסיך אחד שפשוט כושל להיות דמות משנית טובה, מעוררת הזדהות או כזו שתסביר מדוע היא הפכה להיות מושא לחיבתה ואהבתה המיידית של גיבורת הסרט. אם שמים את כל אלו בצד (ומדובר בחבילה לא קטנה), מקבלים עדיין סרט ילדים כיפי, גם אם ארוך מדי וכזה שעבור הילדים לא ישנה יותר מדי, בכל הנוגע לכל אותם תיקונים ועדכונים מהתקופה, במסגרתה צפו הוריהם בסרט.

בת הים הקטנה הזו מתקיימת בזכות עצמה ומהווה עדכון סביר מאוד לסרט שבגילו כבר אמור לחבוק ילדים קטנים ולדעת כיצד לכוון את עצמו, בכדי לייצר אצלם אהבה גדולה. אין כאן בשורה משמעותית או יוצאת דופן, כפי שלא הייתה בשורה בשאר החידושים העשויים בשר, דם ושירים נוספים, שגם הגיעו בשביל להצדיק את הארכת הזמן המופרעת לסרט המקורי, שאורכו היה כמעט חצי מאורכו של הסרט הנוכחי. השורה התחתונה היא כרגיל הקובעת, במקרה הזה, כמו במקרים אחרים וסביר להניח שמבחינה קופתית הסרט יזכה להצלחה כלכלית לא קטנה, אבל יישכח במהרה ויעלם הרבה יותר מהר מאשר הדיבורים עליו, לפני שהגיע, בעודו מוכיח פעם נוספת כי המקור תמיד עדיף על החידוש, גם אם החידוש לובש פנים של בני אדם אמיתיים.


אולי עדיף שהיית נשאר מצויר | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
הסקרנות הזו, שיש לצופים בוגרים, בנוגע למי יגלם את הדמויות המצוירות עליהם גדלו; רק היא שווה את היצירה של הסרטים הללו. זה לא מחזיק מעמד לטווח ארוך וכמובן מביא עמו סקנדלים ושערוריות, אבל יש בזה משהו קסום, לדור שגדל על הקלאסיקות של דיסני וגם לזה שאולי אפילו עוד לא הספיק לגדול על אלו הקודמות ומייצר לעצמו מאגר חדש ולייב אקשני בלבד. מעבר לכך ברור שמטרת יקום הלייב אקשן, עליו שוקדים עובדי דיסני בשנים האחרונות, הוא בעיקר מטרות רווח ופחות איכות וכך גם נראות התוצאות, בדרך כלל.

משפט על הבמאי:
רוב מרשל חוזר לביים תכנים דיסניים ואחרי שהבמאי, המועמד לאוסקר בעבור "שיקגו", ביים את חזרתה של מרי פופינס, הוא מתפנה לחדש קלאסיקה על זמנית נוספת וצולל למים העמוקים של האוקיינוסים, בכדי לחדש את אגדתה של אריאל, גם אם התוצאה פלסטיקית למדי, בעיקר בהתייחס לכך שהיא אמורה להיראות אמיתית יותר מזו המקורית.


זה טריטון שאוהב את סגנון הרגאטון | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על השחקנים:
למרות ערימת הביקורות והארס שהופנתה אליה, האלי ביילי (זה כל כך מבלבל בקריאה ראשונה) היא יופי של בת ים קטנה. היא חיננית, זמרת טובה ושחקנית שפשוט מקרינה טוב לב, מתיקות ותמימות ובאמת אחד הדברים היותר טובים בסרט. חוויאר בארדם מקבל תפקידון זעיר, יחסית, בתור טריטון ממוצא לטיני, בהופעה פושרת לחלוטין ומליסה מקארת'י גונבת את ההצגה היטב, בתור המגה נבלית: אורסולה. ג'ייקוב טרמבלי ("חדר", "פלא") מגלם את פלאונדר, סבסטיאן הסרטן מגולם על ידי דויד דיגס ("המילטון", "פלא") ואת השחף מגלמת אקוופינה.

משפט על אורך הסרט:
ארוך מדי. גם לילדים וגם למבוגרים, אבל עדיין מצליח איכשהו להחזיק מעמד.