"החוזה": של ריצ'י, שהוא הכי לא ריצ'י

הדבר הראשון שתראו שהסרט הזה מצהיר על עצמו הוא שמדובר בסרט מלחמה או לפחות סוג של סרט שכזה. הדבר השני שעשוי לצוד את עיניכם יהיו שתי המילים מעל כותרת הסרט: Guy Ritchie's. הבמאי המופלא, שהחל את דרכו בהתפוצצות חסרת בקרה ושליטה, בעזרת סרטי אקשן קומיים, מרובי כוכבים, חדים, שנונים וחסרי מעצורים, רוצה למשוך את תשומת לבכם ולהודיע שמדובר בעוד סרט מבית היוצר שלו. השיוך לבמאי נעשה על כרזת הסרט באופן הזה לראשונה, כאשר בדרך כלל מדובר בכיתוב לקוני ורגיל, שהסרט מבוים על ידי גאי ריצ'י והציפיות בהתאם. הפעם נראה כאילו הוא משנה פאזה, אפילו מרומזת, כבר מהצגת הסרט, דרך הכרזה שלו.

אם אתם עוקבים או עקבתם לאחרונה אחרי הסרטים מבית היוצר של אותו מיסטר ריצ'י, תוכלו לזהות שהזמן והשחיקה עשו את שלהם וכבר לא מדובר באותו במאי חד ומושחז כשהיה בעברו. ההידוק התרופף, הז'אנר נפרץ והכניס לתוכו עוד מגוון, שלא בהכרח עשה טוב ליצירותיו והאיכות, מה לעשות? ירדה פלאים. הוא כבר לא מצטיין ומעלה, הוא בסדר וממש מנסה לעצור את הסחף, לפני שהוא יהיה בדרגת בסדר ומטה. הגיע הזמן להפוך את הקערה על פיה או בעצם, להפכה חזרה, לימים בהם היא הייתה יציבה וגדושה.


איפה ג'ייסון ס.? | באדיבות סרטי פורום פילם

אפקט ה-וו הוא אפקט חזק, אשר עומד לשחק תפקיד כפול - הן בסרט והן מחוצה לו, בעולם האמיתי. אותו וו הוא זה שנועל את אחד הגיבורים אל משנהו (ואחר כך גם להפך) ובו זמנית גם מחבר, עם עזרה של שקאל מפלדה, את הצופים אל עלילת הסרט, שפשוט לא מרפה, ביעילותו, כשזו מתרחשת בשתי חזיתות וגם בשתי סוגי עלילות, בשני חצאיו של הסרט. קל לחשוב ולומר על הסרט הזה שהוא אמריקאי פטריוטי טיפוסי, לפחות על פי חלק אחד שלו, אבל בחלקו השני הוא פשוט הופך את עורו ומתעל את העלילה דרך צינור מוביל שכל כולו זעקת ביקורת, המקיימת את החיבור הטבעי בין שמו לבין יישום שמו, כחלק אינטגרלי מהעלילה.

בשביל אימפקט מלא, רצוי להגיע לסרט הזה נטול כל קריאה של תקציר, צפייה בטריילר או עיון בביקורת הממליצה או מעלה ספקות בנוגע לתוכנו של הסרט, ככה שאם רציתם לקבל מושג כלשהו בנוגע לתוכנו הסרט, אתם מוזמנים לעצור, ללכת לצפות בו בקולנוע (רצוי בהקדם האפשרי) ואז רשאים לחזור ולהזין את התכנים חזרה אל הוורידים. צאו....עכשיו! קחו את הזמן, תקנו פופקורן, שבו בנוחות ותתמסרו לסרט הנהדר הזה, מתחילתו ועד סופו...אוקיי? סיימתם? כעת ניתן לחזור אל הביקורת ואל תקציר האירועים, במידה מסוימת שעדיין תרמז ולא תסגיר יותר מדי פרטי עלילה, לאלו שעדיין מתלבטים ועוד לא החליטו אם לראות לפני או אחרי.


לא יודע איך לבשר לך את זה, אבל מישהו...לקח את הטלוויזיה והשאיר שטיח במקום | באדיבות סרטי פורום פילם

היציאה החפוזה של צבא ארצות הברית מאפגניסטן עוד חרוטה היטב אצל לא מעט אוכלוסיות, עבורן היא עוד רלוונטית. היה באז גדול, של מספר שבועות, בנוגע להשתלטות המחודשת של הארגון הפנאטי והרצחני על המדינה הנחשלת והוא הוריד ראשו ולהבותיו באופן מדוד ומדורג. שני עשורים של שהייה בחולות המדבר, אשר כללו המון הרוגים ומשני צידי המתרס, נגמרו ללא תוצאות ממשיות ובעיקר באכזבה מרה ובעיקר כלפי המקומיים, כאשר ביידן הורה להסיג את הצבא אל מחוץ לתחומי המדינה ומאז מחירי הרעלות ושאר כיסויי הפנים והגוף לנשים (וגם לגברים, בתכלס), הרקיעו שחקים עקב הצורך המחודש של נשות המדינה להתכסות מכף רגל ועד ראש, לפני שימצאו את עצמן מוצאות להורג בשל חשיפת נחיר.

ג'ון קינלי הוא מאסטר סרג'נט בצבא ארצות הברית שבאפגניסטן, מוביל צוות ואדם שניכר כי שולט בעניינים סביבו ולא משנה מה מתרחש מסביב. לאחר שהוא מאבד שני חיילים, בהם מתורגמן מקומי, אשר צורף והפך להיות חלק בלתי נפרד מהצוות, מגיע אל קינלי וצוותו מתורגמן חדש בשם: אחמד עבדאללה, אשר נחשב לכזה בעל אופי בעייתי במקצת. ג'ון בוחר בו למרות הכל ואחמד מבטיח שלא לאכזב ואכן הוא מתברר בתור חבר צוות מועיל למדי ולא משנה כמות איומי הנחקרים, אשר מטיחים בו עלבונות, כינויי גנאי ועוד שלל ירקות רקובים וארסיים, אותם הם מסננים באפגנית, כלפי המתרגם.


רק למאסטרים יש את האופציה להחזיק באפוד המגן | באדיבות סרטי פורום פילם

במסגרת מבצע לא שגרתי בכלל, באמצע החלק הראשון שלו, עולה הסרט על פסים קלאסיים של סרט צבא-ארה"ב-מגונ� �-מחוץ לארה"ב. מה זה כולל? חילופי יריות, ערימות של כינויים של חיילים זה לזה וכמובן סרקזם והערות בעלות אופי מאצ'ואיסטי, אשר חגות מעל ראשיהם ואל תוך פרצופיהם של גיבורי הסרט. החלק השני של חציו הראשון של הסרט הוא כמעט סרט מסע וגילוי עצמי ואילו החצי השני של הסרט זולג לז'אנר סרטי נקמה ופעולת חילוץ והצלה. אין כאן שום אלמנט מובהק של אף אחד מהז'אנרים, שהוזכרו בשורות שמעל. נראה כאילו ריצ'י הכין לעצמו איזה מעדן טעים ובעל איכויות גבוהות, מחומרי הגלם הטובים ביותר, אותם הלך לבחור בשוק האיכרים ביום ראשון.

עושה רושם שהבמאי הבריטי מתחיל (שוב) בתהליך טרנספורמציה נוסף וכזה שיחלץ אותו משלהי התהליך, במסגרתו הוא נמצא כעת. אחרי שהתחיל וגם סיים למתג את עצמו בתור במאי של סרטים בעלי קצב גבוה, מבדרים וקלילים, הוא עבר למשהו דומה יותר, רק בלי הקצב המטורף, במסגרתו כתב וביים את הקודמים. כעת הוא לא רוצה לשוב לאחור, אבל כן מעוניין להחזיר את הבאז והעניין סביב הסרטים, אותם הוא מביים וזקוק לכל זוג עיניים חובבות סרטים, בשביל לחזור לקדמת הבמה. סרטים מסוגו של הסרט הזה, אשר לוקחים את ריצ'י לכיוון חדש בקריירה עשויים להביא לו, באופן קבוע, את השינוי לו ייחל הבמאי וגם לו ייחלו המעריצים.


אז את זוכרת על מה לוחצים ומה צריך למשוך באוטו? | באדיבות סרטי פורום פילם


משפט על הסרט:
תוצר משובח מאוד מבית היוצר של גאי ריצ'י שפשוט שואב את הצופים, ללא שום תנאים מקדימים והופך להיות אחד מהסרטים הטובים שלו מזה שנים. ניחן בכל התכונות הנכונות לסרט מותח, בעל עומק וכזה שהמחשבות נותרות גם הרבה אחרי שהוא מסתיים.

משפט על הבמאי:
כבר רבים השמיצו והספידו את הבמאי (כולל כותב שורות אלו) והוא, כמו עוף החול, נוצר מהאפר של הסרטים בבימויו ומצליח להמציא את עצמו מחדש ומגלה לעולם ולעצמו שהוא עדיין יכול להישאר רלוונטי, גם אם היצירה החדשה שלו לא תואמת את טביעת האצבע והסגנון הכל כך ייחודי שהוא הגדיר את עצמו, דרכו, בתחילת קריירת הבימוי שלו.


אמנם יש אחד במרכז, אבל דווקא השמאלי גונב את ההצגה לגמרי | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על השחקנים:
ג'ייק ג'ילנהול משובח, כרגיל ועושה פשוט עבודה מצוינת בתור הסמל המעונה נפשית ופיזית, אבל עם כל הכבוד לשחקן העל הזה, ישנו אחד בשם דאר סלים שפשוט גונב את ההצגה לחלוטין ובמרבית שלבי הסרט, אותם הוא מוביל כמעט לבדו, הוא משכיח את שאר צוות השחקנים, עם הופעה פשוט פנומנלית ונוגעת. בתפקיד האורח הפעם תוכלו למצוא את אנטוני סטאר, בתפקיד קטן יחסית, אבל את החיוך הכמעט סמוי הזה של הומלנדר, אתם תתקשו לפספס, גם אם ייקחו לכם כמה דקות לאתר במי מדובר.

משפט על אורך הסרט:
קצת פחות משעתיים, שמתחלקות כמעט באופן שווה בין שני חצאי סרט, בעלי התמות השונות והז'אנרים הכמעט מנוגדים לחלוטין. לא להוריד אפילו רבע דקה.