"הבריחה מכלא 77": לא תצליחו לברוח לשום מקום במהלך הסרט

סרטי בריחה מהכלא הם מתכון מנצח. בכל כמה שנים עולה אחד מהם, מציץ החוצה ובדרך כלל מצליח. המפורסם בהם יושב בראש רשימת הסרטים הטובים בכל הזמנים של אתר IMDB ותמיד תיווצר השוואה אליו וגם בסרט הנוכחי ניתנת זכות ההשוואה, למרות שאין מדובר פה בסרט בריחה קלאסי. על אף שהשם המקומי נוטה לבצע מעין ספויילר לעלילת הסרט כולו (בנוסף לתקציר, שגם מבצע את אותו הדבר) ובניגוד לשמו המקורי; עלילתו ותוכנו של הסרט מבצעים הפרדה ברורה למדי מהתבנית הקלאסית של סרטי בריחה, כאשר הם מתעלים את מרבית האנרגיות למעין סרט מחאה, הרבה מעל סרט הימלטות.


ברוך הבא, תתחיל להתרגל לכל המסביב הזה | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

מדובר בסרט שכל אלמנט הבריחה שלו נמצא יותר בראשם של הגיבורים הראשיים שלו, מאשר המדובר בריחה פיזית. הכלא הרוחני הוא האתגר של הכלואים בכלא 77 וניסיונות האיזון הפנימיים של האסירים בכלא המחשבתי ובבית הכלא עצמו, מהווים אלמנטים מרכזיים יותר מאשר בסרטי בריחה אחרים, במסגרתם ניסיונות הבריחה הראסמיים נידונים בערך בחלקו השני של הסרט. המסלול והקווים המנחים מתיישרים, בשלב מסוים עם סרטי בריחה גדולים אחרים, אבל הדרך בפנים שונה בקונספט, כאשר האסירים בבית הכלא הזה דורשים בסך הכל תנאים מינימאליים וכמובן חופש יחסי, במהלך שהותם בבית הכלא - עם הצדקה לכליאתם או בלי.

תחילת הסרט מוליכה את הגיבור המרכזי שלו אל עבר כניסתו לכלא בברצלונה, בשם "כלא 77". השנה היא 1976 ומותו של הגנרל פרנקו מהדהד לו ברקע. הפאשיזם כבר נמצא בדעיכה והדמוקרטיה מתחילה לטפס לה כלפי מעלה. העקרונות הללו עדיין אינם מיושמים, הלכה למעשה, בבתי הכלא והרבה עצירים פוליטיים נמצאים שם זמן רב, כאשר אינם זוכים לצדק חוקי. הסוהרים משתמשים במילים כמו "דמוקרטיה" בהקשרים של לעג וזלזול והאסירים "זוכים" ליחס משפיל ומבזה במקרה הטוב ולמכות רצח והתעללות נפשית ופיזית במקרה הפחות טוב. אל תוך הקלחת המטורפת הזו נכנס העציר מנואל, אשר מואשם במעילה במקום עבודתו והוא עומד להמתין זמן לא קצר למשפט בעניינו.


זינזאנה!!! | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

בסצנה הראשונה, לאחר הגעתו של מנואל לבית הכלא, הוא פוגש בבחור צעיר - רובי בן ה-16, אשר בוכה חרישית ומבקש סיגריה, שניה לפני שהסוהרים מגיעים בכדי להכיר לו את אורך החיים החדש, הכולל שפע של מכות והשפלות, במסגרתו הוא עומד להיבלע ולהיטמע. מנואל נדהם מהיחס לילד ומבקש מהסוהרים שיתייחסו אליו בעדינות כי הוא רק ילד, הסוהר האכזרי משיב לו: "הוא ילד עכשיו, בעוד שנה הוא יהיה בן זונה...". המשפט המהדהד של הסוהר אינו רק סימבולי, אלא גם כל כך מדויק בעבור חייהם של האסירים ובייחוד בכל הנוגע לחייהם של אסירים בכלא הספרדי, אשר רבים מהם נקלעו לסיטואציה, בעקבות ספיחי הקווים המנחים של שלטון פרנקו והם עומדים לשנות את עורם במהלך השהות הארוכה, המתוכננת להם (או לא) בבית הכלא.

בדיוק כמו בלא מעט סדרות וסרטים, המדברים על החיים בתור אסירים בבית הכלא, אפשר לראות כיצד החיים בכלא שואבים ומדרדרים גם את מנואל, שנכנס בתור טיפוס מאוד מסוים ולאט ובהדרגתיות הוא נשבר לא רק פיזית, כי אם גם נפשית. הרבה אלמנטים סמליים יחזרו מעשר הדקות הראשונות לבקר בשלב מאוחר יותר, על מנת להמחיש באופן מובהק את השינוי שעבר מנואל, במהלך שהותו בכלא והוא אכן עובר טרנספורמציה מאסיבית למדי. הוא מגיע לכלא בתור דף חלק למדי, אבל לא לוקח הרבה זמן עד שרואה החשבון התמים למדי, אשר נכנס לכלא בהאשמת שווא הופך במהרה לאקטיביסט בועט וחסר פשרות לזכויות האסירים בבתי הכלא.


זה נראה שאתם לא כל כך שמחים לראות אותי | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

סרט הכלא הזה הוא סרט מאבק הרבה יותר מאשר סרט בריחה. הוא מבוסס על האירועים האמיתיים אשר התרחשו בספרד של סוף שנות השבעים, כאשר האסירים עשו את כל שביכולתם להקים גוף שיגן על זכויותיהם וייתן לרבים מהם סיכוי לחנינה. הוא בונה ומעצב את הגיבור הראשי שלו בתור דמות נאיבית למדי, אשר מקבלת חוסן, שהולך ונבנה בעיקר בזכות מכות פיזיות וגם מכות נפשיות ומשם גם נעשית הפנייה לאלטרנטיבות, שלא כולם מוכנים לצעוד בשביליהן. הצורך של האסיר לנסות ולזכות בחופש היחסי שלו מתעצם בעיקר נוכח התנאים ההתחלתיים, בהם הוא מצוי, בבית הכלא המנוון הזה ומהצורך הזה מתפתחים להם ניצני מאבק, שיהפכו לכדי תנועה מלאת השראה, בכדי לנסות ולהשוות את התנאים שבפנים לאלו שבחוץ.

עלילת הסרט הולכת ומהדקת את הקשר שלה עם הצופה, בכל פעם שאחד מפיתולי העלילה מתחיל לסגור קצה אחד ועובר לאחד אחר. קשה להוריד את העיניים מהנעשה במסך ואי אפשר לנתק מגע מההופעות הנפלאות והתסריט המצוין, שבכל פעם יודע כיצד לשמור את הצופה מעורב, ממש עד לרגע האחרון. אין מדובר ב"חומות של תקווה", אך בהחלט מדובר באחת מדרמות הבריחה מבתי הכלא הטובה של השנים האחרונות, שנותנת תמורה מלאה לצפייה, המאוד מעורה, של הצופה בה וזו בהחלט חוויה מטלטלת שנצרבת לכדי זיכרון עז, הרבה אחרי שהקרדיטים מסתיימים והאורות באולם הקולנוע נדלקים.


איך חולצת פסים הייתה רצה בסבנטיז, אה? | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

משפט על הסרט:
מסע מרתק, מסעיר ומטלטל וסרט נפלא שלא מרפה לרגע מהצופה. עונה על כל הציפיות, לא מוריד הילוך לרגע אחד ומשיג הישג נפלא, כאשר הוא בהחלט יכול להיחשב בתור אחת מדרמות בתי הכלא הטובות ביותר בשנים האחרונות.

משפט על הבמאי:
אלברטו רודריגז אינו במאי ספרדי מהעילית של במאי ספרד. אינו נחשב בתור אחד מהמוכרים או כזה שביים סרטים פורצי דרך או יוצאי דופן, אבל הפעם מביים נפלא את הרגעים הקטנים והגדולים בדרך למהפכה ספרדית קטנה יותר ובדרך למהפכות אישיות גדולות יותר.


שם החופש ותראה איפה אתה עכשיו | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

משפט על השחקנים:
מיגל הראן, אשר מגלם את מנואל, ידוע בעיקר בזכות תפקידו בתור ריו מ"בית הנייר". הוא ביצע בסרט הזה ובגיל צעיר למדי (27) את ההקרבה האולטימטיבית והידועה ביותר של שחקני קולנוע דגולים והשיל לא מעט ממשקלו ובעיקר את נפח שריריו, עליהם דווקא עבד לא מעט. הוא סיפר שהיה אובססיבי והגיע כמובן לתחתית, כאשר אושפז והיה חשש אמיתי לחייו, אם לא יאכל כראוי. הוא מבצע את תפקידו כהלכה הרבה מעבר לעניין ההקרבה האישית, הקשורה לשינוי הפיזי שהוא עבר. מעבר לו בולט כמובן חאוויר גויירז ("צ'מפיונס&quo t;) הוותיק ובתפקידים קטנים יותר גם אפשר למצוא את חזוס קארוסה ("תא 211") וחאבי סאאז (שגם השתתף ב"בית הנייר").


משפט על אורך הסרט:
שעתיים בסך הכל, אבל כאלו שאין בהם אפילו דקה אחת מיותרת. אתם נשאבים מהרגע הראשון ונפלטים שנייה לפני תחילת הכתוביות.