"מחשבות נפלאות": משותקים לחיים

מתי בפעם האחרונה ראיתם סרט מסע, שהרכב המסיע, את החברים למסע, הוא רכב הלוויות והנהג, אשר מסיע אותו, הוא קברן? לגבי השותף למסע אפשר להתווכח אם ראיתם משהו או מישהו דומה לו, אבל הייחודיות בו היא שהוא אמיתי ואותנטי כל כך, שנראה לעיתים כאילו מדובר בסרט דוקומנטרי. המשמעות של המסע בסרט הזה היא סמלית בלבד ואין צורך להתעמק יותר מדי במטרותיו, כי אם במה שהגיבורים הראשיים משיגים דרכו ובהחלט, בכל הנוגע לכך, המטרה מושגת באופן מוצלח למדי.


אמרתי לך שבשביל ללכת לים לא צריך חליפה | באדיבות סרטי נחשון

ניכר כי סרטם של ברנר קמפן ואלכסנדר ג'וליאן שואב לא מעט השראה מסרטים גדולים ממנו, שהבולט והזכור מכולם הוא: "איש הגשם", שגם דומה לו בדינמיקה וגם באופן שהמסע הזה לובש צורה, באופן גשמי. על אף ההשוואה המאוד מחמיאה הזו, מצליח סרטם של צמד הבמאים והשחקנים הראשיים בו לא ליפול למהמורות, הנובעות מאותה ההשוואה. עלילת הסרט לוקחת כיוון מעט שונה ובעיקר משתדלת להיות קצת פחות רגשנית וסנטימנטלית, בעיקר בזכות הגיבור בעל המוגבלות הפיזית.

קשה לומר ששני ניגודים נפגשים, כיוון שאף אחד מהם איננו טיפוס רגיל, שאתם מצפים להיתקל בו בתור גיבור של סרט עלילתי (המבוסס, אגב, על סיפור אמיתי). האחד הוא בחור בשם איגור, אשר סובל משיתוק מוחין, אבל לא נותן לזה להשפיע על חייו, כאשר הוא עובד, קורא ומדקלם ציטוטים על גבי ציטוטים ממיטב מילותיהם של ניטשה, דקארט, סוקרטס ושפינוזה. השני הוא קברן, שהמשפחה שלו היא מקום עבודתו ושם הוא משקיע את מיטב רגעי המרץ שלו. ביום בהיר אחד דרכיהם מתחילות את הקשירה הבלתי צפויה לכדי דרך אחת משותפת והחיבור, הבלתי סביר, בין השניים, הופך לאט ובזהירות לחברות יפיפייה, אמיצה ומרגשת עד מאוד, כאשר הם יוצאים למסע משותף מלוזאן, שבשווייץ אל עבר מונפלייה, שבצרפת.


הלו! לאן אתה בורח עם האופניים? | באדיבות סרטי נחשון

ככל סרט מסע, הם יפגשו בדרך דמות או שתיים, שיוסיפו את הקטע שלהן, בכדי לפלפל את העלילה ולהעשיר אותה בעומקים נוספים וכמובן להשפיע או להיות מושפעות על ומהקשר בין שני הגברים הכל כך שונים ועם זאת, די דומים, הללו. מעבר לסיפור המרגש והמרתק ולהופעות הנפלאות של צמד השחקנים-במאים תסריטאים הללו, מדובר בסרט שתוחם את עצמו גם בזמן וגם בפיזור והפריחה שלו, מה שהופך אותו למוגבל למדי, בכל הנוגע להשגת תוצאות יוצאות דופן, בצד העלילתי שלו. עם זאת ולמרות האמור, מצליח סרטם של השניים להישאר בתור כזה - נישתי למדי, אבל גם כזה שעושה עבודה נהדרת כאשר הוא צריך לרתק ולגרום לתרעומת בעיקר על עצם העובדה שהוא מסתיים מהר מדי ולא ממצה את עצמו עד הסוף.

העובדה שאיגור, המגולם על ידי אלכסנדר ג'וליאן, נראה כמו אדם הסובל מפיגור שכלי, הופכת את לטישת המבטים אליו כמעין אתגר יומיומי שהוא צריך לחוות על בשרו, תוך כדי שהוא מבין ומעכל את ההשפלה. הקסם שלו הוא שבכל הנוגע לשכל, הוא כנראה מבריק וחריף יותר ממרבית האנשים שהוא פוגש ביום-יום ואשר לוטשים בו את מבטיהם. לואי, לעומת זאת, הוא טיפוס פשוט יותר, ישיר וכזה שאין לו סבלנות לסטיות מהדרך הרגילה, בה הוא רגיל לצעוד. הוא מוצא את עצמו מתרגל לעבוד עם אותם אנשים וגם עם גוויות, שצריך לאפר ולהכין לקבורה, שריפה וכל דרך שיבחרו להיפרד מהעולם הזה, בכדי לעבור באופן הכי נוח, לכל הסובבים אותם גם, לעולם הבא. אין מבטים, אין תגובות קיצוניות ואין דרמה גדולה בחייו, בניגוד גמור למדי לסף הגירוי הגבוה פי כמה, אותו חווה איגור על בסיס יומי.


מה עוד נשאר חוץ מלשיר ולהיות מאושר? | באדיבות סרטי נחשון

סרטם של ברנר קמפן ואלכסנדר ג'וליאן עוסק בלא מעט תהיות על עולם החיים והעולם הבא ובעיקר בשאלות קיומיות, בנוגע לאיך הופכים רגעים מסוימים מעולם החיים לכאלו שלא ילוו אותנו הלאה, במסלול ובמרוץ הבלתי פוסק עד המוות. בכל רגע נתון של שקט תוכלו למצוא משפט חדש ומלא משמעויות כבדות, אשר משתרבב לו באיטיות ובצורה ממוקדת למדי אל מחוץ לפיו של איגור והוא לוקח את הזמן להרהר על הרבה רגעים, כאשר ברגעים אחרים הוא פשוט רוצה להיות חופשי ומאושר, כמו כלבלב, אשר משרבב את לשונו אל מחוץ לרכב נוסע, על מנת ליהנות מהבריזה שמחוץ לחלון.

האינטגרציה והחיבור בין אדם "נורמלי" לבן אדם הסובל מנכות מסוימת תמיד נבחן בסרטים גדולים, בקנה מידה הוליוודי. הסרט הזה הוא קצת יותר אינטימי, קטן וכזה שגם לוקח את הנכות והמוגבלות של הגיבור הראשי והופך אותה לכזו עם כוכבית והרבה בזכות הגיבור, שבהחלט מספק חומר למחשבה לצופים בו. זהו סרט על גיבור נוסף, שרק מבקש את הקשב של הצופים שלו, בשביל להפוך סיטואציות בחייו ובחיי רבים כמוהו לקלות יותר ולא פחות, זהו סרט על חברות, אשר חוצה גבולות, הגדרות, מגדרים וקהילות. תנו הזדמנות למחשבות נפלאות למלא את ראשכם, בצאתכם מאולם הקולנוע, לאחר הצפייה בסרט הכל כך אופטימי הזה ותגלו כמה אוויר נקי הוא יכול להעניק בימים טרופים אלו.


אפשר את החתיכה האחרונה? | באדיבות סרטי נחשון

משפט על הסרט:
על אף שהוא מוגבל למדי ולא לוקח את עצמו אל הקצה, כמו הגיבורים שלו בסצנת הסיום של הסרט, מדובר בסרט חם, אנושי מאוד וכזה שבהחלט מאתגר את הצופים בו ומנסה להפוך אותם לאנשים טובים יותר.

משפט על הבמאים של הסרט:
צמד הכוכבים הראשיים גם מביימים את עצמם ויודעים להקיף את ההתרחשויות במיטב נופיהן של שווייץ וצרפת והדרך הגובלת בין השתיים. עבור קמפן מדובר בסרט שישי, אותו הוא מביים ועבור חברו ושותפו הכל כך מיוחד, מדובר בסרט הראשון שביים אי פעם.

משפט על השחקנים:
השניים גם מגלמים, כאמור, את צמד הדמויות הראשיות, כך שהם מעניקים הופעות נפלאות ולצדם גם צמד שחקניות יפיפיות (טיפאני דביו וג'ולי-אן רות), בתפקידים קטנים, אבל תפקידי מפתח שלגמרי משנים את הדינמיקה בסרט.


משפט על אורך הסרט:
הרבה זמן עוד יעבור מהפעם שתצפו בסרט שהייתם מצפים שיאריכו אותו. ובכן, מדובר באחד מהסרטים הללו, אשר מונים קצת פחות משעה וחצי והייתם רוצים שיתארך לו הסרט בעוד רבע שעה לפחות.