"שהאזאם 2: זעם האלים": איך גדל הילד ועדיין...הקסם לא פג

בחודשים האחרונים עובר היקום הקולנועי של DC שרשראות של טלטלות בלתי פוסקות והשמועות סביב המשכו חוגגות. שנה לאחור ואחרי שעזרא מילר לא הפסיק לעשות בושות וצרות מחוץ לסט וכבר כמעט נמחק מתפקיד "הפלאש" אליו היה אמור להיכנס, הוא הופיע ממש לאחרונה בטריילר המצופה למדי, עם אורח מלהיב. "באטגירל" נגנזה עם סיום הפקתה (בתשעים מיליון דולר), אמבר הרד של "אקוומן" התכתשה במשפט עם ג'וני דפ והיו שמועות שנגרעה מסרט ההמשך ("אקוומן והממלכה האבודה") ואם היו חסרות צרות לחברת הקומיקס, הטובעת באינספור בעיות, התווסף פרסומו של תחקיר, בחסות ה"רולינג סטון" אודות מעריצים פיקטיביים, אשר רבים מהם נחשדו בתור אנשי זאק סניידר, שדחפו לייצר את החידוש המשופר לסרט "ליגת הצדק של זאק סניידר".

בכדי למנוע שקיעה מוחלטת של כל מה ש-DC מנסה לחלוב מרוח תקופת הפריחה של ז'אנר סרטי הקומיקס (שכבר הולכת ונהיית בנאלית, על גבול הדועכת) גויס אחד המצליחנים הגדולים בז'אנר סרטי הקומיקס - ג'יימס גאן, אשר החל לשחרר את הנצרה ולירות ללא אבחנה. גל גדות כבר לא בטוחה בתור "וונדר וומן" והמילים אתחול ומסלול מחדש מתחילות לעלות על שפתיהם של כל מי שקשור לפרויקטים של היקום הקולנועי של DC. בין לבין גם יצא "בלאק אדם" המאכזב למדי והצליח להוריד עוד טיפה את הציפיות הלא כל כך קיימות מהפרויקט המוצלח ביותר שיצא לחברה בשנים האחרונות - פרויקט סרטי שהאזאם, שדווקא הציג סרט ראשון נפלא, התעלה על הציפיות וענה על ציפיות שלא התקיימו ממנו; ארבע שנים לאחריו, הגיע הזמן להמשיך והתחזיות לא היו בשמיים.


אני כאן. עומד ומחזיק את הלפיד של אולפני DC ושום דבר לא יעצור אותי! | באדיבות Tulip entertainment

כעת הגיע לו הסרט השני וקשה לומר, כאמור, שהציפיות ממנו היו גבוהות, גם ובעיקר בגלל כל בליל המילים והמקרים, המתוארים בפסקאות העליונות. גם הפעם, בערך כמו המקרה הקודם, מעבר לקצת הייפ ראשוני, קשה לומר שנרשמה התלהבות מהגיבור הזה של DC, שבעצמו פותח במונולוג סוער מול רופא ילדים, בו הוא מקווה להשתמש בתור פסיכיאטר. מדובר בגיבור עם גלימה אדומה, לוגו של ברק שהוא בעצם עדיין נער, אשר הופך לאדם בוגר, שממשיך מדבר כמו ילד קטן - לא החומר הקלאסי ממנו עשויים חומרי קומיקס קולנועיים ועם זאת ולמרות הכל, נראה שהנוסחה עובדת בפעם השנייה ברצף ועל אף שעברו כבר קצת יותר מארבע שנים, הקסם רחוק מהתפוגגות או לפחות איננו קרוב להתפוגגות, בשום פנים ואופן.

אם בסרט הקודם בילי בטסון עדיין היה נראה כמו גרסת גיבור העל ל"ביג" של טום הנקס, הרי שכעת הוא התבגר, התנתק מעט מהדמות הילדותית יותר והתקרב קצת יותר לדמות הגיבור שלו, בגיל. הוא עדיין ילד, טרם מלאו לו 18 והוא מנהיג של משפחת גיבורי על ולועס תסביכים עליהם ועל עצמו, על בסיס קבוע ובאופן יום יומי. בסרט עצמו הוא עדיין נער בתיכון, בשנה האחרונה שלו שם וקצת לפני שהוא צריך לפרוש כנפיים ולעוף (באופן מטאפורי הפעם) לקולג' ומחוץ לבית הוריו המאמצים. כאשר הוא עוטה את דמות גיבור העל שלו ניכר כי הוא עובר טומטומיזציה מסוימת, כדי שעדיין הצופים יאמינו כי מדובר בנער-ילד, אשר נמצא שם מאחורי החזות של המבוגר השרירי. זה לא תמיד אמין, בעיקר כאשר רואים את ההקבלה בהתנהגות בין בילי הנער ובילי גיבור העל, אבל אפשר להבליג לו, כי הוא חמוד...בדיוק כמו הסרט בכיכובו.


אני פוקדת עליך...לא להשאיר מגבות רטובות על רצפת החדר | באדיבות Tulip entertainment

היריבות הפעם הם בנותיו של אטלס, אשר רוצות להשיב חזרה את המטה שייתן להן כוח ואת זרע החיים, שייתן לכוכב הגוסס שלהן את חייו בחזרה. לא באמת משנה המוטיבציה, בסרט הנוכחי וגם הנבלית הראשית, המגולמת על ידי לוסי לו לא עושה עבודה טובה מדי וזה, לכשעצמו, מתכון לסרט בינוני ומטה, אבל איכשהו, בדרך (ובמטה) קסם, החן, התמימות והכיף העצום, אשר אופפים את ההפקה הזו, לא מצליחים להעלים את עצמם. גם אם תהיו האנשים הכי ציניים בעולם, הסרט הזה יחמם את לבכם וכמובן יהיה פשוט כיף טהור, המגובה באקשן כמעט בלתי פוסק ובגיבורים נהדרים, שמודעים היטב למה שהם עושים או לא עושים בסרט עצמו, בתור גיבורים ובעיקר גם בתור השחקנים שמגלמים אותם.

הדיון הפעם הוא על משפחה. ההקבלות לסרטי ז'אנר אחרים והניים דרופינג בסרט קורעים מצחוק. המודעות העצמית מרוסנת והעלילה קולחת היטב, גם כאשר היריבות חורקת וברור לכולם שהעניין הוא לא משפחה נגד משפחה, כי אם משפחה נגד איום קיומי, אשר מיוצג על ידי דמות אחת, שלא יודעת לקחת את המושכות לידיה היטב. הרבה רגעים בסרט הזה עובדים, למרות שאולי בסרטים אחרים, מז'אנרים אחרים ובעלי גיבורים ראשיים אחרים, ככל הנראה הכל היה מתרסק. אולי אלו הציפיות הנמוכות עד לא קיימות, שהיו מהסרט הנוכחי ואולי נוכח העובדה שגם הקודם הגיע קטן ויצא "ביג". יש משהו כל כך טהור, תמים ועם זאת כל כך מלוטש ומהוקצע, שפשוט גורמים להרבה חסרונות בסרט (ויש בו חופן מאלו) להיגרר אל מתחת לפני השטח ולהפוך לקולות רקע בלבד.


אה, כן...יש גם דרקון | באדיבות Tulip entertainment

אם רציתם לדעת מה קורה לשהאזמים כאשר הם מתבגרים, תוכלו להציץ על מארי (המגולמת על ידי גרייס קרוליין קארי, שהייתה "תלויה באוויר", ממש לפני כמה חודשים) ותבינו. איך ההורים המאמצים לא הבינו? אחת מיני שאלות רבות, אשר מקורן בריבוי חורים עלילתיים, אשר נסתמים, בעיקר, בעזרת מקבץ נדיב של רגעי אקשן טהורים, שעושים מספיק רעש (והסרט הזה רועש בצורה שלא תיאמן) בשביל לחפות על החסרונות של הסרט. דמותו של פרדי מקבלת הפעם תפקיד משמעותי ומכריע הרבה יותר, בילי הבוגר (מבחינת גילו האמיתי) קצת יותר דווקא נדחק לשוליים ודמות הסופר גיבור שלו משתלטת כמעט לחלוטין על כל רסיס עלילתי. יש סיפור אהבה צעירה, סיפורי משפחה, סיפורי גאולה למכביר וערימת רכבים נמחצים, מתעופפים ונגזרים לחתיכות קטנטנות. סרט קומיקס קלאסי (גם אם בנאלי ורגיל להחריד, בלא מעט רגעים ממנו) וכזה אשר מחזיר קצת את התקווה שלא כולם נמאסו, על אף ההליכה בשביל הבנאליות, שהוכתבה מצד תכתיבי הז'אנר.

הסרט השני ממשיך את קודמו בהצלחה מרובה ושומר על היסודות הקומיים והעלילתיים. לא לוקח את עצמו ברצינות אפילו לא לרגע אחד ועדיין מצליח גם להטעין משמעות של ערכי משפחה לכמה כיוונים וגם לייצר מנעד רגשי לא קטן ואפילו התרגשות לא קטנה בקרב הצופים כמה דקות לפני סיומו. זה לא היה אמור להיות כל כך טוב, זה בטח לא היה אמור להיות הסרט שמסמן שיקום, פעם נוספת, עבור היקום ההולך, מתרחב ועדיין קורס אל תוך עצמו של DC, אבל בפעם השנייה שחבורת השהאזמים נקראים אל הדגל ומצליחים להוציא לפחות שני גלגלים של העגלה הזו אל מחוץ לבוץ וכעת נותרה עבודת הוצאת צמד גלגלים נוסף על כתפיו של ג'יימס גאן. שיהיה בהצלחה.


הכלא הכי גרוע הוא זה המחשבתי ואני אמיס אותו עבורכם | באדיבות Tulip entertainment

משפט על הסרט:
אף אחד לא באמת ציפה שהוא ימשיך את ההצלחה של קודמו, בטח לא בתקופה המבולבלת ועתירת סימני השאלה בה מצויה חברת DC, אבל מדובר בסרט קומיקס קלאסי, אסקפיסטי ומוצלח, שלא מוותר לעצמו, לא מוכן להישאב לבינוניות ומטה של סרטי הקומיקס שיצאו בשנה האחרונה ומצליח, עם הרבה הומור ורגש, להיות אחלה חבל הצלה לעבור תקופה קשה ומספק קצת שקט ונחת לקברניטים של החברה, אותה הוא מייצג.

משפט על במאי הסרט:
דיוויד פ. סנדברג אשר מוכר בזכות סרטי אימה כמו: "כיבוי אורות" ו"אנאבל 2" מצליח לגרור אל תוך הסרט לא מעט רגעים אפלוליים, למרות שאם תיזכרו בו במבט לאחר הצפייה, הוא ייראה לכם בעיקר כמו אחד כזה, אשר היה עמוס בעיקר ברגעים קומיים. השילוב והאיזון בין שני הז'אנרים הוא תולדה של בימוי מיומן וכזה שלא מוכן לוותר או להתפשר על הדרך, אותה הוא מתווה ביקום הקולנועי של DC.

משפט על השחקנים:
הלן מירן ולוסי לו הן השמות הגדולים של הסרט, על אף שאינן הראשיות. הן נבליות עם רובד קומי ולא מספיק חדות בשביל להיזכר בתור כאלו, שעזרו לדחוף את הסרט למעלה והמעמסה נותרת בעיקר על כתפיהם של זכארי לוי המצוין, אשר שוב מצליח לקחת את הסרט על כתפיו עם הופעה נפלאה ואמינה, על אף העובדה שלעיתים הוא נראה מגוחך. מייגן גוד, אדם ברודי ואשר אנג'ל בתפקידים סבירים, בתור ילדי שהאזאם וגונב לכולם את ההצגה ג'ק דילן גרייזר, אשר מגלם את פרדי הצעיר, עם הופעה נפלאה. גרייס קרוליין קארי, דג'ימון הונסו ודידריך באדר בתפקיד קטן למדי, עם עוד שמות בקאסט הנחמד הזה, עם תפקידים טובים למדי.

משפט על אורך הסרט:
שעתיים וכמה דקות. אחד מסרטי הקומיקס שלא מרגישים כאילו מורחים אתכם ואת עצמם ביותר מדי דקות של עודף.