"מומיות": עדיף היה להשאיר אותן עטופות בתכריכים

עונת החגים בפתח. פורים נכס, פסח מתקרב ולא תספיקו להתעטש וגם יגיעו חופשים גדולים וחגי תשרי. פורים הוא האיתות הראשון לקבלת כל מיני סרטי ילדים זניחים, שבמקרה היו בסביבה ואינם תוצר של דיסני, פיקסאר או כל אחד מאולפני האנימציה הגדולים, אשר מייצרים סרטי אנימציה טובים ואיכותיים. אז מה עושים כאשר החגים כאן ואין איכות זמינה בבתי הקולנוע, עבור הילדים? מייבאים תוצרי לוואי של חדרי כותבים, שלא הצליחו לעבור את מבחני הסף למקומות הנחשבים. גם הסרט הזה הוא עוד אחד בשורה ארוכה ובלתי נגמרת, של קולנוע מונפש, אשר לא היה צריך ולא יהיה צריך להשקיע בו יותר מדי, בגלל טיב קהל היעד שלו - ילדים.

לפני כשבוע נחשפה מערכת יחסים מאוד מיוחדת בפרו, כאשר צעיר בן 26 נעצר בגלל שהוא נשא עמו גוויית מומיה עתיקה, מלפני מאות שנים, עליה העיד כי הייתה "בת זוגו הרוחנית" ועמה היה נמצא בכל מקום בבית, כולל גם בחדר השינה. ללא קשר מסוים למקרה הזה וממש בסמיכות מלחיצה למדי, יוצא לו סרט הילדים, שמחליט, ככה משום מקום, להחזיר את המומיות לאופנה וגם לעולם המאוד מודרני שלנו. ההיתוך הבלתי אפשרי בין ענתיקות בנות מאות שנים לבין בני אנוש משנת 2023 מתאפשר לא רק באגדות ובקולנוע המצויר - אלא מסתבר שגם בחיים האמיתיים מאוד, של עולם האינטרנט, אפשר למצוא דברים הזויים כמו אלה.


בת זוג רוחנית ועטופה תכריכים | באדיבות Tulip Entertainment

דווקא הטריילר מציג תמונה קצת שונה ממה שמתקבל בסרט עצמו, כאשר ניכר ממנו כי המומיות עברו מעולמן העתיק לעולם שלנו, אך בפועל שני העולמות הללו מתקיימים במקביל, פשוט צריך לחצות את השער מאחד לשני ורק צד אחד מודע לזה השני. הסרט מציג בפני הילדים שלכם (ואין מה לעשות...גם בפניכם) שני גיבורים ראשיים, עטופים במיטב התחבושות והתכריכים, בתור ביגוד קבוע, במקום עור, נבל מוגזם, מוקצן וכמובן ללא מוטיבציה אמיתית להרע, מעבר להיותו קריקטורי למדי ועוד מספר דמויות משנה, אליהם לא ברור כיצד ניתן להתחבר באופן מלא, נוכח התפקוד שלהן בסרט.

תות הוא רכב של מירוצי מרכבות, שחושב שהשמש זורחת לו מהתחבושות. נפר היא הנסיכה של עולם המומיות ופרעה הוא האב, אשר הולך לשדך בין השניים, מבלי לבדוק או לשאול לרצונם. באותו היום בו מוכרזים אירוסיהם המקריים לחלוטין של השניים גם נעלמת לה טבעת האירוסים ושולחת את השניים וגם את סקהאם, אחיו הצעיר של תות, אל עבר עולם החיים, על מנת להשיב את הטבעת האבודה וגם ללמוד דבר או שניים על ההתנהלות המודרנית וכמובן לעבור גם מסע אישי, התפתחותי ובסופו של דבר גם כזה שימשוך את השניים לחשוב שהמקריות של האירוסים איננה רעה כל כך.


הריעו למומיה הטובה מכולן | באדיבות Tulip Entertainment

סרטים וסדרות על מסע בין זמנים מודרניים לעתיקים כבר נעשו בעשרות ובמאות. חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות. חלקם חוקרים את ההבדלים והדברים הדומים, חלקם מתעכבים על מסרים וכמובן שחלק מסוים מהם גם היה מצויר ורידד את מרבית המסקנות, בעיקר עבור הצופים הצעירים. בסרט הזה ניכר כי הכותבים ממש ייעדו אותו לבני הגיל הרך, אחרת אי אפשר להסביר את הכתיבה העצלה והרדודה, מבלי לנסות ולחפש אפילו סלוטייפ (או תחבושת, אם כבר אנחנו כאן), בשביל לסתום את ערימות החורים ההגיוניים הפשוטים ביותר. ילדי בית ספר יתאכזבו, ככל הנראה, מהתצוגה הבנאלית של סיפור ורעיון מעניינים למדי, גם אם לא הכי רלוונטיים. ילדי הגן יעשו חיים.

סרט הילדים החדש הזה ייעלם כהרף עין וכפי שהגיע אל בתי הקולנוע, כך גם יימחה ממנו. לא מדובר פה בתוצר מתוחכם, כי אם בסרט שבימים כתיקונם היה עובר לרשתות הסטרימינג או, בזמנים עברו, לתיקיות ה-DVD. אם אתם רוצים לסבול עוד קצת, בתור הורים, זה גם מיני מיוזיקל ומתי שהדמויות לא מקשקשות עוד הבל מתוך ערימה של שטויות, אשר נכתבו במיוחד עבורן, הן פוצחות בשירה חסרת שליטה ומעצורים. לפרקים הוא נחמד, לפרקים מרובים יותר משמים וחסר משמעות או מעוף והוא בעיקר מוצר רדוד ושטחי, שנכנס בשביל למלא משבצות שידור עבור ילדים, שנמצאים בחופש ארוך מדי.


זה מרגיש כאילו אני עומד לשיר | באדיבות Tulip Entertainment

בקיצור ולעניין:
לא הכי גרוע בין סרטי הילדים הזניחים שפוקדים את בתי הקולנוע בחודשים האחרונים, אבל סרט שבהחלט מפריד את קהל הילדים והמבוגרים לשני צדדים שונים ומקשה על המפגש הקונספטואלי האפשרי בהחלט הזה.

ביים וסיים:
המעצב האומנותי של "טד החוקר החופר" - חואן חזוס גרסיה גאלוחה הוא הבמאי, בפעם הראשונה בסרט מצויר, באורך מלא. ניכר כי התסמינים לכישלון הזה כבר ישבו והתבשלו קודם לכן.


איך עולים על הדבר הזה? | באדיבות Tulip Entertainment

לוהקו ושיחקו:
ערימה של שחקנים ספרדיים לא מוכרים מדי מדובבת על ידי ערימת שחקנים ישראלים לא מוכרים יותר מדי. אין הרבה מה להתעכב בכל הנוגע לצוות הזה. גם הוא לא עושה עבודה טובה מדי.

כמה זמן זה?
שעה ועשרים, בערך. מגיע הרגע, אי שם לקראת סופו של הסרט, שאתם יודעים שהוא קצר, אבל ממש ממש מחכים שהוא יתקצר עוד כמה טיפות.


סך הכל רציתי לעשות חור, בשביל להכניס את הקוקו | באדיבות Tulip Entertainment