"פוקר פייס": משהו לישון איתו

אין זה סוד שהקריירה של אחד משחקניה האהובים של הוליווד, סניף אוסטרליה - ראסל קרואו, נמצאת בדעיכה מתמדת. הוא כבר לא מוביל סרטים גדולים מזמן וגם כאשר הוא נקשר להפקות גדולות, מדובר בתפקידים קטנטנים. ב"ליגת הצדק של זאק סניידר" הוא היה קול אביו של סופרמן: ג'ור-אל ואצל המתחרים של מארוול הוא תפקד בתור זאוס, בנפילה הכואבת של "תור: אהבה ורעם". מעבר לכך קשה לסמן הרבה סרטים שלו, בשנים האחרונות, שהותירו חותם (חוץ מ"ללא מעצורים" המפתיע לטובה ברמת הזעם והטרלול שלו).

עם המטען הזה ניגש קרואו לעבר הסרט האוסטרלי בכיכובו, עשרה ימים לאחר שאביו נפטר ובמקביל לבעיות משפחתיות אצל הבמאי המקורי של הסרט. קרואו נזעק להציל כמעט שלוש מאות משרות של עובדים סביב ההפקה (עליה גם היה אחראי) והנה לכם סרט, שנתפר מהר, מהר, כדי לא לאבד הזדמנות. הצצה קצרה בתסריט הייתה מצביעה מראש על מספר בעיות, אבל קרואו ה-צדיק רצה להציל הפקה של עצמו והחליט לפזר את הכסף למקומות הנכונים, על מנת לגרום לסרט הזה לצאת החוצה, בכל מחיר וללא קשר לאוחז בהגה המנווט של הסרט.


מחפש להוריד את התסריטאי של הסרט הזה | באדיבות סרטי רד קייפ

עובדות לחוד ומציאות לחוד ועל אף שכל עובדי ההפקה קיבלו את שכרם ובזמן, הסרט עצמו התרסק למדי במהלך השנה החולפת וכעת הוא מגיע גם לסיבוב התרסקות חרישי, בארץ הקודש. כבר ראיתם בעבר לא מעט סרטי הימורים ושלא נתחיל לדבר על סרטי השודים והתככים ולכן, אם אתם מחפשים ריגוש בסרט החדש בכיכובו ובבימויו של שחקן העל האוסטרלי, ככל הנראה ישנה סבירות גבוהה שזה לא יימצא על הסט. תסריט ועלילה משמימים למדי יחזיקו אתכם צמודים לכורסא, עם הראש שמוט לאחור. כאשר האקשן מגיע, הוא מגיע מאוחר מדי וכמובן ברמה שאיננה מספקת.

האפלה מוחלטת שוררת על הסרט, על מנת לשוות לו מסתורין, כמעט לכל אורכו ורוחבו ובמשך כמעט חצי מזמן הריצה שלו. כאשר תגששו את דרככם באפלוליות העלילתית שלו, תגלו שהוא הרבה הרבה יותר פשוט ממה שחשבתם. דווקא הסצנה הראשונה שלו, העוסקת בגיבורי הסרט, בצעירותם, הייתה יכולה להיות חומר טוב עבור סרט מעניין יותר, אבל במקום לקבל את הסיפור ההוא, אתם תסתפקו בכמה גברים מבוגרים וממורמרים - איש, איש וסיבותיו הוא. את כל המרמור, התסכול והתעוב החבוי תוכלו לראות מתפרץ לו, לקראת סוף הסרט ואז התרה והכל יסתדר, בדרך כמעט טבעית.


מי בא אול אין במשחק אחד גדול? | באדיבות סרטי רד קייפ

העלילה מספרת על מולטי מיליונר, אשר אוסף את חברי הילדות הטובים שלו למשחק "טקסס הולדם", שהסכומים בו גבוהים מאוד, באחוזה הפרטית והמרוחקת שלו. אם חשבתם שאתם עומדים לצפות בסרט שכל כולו טורניר פוקר אחד ארוך ומעייף, טעות בידכם. בסוף סבב משחקים מתחיל המארח לערבב את העניינים וקצת אחריו, רצף אירועים לא צפוי ולא רצוי מתחיל להריץ את הקצב של הסרט למחוזות קצת פחות מעייפים, אבל הכל נראה מרוחק, תלוש מאוד ובעיקר בעל ניסיונות הדבקה גסים, שפשוט לא מצליחים לייצר שכנוע וחיבור לעלילה או לאחד מגיבוריה.

בנקודות מסוימת בהן הסרט מתרחק מליבת העלילה הוא דווקא מצליח לייצר עניין, אבל בכל הנוגע לרגעים המרכזיים בעלילה, ניכר כי הוא לא מצליח להתרומם יתר על המידה ונותר להתבוסס בבינוניות ובעיקר בחוסר עניין וחוסר משיכה עלילתי. אין כאן שום בשורה מעניינת לעולם (ובעיקר גם לאולם) הקולנוע וניכר כי מעבר למעשה הצדקה שביצע קרואו, בכך שלא הרג את ההפקה והקריב מעצמו, אין הרבה על מה לבשר בעקבות הצפייה בסרט הדלוח הזה. הכוכב המזדקן האוסטרלי כבר ידע ימים יפים ורבים, אבל את השקיעה הנוכחית נראה שהוא לא כל כך מעוניין לעצור.


אני באתי בעיקר בשביל לקשט | באדיבות סרטי רד קייפ

בקיצור ולעניין:
סתמי ומיותר. בלי עומק, בלי מקוריות, בלי חיבור לדמויות בסרט ובעיקר לא מעניין בשום רגע ממנו. נראה כמו אסופה של ז'אנרים ותתי ז'אנרים, אשר נכנסו לחדר בריחה והסתבכו בדרכם למצוא את היציאה.

ביים וסיים:
ראסל קרואו הבמאי מוצא את עצמו מביים את ראסל קרואו השחקן, בפעם השנייה בסך הכל. בפעם הקודמת זה היה נראה הרבה יותר טוב - עם "עקבות במים", הפעם הוא עוד יכול לומר שזה נכפה עליו, אבל לא יוכל לתרץ את הכישלון בכך.

לוהקו ושיחקו:
ראסל קרואו לא ליהק את עצמו, כיוון שהמסלול היה הפוך והוא מתפקד באופן סביר, בסרט הנוכחי. כל האחרים לא באמת מתאמצים. ליאם המסוורת', קרי האח הפחות מוצלח במשפחה, בתפקיד בינוני. RZA בתפקיד מיניאטורי למדי ועוד אסופת כוכבים אוסטרליים, מקומיים, לא מוצאים את עצמם יותר מדי.

כמה זמן זה?
שעה ועשרים ושתיים דקות. ככה זה שסופרים את הרגעים, עד שיגיע סופו של הסרט.