"מייגן": פני הדור כפני הבובה

כל עשור מקבל בובה. מי רוצה? עכשיו במבצע. לאחר ציפייה לא רבה במיוחד, אבל עם באז חיובי, אשר מקדם את בואה, מגיעה אלינו הבובה של שנות העשריםשל המאה הנוכחית. מייגן היא בדיוק מה שחשבתם, כאשר ראיתם את הטריילר, בפעם הראשונה ואם לא צפיתם בו, אז היא עדיין בדיוק מה שחשבתם, כאשר חזיתם בתמונתה לראשונה. היא הבובה הרצחנית החדשה ואינה שונה בהרבה מלא מעט בובות רצחניות, אשר הגיעו כחלק מז'אנר האימה, במהלך ארבעה או חמישה עשורים אחורה.

ב"משחק ילדים" היה זה צ'אקי - הבוב הג'ינג'י, אשר רצה לזרוע הרס בביתם של הילדים, אשר בביתם התגורר ואילו עכשיו, כמעט ארבעים שנים לאחר מכן, מגיעה מייגן המתוכנתת, על מנת להפוך לסיוט החדש של בני הנוער, שככל הנראה לא יתרגשו יותר מדי מהבובה, בעלת החיוך הקריפי והמידות של ילדה בכיתה ג'. מאז צ'אקי עברו לא מעט בובות משפיעות יותר ומשפיעות פחות עד שהגיעה מייגן ועל פי הסרט בכיכובה, לא נראה כי היא עומדת להיות שוברת המוסכמות ומשנה את כללי המשחק, על אף ההצלחה הגדולה שהיא רושמת.


לומדת את מלאכת הקראת הסיפור לילדים אנושיים | באדיבות Tulip Entertainment

את הפריצה שפרץ הבוב הג'ינג'י לא תיישם הברונטית הקטנה, אבל היא בהחלט מתיימרת ללמד אותנו, ההורים, דבר או שניים על חינוך ילדינו ויותר מכך, על השילוב של מסכים בחייהם. מייגן היא השילוב המושלם בין בובה שכל ילד או ילדה ירצו לקנות לעצמם וכזו המכילה בתוכה כל תכונה תוכנתית אפשרית, שתרצו שהילדים שלכם יאחזו, מבלי לבהות במסך. היא גם אחלה חברה, אשר יודעת גם להיות אוזן קשבת, בעת צרה ומעל הכל גם משלבת בתוכה אלמנטים של חינוך, בדרך שככל הנראה לעולם לא תוכלו להקנות לילדיכם, מתוקף היותכם הורים שלהם.

עם תחילת הסרט ובסצנת הפתיחה, המקדימה והמניעה את העלילה של כולו מוצגת גיבורת הסרט: קיידי, כאשר היא נוסעת עם הוריה לחופשה באזור מושלג מאוד. הנסיעה מתרחשת בשיאה של סופת שלגים ובמסגרתה חווים ההורים מריבת כביש וכמובן מריבת חינוך על ילדתם. קצת אחרי שיא הלהט של הריב פוגעת משאית גדולה ברכב וקיידי נותרת יתומה. באזור זמן כמעט מקביל, דודתה של קיידי - ג'מה, חווה סכסוך מקצועי עם המנהל שלה, בנוגע לשקיעתה בפרויקט, אשר לא תוקצב לה מלכתחילה. היא רוצה ליצור בובה אנושית, בעוד המנהל שלה רוצה שהיא תוזיל עלויות על בובה פרוותית וילדותית יותר, אשר מניבה לחברה, בה היא עובדת, רווח נאה, אבל מפאת קיומם של חיקויים בשוק היא נדרשת לוותר על החלום הפרטי שלה.


מיישמת הקראת סיפור לילדים אנושיים | באדיבות Tulip Entertainment

במפגש בין השתיים ברור כי ג'מה לא כשירה עדיין להוות כל סוג של דמות הורית עבור הילדה שזה עתה התייתמה משני הוריה, אבל היא כן מצליחה לייצר תחליף לא רע בכלל, בדמות הפרויקט האסור, שקם לתחייה, בהשראת האירועים אשר פוקדים את ג'מה וקיידי. האחיינית הצעירה הופכת להיות שפן ניסויים בתור הילדה הראשונה של הבובה מייגן - ההצלחה הנרשמת היא מעל ומעבר למשוער, בכל פרמטר אפשרי והמענה שהילדה הקטנה מקבלת מהרובוטית, במידותיה, הופך את השתיים לחברות הכי טובות עד ש...דברים מוזרים קורים בסביבה, בכל פעם שמייגן חשה באיום או סכנה כלפי מי שמסומנת בתור המפעילה שלה - קיידי.

מאותו שלב והלאה הסרט מתנהל בערך כמו שחשבתם שהוא עומד להתנהל והוא בהחלט עובד על פי תכתיבי ז'אנר האימה הקומית כי הוא לא לוקח את עצמו ברצינות, בלא מעט רגעים ממנו ועל אף ערימות של מסרים כבדים שהוא מנסה להנחית על הצופים הבוגרים יותר, הוא משתדל לא להרפות יותר מדי מהאלמנטים הקומיים והקלילות שלו. מייגן היא פיתרון קל להורים, במקום מסכים ובהמון רגעים היא מרגישה כמו הורה בעצמה. היא נותנת את ההזדמנות להורים לעשות את שלהם מבלי להרגיש שהם מזניחים את הילד ושולחים אותו לאחד מערימת המסכים המצויים בבית ועם זאת ועל אף שמייגן היא כמו חברה טובה, יש פה עדיין ביקורת על אותה הזנחה הורית ובחירה באופציה הקלה - כמו אומנת, אשר מאפשרת להורים חופש ועם זאת שומרת על החוקים של הילדים.


בואי אני אלמד אותך - תמשכי באצבע | באדיבות Tulip Entertainment

דור שלם של ילדים התרגש עד עומקי נשמתו כאשר דיוויד מ-AI של שפילברג חיפש את אמא שלו. אותו הדור בדיוק גם היה מבועת, מבוהל והדגים שלל סוגים של תגובות יצריות ומפוחדות כאשר צ'אקי יצא למסעות הרצח שלו. כעת, מרבית ילדי שנות השמונים גדלו והפכו להיות הורים בעצמם וניכר כי הפעם את התגובות היצריות הם ישאירו בבית, אבל את המסקנות בנוגע להורות בחסות המסכים, שלא היו להם בילדות, הם יסיקו כבר על פי הסצנה הראשונה. את הזינוק הטכנולוגי והדאגה, אשר מגיע בעקבותיו ועליה מרבה הסרט לדבר, אפשר גם לקשור בכיף, בכל שלב בחיים של אותם ילדי שנות השמונים גם למחוזות מוכרים מפעם, כאשר נזכרים בסקיינט של סרטי "שליחות קטלנית".

הסרט הנוכחי הוא לדור של הילדים של אלו, אשר גדלו בשנות השמונים. הם לא הולכים ללמוד ממנו הרבה, כיוון שהנימה שלו מתאימה בדיוק כמו שהתאימה להוריהם לפני שלושים וחמש שנים והיא קלילה, מבדרת וגם מבדחת לעיתים קרובות. עזבו אתכם מטנטרום של ילדה שאיבדה את הוריה או מאישה, אשר איבדה את אחותה והפכה בהינף יד לאמא לא כשירה בכלל...יש בובה רצחנית חדשה! תדעו שיש גם מסקנות על תרבות המסכים ואובדן הזהות, הסכנה שבטכנולוגיה המתקדמת (שוב) במהירות שיא, אבל אל תחשבו על זה יותר מדי, כי יש גם ריקוד מגניב. נו? השתכנעתם להביא אחת כזו גם אליכם הביתה? לא? יכול להיות שהיא עדיין תגיע עוד כמה שנים לנכדים שלכם.


כמה שכבות ביגוד צריכה ילדה אנושית?! | באדיבות Tulip Entertainment

בקיצור ולעניין:
לא יצירת מופת, שהזמן ישאיר בתור מבקרת קבועה או בתור אחת מהקלאסיקות של הז'אנר, אבל בהחלט סרט מפתיע לטובה באיכויות שלו, בהנגשה של הנושאים העמוקים לדור חדש, דרך השפה שלהם ובעדכון גרסה כללי, עבור כל עניין הבובות הרצחניות.

ביים וסיים:
ג'רארד ג'ונסטון הלא מוכר במיוחד והמפתיע למדי מביים את התסריט של אקלה קופא ומאסטר האימה ג'יימס וואן ומצליח להטביע חותם עם סרט שפשוט נתפס טוב, בזכות הרעננות בסגנון הבימוי שלו והכבוד שהוא נותן לשאר סרטי הז'אנר.

לוהקו ושיחקו:
אליסון וויליאמס (הזכורה היטב מהסרט "תברח" של מאסטר אימה נוסף - ג'ורדן פיל) מגלמת תפקיד מנומנם יחסית ומנותק, שקצת קשה לקבוע אם נדרש ממנה עבור הסרט או שככה יצא לה, ללא מאמץ. מייגן מגולמת על ידי איימי דונלד ואת קולה מדבבת ג'נה דיוויס ואת קיידי, הילדה המעצבנת, מגלמת ויולט מקגרו.

כמה זמן זה?
שעה וחצי ועוד שתיים או שלוש דקות. לא צריך דקה יותר. בלי מריחות מיותרות. צופים ומסיימים.