"מה הקשר לאהבה?": הטעם האתני שלא יורד בגרון

הסרט החדש, בכיכובה של לילי ג'יימס מנסה. אפילו לא מעט. הוא הולך למספר כיוונים ועושה את המקסימום, על מנת להסתער על כמה נושאים, אבל בסופו של דבר נותר בנאלי וחסר תחכום אמיתי. הוא רוצה להיות קומדיה רומנטית בטעם פקיסטני, לדבר על הנישואים-בסיוע (שזה כמעט כמו שידוך...רק כמעט), לדבר על נשים עצמאיות שלא מחפשות את האביר על הסוס הלבן ומרוב כל הברבורים, יוצא לו איזה "מיס מארוול" כזה של הקומדיות הרומנטיות, עם נגיעות פקיסטן, כמובן. חלק מהגל שמציג תרבויות אחרות, כחלק מהמיינסטרים, מגיע גם לרום-קום הבריטי וזה נראה סביר, באמת שאי אפשר לומר מילה יותר מחמיאה מזו.

אם אפשר לנסות ולדייק קצת יותר, יוצאת לה, אל אולמות הקולנוע, עוד קומדיה רומנטית מבולגנת, מתקתקה, לא אחידה ובעיקר בנאלית וצפויה עד כדי דמעות, שהצחוקים היחידים, אשר נרשמו בסופה, היו יותר גיחוכי רחמים ולא צחוקים רמים, אשר אפשר היה לאסוף בתחילתה. זה באמת סרט קלאסי של "אין ציפיות, אין אכזבות" וכזה אשר חרט על דגלו בעיקר צבעוניות וקבלה ופחות ניסיון אמיתי למקוריות, כאשר הדמויות בו הן אסופה שקופה של קלישאות מתיימרות, במקרה הטוב, או הגחכות קריקטוריסטיות של אמהות פולניות, שלא יודעות שהן פולניות.


פולניה?! אני? הצחקת אותי! | באדיבות סרטי פורום פילם

עלילת הסרט מספרת על צמד חברים טובים, מילדות, אשר גרים בסמיכות וגם בין הוריהם נרשמים יחסים נהדרים. זואי (המגולמת על ידי לילי ג'יימס) היא במאית סרטים דוקומנטריים צעירה ורווקה. זואי קצת התייאשה מכל סיפורי הנסיך מהאגדות והיא מחליטה שהיא יוצרת לה את המציאות שלה, במסגרתה היא שולטת דרך אפליקציות והתנהגות חופשיה, בכל הנוגע לבחירת בני זוג יציבים או חד פעמיים. לעומתה, החבר הטוב וגם השכן ממוצא פקיסטני, קאז (המגולם על ידי שאזאד לאטיף) הוא רופא, משכיל ואדם עדין למדי, אשר דווקא מנסה ללכת עם המסורת ומבטל, בהינף יד את מציאת האהבה, יש מאין והולך על שידך.

אין מדובר על שידוך כמו זה המקובל בקהילות דתיות, כי אם על נישואים-בסיוע, במסגרתם בוחרים בני הזוג זה את זה, בסיוע ודחיפה קלה מהוריהם; צרור עובדות אשר יוצרות סיטואציות מצחיקות למדי, על המסך, אבל גם מוזרות וכאלו שמעלות שאלות בנוגע למוסד המוזר הזה: נישואים. מה הדרך הנכונה, בעיקר בעידן הנוכחי, בכל הנוגע למציאת זוגיות? כיוון שאהבה היא מילה שמתפרשת בסרט הזה לכמה כיוונים. הסרט מעלה מספר שאלות מעניינות בתחום וגם מציג את ההתלבטויות והמחשבות בקרב בני הזוג המשודכים ובקרב משפחותיהם, אבל בסופו של דבר הוא די קורס אל תוך עצמו, בקול ענות חלושה ובלי הרבה מה לומר.


איך נהיה לי פיפי בדיוק באמצע הריקוד המסורתי? | באדיבות סרטי פורום פילם

המסע של זואי וקאז מתאחד לכדי תיעוד דוקומנטרי של הדרך, אותה בוחר קאז לעצמו, בעידוד הוריו והיא הדרך למציאת אהבה דרך שדכן ובעיקר בהסכמה מלאה. זואי נחשפת וחושפת את הצופים לאינטראקציות המשעשעות וגם אלו שקצת פחות, הקשורות לקאז ומשפחתו הגרעינית הכוללת: זוג הורים, אח ואשתו וסבתא (ועוד כמה נדחפים שלא תשימו לב אליהם כל כך). זואי, מצידה, מביאה עמה את המטען שלה והוא אמה האקסצנטרית והמוגזמת כל כך, אשר רוצה לשדך אותה למישהו קבוע והיא עושה זאת בחן, בחסד וללא רחמים.

הנושאים הבוערים של הסרט ובראשם: אהבה לא ממבט ראשון, מנסים לבדל אותו מלא מעט קומדיות רומנטיות אחרות, אבל מעבר לנושא הראשי, כנראה שכבר ראיתם את הכל (ובטח תראו בהזדמנויות אחרות ונוספות). האישה החזקה, שלא מאמינה בשידוכים, לשלל גווניהם וסוגיהם פוגשת את הגבר הכנוע, שמרגיש שאולי הדרך של הוריו היא הנכונה ושניהם בכלל חברים הכי טובים. בסופו של יום נותרים הצופים עם עוד קומדיה רומנטית צפויה למדי וכזו שתישכח בדיוק חמש דקות אחרי הצפייה בה ועל אף שהיא מנסה, בכל כוחה, להיות חלק מזרם שונה בקומדיה הרומנטית החדשה, היא מה זה ישנה.


אתה יודע בדיוק לאן זה הולך, נכון חביבי? | באדיבות סרטי פורום פילם

בקיצור ולעניין:
מדובר בסרט שמתחיל היטב, בכל חזית אפשרית. הוא צבעוני, עם הומור מתחכם ועם זאת, עדיין פשטני למדי וכזה שמנסה לקחת את הצופים שלו למחוזות חדשים ושונים, אבל הוא לא מצליח לחמוק ממלתעות הז'אנר ונשאב, בעל כורחו לבינוניות גדולה.

ביים וסיים:
הבמאי הפקיסטני - שחאר קאפור, אשר ביים את "אליזבת" ו-"אליזבת: תור הזהב" מגיע לנישה הנוחה, אליה אפשר ליפול בקלות ולא לצאת עם אף פגע ובהחלט חומק מהכדור הזה.

לוהקו ושיחקו:
לילי ג'יימס המתקתקה-חמוצה בתפקיד קלישאתי ובנאלי להחריד. אמה תומפסון מתפקדת בתור האם המטורללת שלה - לפעמים זה מצחיק, תמיד זה מאולץ ולעיתים זה מביך. שאזאד לאטיף מגלם את הצלע הגברית ועוד אסופת שחקנים ממוצא פקיסטני מעטרים את הסט, בכדי....לא רק לעטר את הסט.

כמה זמן זה?
שעה ושלושה רבעים ממנה, שבהחלט היה אפשר לחתוך את מרביתם. בשעה וחצי אפשר היה לארוז מזוודה ולזוז.