"רוחות אינישרין": פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא עם

סרטו הרביעי, בסך הכל, של מרטין מקדונה עומד להתפרץ בדיוק בזמן לעונת הפרסים הנוכחית וכבר נושא מאחוריו ערימת מועמדויות בגלובוס הזהב והזהב האמיתי עוד עשוי להיות לפניו, כאשר לא מכבר הובטחו לסרט תשע מועמדויות לפסלון המוזהב והנחשק ביותר. לא בטוח שמדובר בסרט אוסקר במובן הקלאסי של המילה, אבל הוא בהחלט עשוי מהחומרים הנכונים, אשר הוליווד והאקדמיה מוכנות לתגמל עם פסלון מוזהב, בסוף הערב. מדובר בסרט פשוט למדי, יפיפה בצורה יוצאת דופן ועשיר בשכבות גלויות וסמויות, אשר מצריכות להיכנס לעובי הקורה האירית, בכדי להתחבר אליו באופן הרבה יותר עמוק ויסודי.


לו היה לה מוט סלפי | באדיבות סרטי פורום פילם

אתם יכולים לקחת את הסכסוך והקרע, אשר נוצר בין זוג חברים טובים, לכל מיני מקומות. אפשר להלביש עליו מיליון פרשנויות, מטאפורות וסמלים למכביר, אבל לפני הכל הוא סיפור על גבריות רגישה, אשר מייצגת כל כך הרבה גם בקשר בין נאהבים וגם בקשר בין עמים ותרבויות. צמד הגברים, אשר מגלמים את שני הכוכבים הראשיים בסרט, הוא צמד לא שגרתי בנוף האירלנדי של השנים המוקדמות במלחמת האזרחים האירית, אשר בערה ללא הפסק, אי שם בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת. שני הגברים מגלמים, במשך סרט שלם כל כך הרבה רבדים אישיים, שבהחלט יכולים להתפרש ללא מעט כיוונים, כאשר הם עוברים תהליכים עמוקים למדי ותופסים כיוונים שונים, מהמקום שבו הם התחילו בתחילת הסרט.

צמד השחקנים והבמאי כבר שיתפו פעולה בסרט הביכורים של הבמאי, אי שם בשנת 2008, כאשר ההצלחה המפתיעה של "ברוז'" כבשה את העולם וכמעט זיכתה את הבמאי והתסריטאי שלו באוסקר (אותו הפסיד בסופו של דבר ל"מילק" של דאסטין לאנס בלאק). ההצלחה של מותחן הפשע, בעל הטוויסט הקומי האריכה ימים וכמעט 14 שנים לאחר מכן, חוזרים השלושה לשתף פעולה בדרמה כל כך כבדה, שפשוט מדהים איך שמקדונה וצמד כוכבים שלו מצליחים לשמור על משקל נוצה קליל, יחסית, בסרט שבמסגרת כמעט השעתיים שלו לא מתרחש באמת יותר מדי.


תמיד תהיה לנו את ברוז' | באדיבות סרטי פורום פילם

מדובר בסרט שעושה את הזיגזג הכמעט בלתי אפשרי הזה בין העובדה שהוא מתרחש על רקע של מלחמת אזרחים עקובה מדם וצמד הגיבורים שלו הופכים, עם כל שלב שעובר במסגרתו, לתמונת מראה כמעט מדויקת של אותה המלחמה ובין זה שהוא מצליח לשמור על תום, קלילות ואפילו לא מעט הומור עצמי; של הסרט ושל גיבוריו. כל הדמויות בסרט הן בבואה של אחרות וכל אחת מהמרכזיות שבו מחפשת את עצמה, את הגאולה הפרטית שלה ומעל הכל גם מחפשת את מקומה בכפר קטן, בו כולם מכירים את כולם, אבל מרבית האנשים לא מצליחים באמת להכיר את חבריהם לעומק ועל כן, מערכת יחסים אחת, שעולה על שרטון, מצליחה לייצר לא מעט רחש, אדוות שהופכות לגלים ורכילות אינטנסיבית באינישרין הקטנה והצנועה.

ברקע ההפצצות מעבר לים, כפר פצפון על אי קטנטן בשם אינישרין מתעורר לבוקר לא שגרתי במיוחד, כאשר פודריק (המגולם באופן רגיש ונפלא על ידי קולין פארל) מזמין את חברו הטוב - קולם (המגולם באופן מופתי על ידי ברנדן גליסון) לבירה היומית שלהם, בשעת צהריים. כאשר קולם לא מגיב וממשיך לעשן את הסיגריה שלו, כאילו נוכחותו של פודריק היא חלק מהאוויר באי, ברור שהרוחות אשר מנשבות בצהריי היום, באינישרין, אינם כתמול שלשום ומתחוור לפודריק החביב, עד מהרה, כי נוכחותו איננה נחוצה עוד לחברו הטוב משכבר הימים, כיוון שהלה החליט לנסות ולנצל את זמנו עלי אדמות במעשים נוספים, מעבר לשיחות חולין חסרות טעם וריח.


תגיד לי אם הוא כבר הלך | באדיבות סרטי פורום פילם

משם מתחילה העלילה להתפתח לכיוונים נוספים ובעיקר לאלו הסובבים את שני הכוכבים הראשיים שלה - פודריק, מצד אחד, מנסה להבין מדוע חברו נוטש אותו בצורה כל כך קרה ואכזרית וללא סיבה מספקת ואילו קולם, מהצד השני, חווה משבר אישיות עמוק והוא מתקשה להעניק הסברים, שיניחו את דעת חברו, בנוגע לסיבה, בגינה הוא סוגר את הבאסטה המשותפת. האנאלוגיה לעתות מלחמת אחים ואזרחים היא נפלאה וגם דמויות אחרות מקבלות תפקידים נוספים, בכל הנוגע לפרשנות של הבמאי, לסיטואציה, שהתרחשה לפני מאה שנים ועדיין יושבת בלא מעט מקומות, בתור פצע פתוח, אשר מתקשה להיסגר גם אחרי כל כך הרבה זמן, בעבור האומה האירית.

הדמויות בסרט מבריקות וגם מי מהן שלא מקבלת מספיק עומק ונותר בגדר דמות רקע, אשר תפקידה היחיד הוא להמשיך ולגרום לרוחות לנשב, מתפקדת באופן יוצא מן הכלל, בתור מנוע עלילתי, דימוי וצבעוניות מסוימת, לסרט שהולך ונצבע באפור. מקדונה מכניס את הצופים לעומק הפולקלור האירי וגם לעומקה של קהילת האי, שם כולם מכירים את כולם. כולם מרכלים על כולם ואין כמעט אף עובדה הנסתרת מתושבי המקום ואתם יכולים להבין רק את הפוטנציאל הקומי, בו משתמש מקדונה, בתור מעין שובר גלים עלילתי, על מנת לשבור פעם אחר פעם את הרגעים בעלי הרצינות התהומית, שעולים ללא הרף וכאילו דורשים את האיזון, בכדי לא לייצר מלנכוליה בלבד, כפי שעשה גם בסרטו המוצלח מלפני 14 שנים.


לא מבינה אתונית. כמה פעמים כבר צריך להגיד לה לצאת מהבית | באדיבות סרטי פורום פילם

פודריק הוא חלבן, אשר גר בבית אבן פשוט עם אחותו - שיבון, שהיא מעין סלע איתן בחייו, בייחוד בתקופה שבו הוא מרגיש שעולמו חרב עליו, במידה מסוימת. שיבון (קארי קונדון) היא אדם מאוד פרקטי, בעלת לב גדול ומאוד מחוברת לקרקע והשניים מסתדרים מצוין בינם לבין עצמם וכמובן גם עם ג'ני, האתון שלהם, שמתקשה להבין שמקומה הוא מחוץ לבית. קולם, לעומתם, מתגורר לבד עם כלבו והוא ממחיש פעם אחר פעם את ההבדל בינו לבין פודריק, כאשר הוא שואף ורוצה להותיר חותם בעולם ומנסה לעשות זאת דרך המוזיקה, אותה הוא כותב ומנסה לבצע מדי ערב בפאב המקומי. הפער בין שני החברים הולך ומעמיק, ככל שהסרט מתקדם, בעיקר כאשר הפשטות והתמימות של פודריק מנסים לתת קונטרה לרצון של קולם המחוספס, אשר שואף להיות איש העולם הגדול ולהיזכר בתור אדם שהשאיר חותם כללי, בניגוד לפודריק, אשר חש כי מספיק להיות חבר נאמן ואדם טוב לב, אותו תזכור הסביבה הקרובה בעיקר.

צלע כמעט שנייה או כמעט שלישית לשיבון ופודריק היא דמותו של דומיניק - שוטה הכפר וההפוגה הקומית הקבועה, שגם יודע להפוך להפוגה הדרמטית המשובחת ביותר שיש לסרט להציע. דומיניק הוא בנו של השוטר הבכיר של האי, שהוא אדם אלים, טיפש ומאוס. דומיניק עצמו בהחלט מציג את עצמו, במרבית שלבי הסרט בתור דביל גמור; עובדה המותירה אותו בעיקר בתור מקסים, שובה לב וכזה אשר הסביבה נוטה לסלוח לו על המון מעשים מטומטמים, אותם הוא מבצע במהלך לא מעט רגעים בסרט. הכומר, הברמן, הרכלנית המקומית וכמובן המכשפה הזקנה, שמנבאת נבואות מטרילות - כל אלו הם חלק מהמארג הנהדר, שהופך את אינישרין למקום שבעזרת מעט מאוד דמויות מצליח לדחוס לא מעט טעמים ושייכות לתרבות האירית העמוסה לעייפה.


חברתו הטובה ביותר של האדם | באדיבות סרטי פורום פילם

מקדונה משתמש בלא מעט רגעי הרהור ועוצר המון פעמים רק בשביל לעצור ולתפוס את הרגע. בתחילת הסרט הוא לוקח את הצופים למעוף הציפור, בשביל שיעריכו את האזור שבו מתרחש הסיפור, עם נוף עוצר נשימה של אי מוריק אל מול הים. הדמויות שלו עוצרות מול חלון, עם הגב לחלון, מול הנוף, מול הים והפסטורליות שולטת לחלוטין גם כאשר הסכסוך שמעל ומתחת לפני השטח מאיים לכלות הרבה רגעים מקסימים ושובי לב, שיש למקום המיוחד הזה להציע לתושביו ולצופי הסרט שלו.

הסרט המיוחד הזה הוא כזה שצריך לתת לו לחלחל פנימה ולא בכדי הוא מועמד כמעט בכל קטגוריה אפשרית בטקס פרסי האוסקר הקרוב. הוא יפיפה, עדין, מרגש וגם עמוק בלא מעט רגעים. עמוס במטאפורות ואנאלוגיות וכזה שמתעכב כמה שצריך, בשביל לחבר את הצופים בו אל הדמויות המרכזיות ולהפוך אותם בעצם לחלק מהכפר הקטן, סביבו נסובה העלילה. כל שנותר כעת הוא רק להמר כמה פסלונים יגרוף איתו הסרט החדש של מרטין מקדונה ופשוט לשבת וליהנות מרגעים קטנים כגדולים, אותם הסרט מספק.


מה? בבקבוק? מים, אל תדאג | באדיבות סרטי פורום פילם

בקיצור ולעניין:
הרשימה של המועמדויות לאוסקר 2023 מסכמת באופן תמציתי מאוד את מה שיש לסרט להציע, כאשר הוא מועמד ללא פחות מתשעה פרסי אוסקר: זה מתחיל במועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר, נמשך במועמדות לפרס הבמאי הטוב ביותר בשביל מקדונה וכמובן שאי אפשר בלי מועמדויות עבור כל רביעיית השחקנים המובילים ועל הדרך גם שלוש מועמדויות "זניחות" עבור קטגוריות התסריט המקורי, העריכה והפסקול.


ביים וסיים:
מרטין מקדונה אמנם זכה כבר באוסקר פעם אחת, אבל זה היה מזמן וזו הייתה זכייה על סרט קצר, אותו ביים לפני כמעט שני עשורים. מאז צבר עוד שלוש מועמדויות - אחת אל "ברוז'" ועוד שתיים על "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי". בטקס הנוכחי הוא יהיה רשום לעוד שלוש מועמדויות, שבוודאות אחת מהן תבשיל לכדי זכייה.


לוהקו ושיחקו:
קארי קונדון עם מועמדות ראשונה לפרס האוסקר על תפקידה בסרט. קונדון כבר גילמה תפקיד בסרט האחרון של מקדונה - "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" וגם הייתה הכלה של מייק ארמנטראוט ב"סמוך על סול". בארי קיון הזכור מ"דנקרק" ומ"להרוג אייל קדוש" עם מועמדות ראשונה אי פעם, גם הוא. באופן מפתיע למדי גם צמד השחקנים הראשי (קולין פארל וברנדן גליסון) הראשי רושם את המועמדות הראשונה שלו בפרס האוסקר ויכולה להיות זו שנה היסטורית עבור כל אחד מהם.


כמה זמן זה?
שעה וחמישים. אפשר לקצר קצת, אבל הוא כל כך טוב, מהנה ומענג, שנוותר לו הפעם.