"מי מפחד מסנטה?": כמו "שכחו אותי בבית" על אקסטזי

אז מי מפחד מסנטה? אף אחד! כולם אוהבים אותו ומתחילים להפיץ את מתנותיו או מתנות בדמותו, בזמן חג המולד ההולך ומתקרב. בסרט הנוכחי יש כמה חבר'ה שצריכים לפחד, אבל הם יגיעו לשלב הזה קצת אחרי שתכירו יותר לעומק את הדמויות שלו. מדובר בסרט שהכוכבים שלו אינם שמות גדולים ומפוצצים - לא בקרב השחקנים ולא בקרב הבמאי שלו ועם זאת, צריך לפחות להדגיש את פועלם של המפיקים שלו. אלו מופיעים בחלקו העליון של הפוסטר ולא בשמם, כיוון שחשוב לזרוק את 'דדפול 2' ו'רכבת הקליע' בשביל למשוך את תשומת לב הצופים. אז אם כבר נמשכתם, לכו לבדוק.

הכל מתחיל בחג המולד, איך לא? אתם עומדים לפגוש בסנטה קלאוס האמיתי והוא רחוק מכל מה שדמיינתם. סנטה של הסרט הנוכחי הוא אחד כזה ששותה המון, מדוכא מהחיים שלו ומרגיש שהביקורים שלו בבתי ילדים תובעניים וחסרי גבולות ובושה כבר אינם לרוחו, לגילו ומעמדו. הוא מרגיש הוא מיצה את כל העניין הזה של פיזור המתנות והירידה בארובה ובין כוסית וויסקי, לעוד אחת של בירה והקאות מזדמנות, ניכר שהוא מתחיל את אחד מסבבי הפרידה שלו מילדי העולם ומחג המולד. במקביל, בבית משפחה עשירה מאוד מאוד מאוד, הולך ומתפתח לו שוד ברוח החג ובמסגרתו מתאחדים אח ואחות, בצירוף משפחותיהם, עם אם המשפחה, העשירה כקורח.


בדיוק ככה דמיינתי את חג המולד שלי. תודה סנטה! | באדיבות Tulip Entertainment

בשלב מסוים מוצא את עצמו סנטה קלאוס בסיטואציה שמעולם לא היה בה, במסגרת תפקידו. הוא נקלע לאש צולבת ובאמצע השוד פתאום מגלה שהוא די תקוע, בלי הרבה מדי אפשרויות להימלט. כאשר נקרית בדרכו ההזדמנות המושלמות לברוח הוא נזכר שהוא עדיין מכהן בתור סנטה והוא צריך להפגין קצת רוח חג ואם אפשר, גם לבצע כמה פעולות חילוץ נועזות. מאותו השלב והלאה הוא הופך את המטמורפוזה שלו לסוג של גיבור על, אלים ביותר ומתחיל לסגור חשבונות עם כל הילדים הרעים, אשר מסתובבים בבית, בכדי להגן על המשפחה, אשר לרובה לא כל כך מגיעה ההגנה שלו. הסרט הולך, מתקדם והופך לאטו למרחץ דמים חסר שליטה ומעצורים וכולנו מגלים צדדים חדשים, שלא הכרנו עד כה, אצל הקשיש, לבן הזקן ובעל הצחוק המדבק.

תגידו מה שתגידו על הסרט או על מה שהוא מנסה לייצר אצלכם, אבל התוצאה הסופית שלו היא רק אחת: כיף, כי הוא פשוט מגניב, מדבק ואפילו גם חמוד, איכשהו; לא הרבה יותר מזה ובטח לא פחות. הוא לא רע וברגעים מסוימים מאוד הוא גם מצליח להיות די טוב, אבל לא באמת מסוגל להוציא אתכם מעורכם או להזניק אתכם מכיסאותיכם. ניכר בשלבים מרובים מאוד של הסרט שהוא נוצר בעיקר בכדי להיווצר ומרגיש, בלא מעט רגעים ממנו, כי יוצריו לא באמת החליטו איך לבדל אותו מסתם סרטי אקשן מדממים מאוד, מעבר לכך שסנטה הוא הגיבור הראשי בו. הרעיון שלו מדליק מאוד וגם חלקים מסוימים בביצוע בו נחמדים, אבל אין פה אף רגע שומט לסתות, קורע מצחוק או יוצא דופן, כאשר מדובר על חוקי הז'אנר.


אז מי עולה איתי לסיבוב עם האיילים? | באדיבות Tulip Entertainment

הוא לא מצחיק מדי, הוא אלים במידה הסבירה ואפילו עוד טיפה, בשביל להיות מדורג R והוא שומר על רוח שובבות, מסרטי חג המולד, כאשר הוא נושא בחובו הומאז' לאחד מסרטי הניינטיז, האהובים ביותר בחג המולד ובכלל - 'שכחו אותי בבית'. יש בו רגעי קיטש, עטופים באלימות וארוזים בסרט רחוץ מדם ועל כן ובאופן מיידי הנ"ל גורר צחוקים חצי משוחררים וחצי עצורים. יש בו רגעים של קרבות מדליקים ומלהיבים, אבל מרביתם מבוצעים בחשכה, כאילו טומי ווירקולה - במאי הסרט, החליט שהוא מעדן את הרגעים המדממים ומטמיע אותם בחשיכה, בכדי לא להבהיל את הצופים עד הסוף. הטקסטים חדים ושנונים, לעיתים ולעיתים לא מעטות גם צפויים וחסרי ברק והוא סובל מעליות וירידות מרובות, אשר בעיקר מונעות ממנו להצטיין עד הסוף ועם זאת...הוא עדיין כיפי, נהדר ושווה את הזמן שלכם.

אם ת'ור היה ממשיך במבצע ההשמנה שלו, מקבל דרור לרסק עצמות, להרוג ללא אבחנה וגם היה קופץ, מפעם לפעם גם לחלק מתנות לילדים, כנראה שהוא היה נראה כמו גיבור הסרט הנוכחי או אפילו מחליף אותו. סיפור הרקע לא מעניין יותר מדי, סיפור המשפחה הלא מתפקדת, אשר אמורה להתאחות בסוף הסרט פשוט נועד להיות שם בכדי להעצים את האפקט הקומי וכמובן לשדר איזה שהוא מסר בנוגע להשחתה עקב בצע כסף והאווירה הכללית כמובן תהיה ברוח החג. אותו התהליך גם מתבצע אצל סנטה, במקום מסוים, כאשר הוא מנסה למצוא בעצמו את הקסם ההוא, שיזכיר לו שהוא לא רק מסתובב בשביל לפנק ילדים מפונקים ממילא.


מה ביקשתי בסך הכל?! סוס פוני?! | באדיבות Tulip Entertainment

יש בו לא מעט רגעים של גאולה, אבל הם בעיקר מהווים מעטפת עדינה מאוד לערימה הבלתי אפשרית של הגופות, אשר מעטרות את בית וחצר משפחת לייטסטון. הסרט הזה בעיקר נועד לבדר, להגעיל ולנסות להזכיר את משמעות החג מכיוון שונה לחלוטין וכזה שלא חשבתם שתראו בחודש האחרון של השנה, אשר מכין וממרק את עצמו לקראת מרצ'נדייז מרובה והמון משפחתיות. כל חפץ וכל פריט חג מולד קלאסי מקבל משמעות שונה לחלוטין בחסות סנטה קלאוס הלא שגרתי הזה, אשר מככב במסגרת הסרט המופרע למדי ולא בטוח שזה יהיה האיש שהייתם רוצים שיחלק מתנות לילדים שלכם, באמצע הלילה או בכלל.

ככל שהסרט מתקדם, הוא מעלה הילוך באלימות שלו ובכלל ואם נדמה שבהתחלה אתם מקבלים איזה שהוא ערבוב שטחי ובנאלי בין סרטי שוד לבין סרט חג מולד מדוכדך עם סיום שמח, הרי שהסרט מתקדם ומרתך את שני הז'אנרים לכדי עיסה דביקה ומדממת, אשר כאמור, הולכת ומגבירה את הקצב ובעיקר מגבירה את רמת האלימות. גם אם התוצאה הסופית רחוקה מלהלהיב ממש, הסרט הזה נותר במסגרת בילוי קולנועי נהדר וראוי לחלוטין, על אף כל המגרעות שלו. הרגעים החיוביים, המבדרים וכן...גם האלימים והחולניים למדי עושים את עבודתם היטב ועוזרים להגדיר אותו בתור בילוי מועדף בבתי הקולנוע, בכדי לקבל את חג המולד באווירה חגיגית וקצת שונה.


בוא נראה מה סנטה השאיר לי לחג המולד | צילום: IMDB

משפט על הסרט:
הסרט עם התרגום הישראלי והמוזר עד מאוד, שהפך מ-Violent Night (שככל הנראה, המפיצים חששו שהקהל המקומי לא יבין את הקונטקסט) ל'מי מפחד מסנטה?'. סרט כיפי, טיפשי ומשחרר, שנהנה ומודע מאוד מעצמו ומהזרימה שלו וסביר להניח שאם תכבו את המוח בכניסה, הוא ייסב לכם רגעים של צחוק והנאה.

משפט על במאי הסרט:
טומי ווירקולה הנורווגי, שביים ובעיקר כתב סרטי אימה נורווגים, אלימים ומדממים (וגם את 'קוטלי המכשפות', עם ג'רמי רנר וגמה ארטרטון), מבצע מעין קפיצת מדרגה קטנה, כאשר הוא מגייס כמה כוכבים הוליוודיים בינוניים, שקצת פג תוקפם ומשיב אותם למרכז הבמה ומבליט את עצמו ולו לכמה רגעים עם קומדיית אקשן, מתח ואימה, דבילית ככל שתהיה, שפשוט זורמת.

משפט על השחקנים:
דייוויד הארבור, שבעיקר מקשט קאסטים מעוטרים ולא מקבל תפקידים מובילים, בדרך כלל, הפעם בתור הכוכב הראשי ועושה עבודה טובה. ג'ון לגוויזמו הוא הנמסיס שלו, ביופי של עבודה ולצידם גם קמה מהמתים בוורלי ד'אנג'לו, שפעם הייתה שם דבר והיום נותרה רק בגדר שם. על שאר חברי הקאסט אין הרבה מה להרחיב את הדיבור - עושים עבודה סבירה ותו לא.

משפט על אורך הסרט:
שעה וארבעים, שהוא זמן נהדר בשביל לסיים ולא למרוח סרט, שעושה לא מעט בחירות נבונות ולא נופל לבורות של עצמו.