"תוכנית פריצה: עין הצלף": בכל סרט, הוא מת עוד קצת

חשבתם שהסרט הראשון היה נוראי ולא כדאי לחזור עליו ואליו? תחשבו שוב כי הגיע הזמן לפרק ההמשך ולחליבה נוספת של הקריירה הדועכת והעגמומית של ברוס וויליס, שממשיך לרפד את הכיסים בכסף קטן ובתפקיד קטן אפילו עוד יותר. האיטיות בדיבור ובפעולות שוב ניכרת, כי היא לא הולכת לשום מקום ועדיין הוא איכשהו לא השחקן הכי גרוע בקאסט הנוראי שגייס עבור הסרט הבמאי שלו: ג'וש שטרנפלד. צוות שנראה כאילו הורכב מערימה של שחקניות פורנו ומדריכי חדר כושר מצליח לעשות איכשהו עבודה גרועה לא פחות מאשר זו שהתבצעה בסרט הראשון.


זה שיר הפרידה הארוך ביותר שמישהו שר לקריירה שלו | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

קשה לעבור לסדר היום על ההחלטות המזעזעות שבגללן הסרט הזה תופס נפח בבתי הקולנוע, כאשר יש לו מקום אך ורק בפח הזבל של הפופקורן, בדרך אל מחוץ לאולם. עם זאת, הסרט הזה הוא כבר השלישי או הרביעי, במסגרתו משתתף השחקן המזדקן והמתדרדר, אשר מוצא את עצמו בבתי הקולנוע בארץ, בפרק זמן של מספר חודשים בלבד. שווה לחקור את ההחלטות שבגללן מגיעים סרטים עם שחקן, בעל עבר מפואר, הווה חשוך ועתיד שכבר מזמן לוט בערפל וכרגע הוא בעיקר מוגדר חסר עתיד לחלוטין, לא שההווה שלו מצדיק משהו אחר מעבר לכיבוי אורות והורדת המסך.

פעם נוספת נשכב כותב שורות אלו על רימון קולנועי, שראוי היה להדיח אותו באסלה עוד בטרם עשה את דרכו מארצות הברית ומביא לכם ביקורת לאחר צפייה, שממחישה כי עדיין ישנם סרטים בקולנוע או בכלל, אשר גורמים לסבל רב ולא מהסוג הטוב. המלצה ידידותית וחברית להתרחק מהזבל הקולנועי הזה, שלא ברור אם מסוגל לכסות על ההוצאות שלו; מעטות ככל שיהיו. אחד מהסרטים שגורמים לחשק עז לשים את הראש על הכרית או להפך, להתכסות ולנסות לתפוס תנומה שתעזור לכסות את זמן הצפייה בו או פשוט להפסיק לנשום לכמה רגעים בודדים. ראוי להרחיק את כל המעורבים בו מהתחום, למען עתיד טוב יותר לנו ולילדינו.


שמע, הקריירה שלי כבר לקראת הסוף, אבל אתה...תנסה להציל את שלך | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

החורים המביכים של העלילה ממשיכים לגלגל אותה, השחקנים הזוועתיים נותרים ואליהם גם חוברים עוד כמה, שתחום הפרנסה העתידי שלהם מוטל בספק גדול, נוכח היכולות המביכות, בזמן קצר למדי, אותו הם מקבלים, במסגרת תפקידם בסרט. הפעם התסריט אפילו גרוע יותר מקודמו וחצי מהסרט עמוס לעייפה במשפטים וטקסטים, אותם האוזן לא מסוגלת להכיל. סצנות האקשן מצולמות ברעידות וחוסר דיוק, שהיה גורם לבעלי נכויות ומוגבלויות להרגיש ברי מזל ושוב אי אפשר שלא לחוש אי נוחות וכלימה אל מול התכנים שהסרט הזה מנסה לשווק לצופיו.

העלילה ממשיכה מנקודה מסוימת על ציר הזמן, במסגרתה כל גיבורי הסרט הראשון שרדו וחיו בשביל להחריש את עצמם באתר הנופש המגודר, אי שם בלב היער שלאף אחד אין מושג או רצון לדעת היכן הוא. רוברט, המגולם על ידי וויליס, חיסל את יריבו - באלזרי והציל את אשתו מחטיפה ברוסיה, אי שם, הרחק מהעלילה הדלוחה של הסרט הקודם. בנו של רוברט - פול וחברתו החדשה - קייט, שלא מסוגלת ללכת עם שום דבר אחר, מלבד חולצת בטן, על מנת להבליט את שרירי הבטן שלה, מאוהבים ומחכים לרגע שבו יוכלו לממש את אהבתם אל מחוץ לגדרות המתחם ואז...הפתעה! בלזארי חוזר ורוצה כסף או משהו כזה. פיו פיו, קשקושים ותצוגות משחק מביכות, בזו אחר זו וסוף שמח לכולם.


מביט מהצד על כל הזוועה הקולנועית הזו | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

הפעם הזו מצטרפות לסרט גם אמה ואחותה של קייט, כי למה לא לסכן עוד בני משפחה? הכמות של השטויות שנערמות בסרט הזה, סצנה אחר סצנה, היא פשוט בלתי נגמרת ובלתי נסבלת. העין כואבת והמוח קודח, איך אפשר לאפשר לדברים כאלו לצאת החוצה ואיך רשתות בתי קולנוע, אשר מכבדות את עצמן, מאפשרות לצואה הקולנועית הזו לפקוד את אולמותיהם? המון שאלות שנותרות ללא מענה או תשובה ומנסות לנתב אתכם למשהו פשוט יותר וישיר לא פחות, כמו העלילה המטומטמת של הסרט הזה.

באמת שאין הרבה מה להתייחס לעלילה, כישורי בימוי או משחק, אשר את כולם מרדד הסרט הזה לרמה של כמעט אפס מוחלט. היחיד שעוד היה מצופה ממנו להפגין משהו הוא השם הגדול של הסרט והוא כבר מזמן לא עמנו. וויליס ימשיך להרוויח כסף, שעדיף והיה מקבל על עבודה קצת יותר מהוגנת, כי למרות שיש עוד אלף עבודות פחות נחשקות מזו, אפשר לומר בלב שלם כי וויליס ושאר הקאסט היו צריכים לקבל תוספת בושה על תפקידיהם בסרט. אימה קולנועית ולא במובן המפחיד שמשייך את עצמו לז'אנר סרטים מסוים, פשוט קשה ומבהיל לראות שבשנת 2022 עדיין מייצרים זבל תוכני שכזה והוא עוד מצליח לקבל במה בחלק מבתי הקולנוע בעולם.


תגמור כבר את הסבל הזה | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

משפט על הסרט:
עוד הזדמנות לבכות ולהצטער על סרט נוסף, שקשה לשכוח את הצפייה בו ולא מהסיבות הטובות, שמגיע לקולנוע וכזה שנותן במה כמעט אחרונה לברוס וויליס, מבלי לשלם על כך ביוקר.


משפט על הבמאי:
ג'וש שטרנפלד הוא במאי ניסיון לא רב ולא כל כך מוכר. זה ניכר בכל שלב בסרט, שבהחלט מצהיר על עצמו בתור ככזה מההתחלה. הוא לוקח את הפרויקט מבמאי סרטי זבל אחר ונותן את גרסתו ופרשנותו לכיצד צריכים להיראות B Movies.


זה תיכף נגמר, אני מבטיח | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

משפט על השחקנים:
ברוס וויליס מתדרדר לו לאטו ובבושה גדולה אל עבר סיום הקריירה. נראה שרק בארץ ישראל פיתחו אובססיה להצבת הסרטים בכיכובו בבתי הקולנוע, כמו מונומנט נשכח, שכואב להוריד ולזרוק לפח. שוב איתו ושוב גרועים ומעוררי חלחלה ופלצות: צ'אד מייקל מארי וג'סי מטקאלף שזה כנראה המקסימום שהם יכולים ומסוגלים לספק בשלב הזה של הקריירה שלהם (לא שקודם הם נבחרו להפקות גדולות ונחשבות.


משפט על אורך הסרט:
שוב שעה וחצי ושוב צער רב שלא קיפלו אחרי שתי דקות וחסכו לכולנו אפילו את המבט המרחם, אחרי שרואים את הכרזה של הסרט מקבלת את פנינו לבית הקולנוע.