מזרימים אימה

כמה חבטות חטף ז'אנר האימה במשך השנים? לא מעט וכמעט כמו בסרט אימה צ'יזי, בכל הנוגע לערימת הניסיונות להרוג את האנטגוניסט והמפלצת של הסרט. מייקל מאיירס הנדקר, הנורה והנופל, למשל, ימצא את עצמו קם וממשיך לקורבן הבא וכמוהו כמעט כל נבלי סרטי האימה. כך הם סרטי ז'אנר האימה; לא מוותרים, לא נהרגים ולא משנה כמה מנסים להנמיך ולהקטין אותם. כעת הם נמצאים בשיאו של רנסנס ותקומה מחודשת והשנה האחרונה רק מוכיחה זאת שוב ושוב. מצד אחד סרט ההמשך ל-'איקס' המשובח, שהוא בעצם פריקוול, אשר צולם באותה השנה, בה צולם 'איקס' עצמו, סיים קצת אחריו והוא סרט שלוקח את הסלאשרים למקום אחר, בסגנון והכיוון שלו; מהצד השני מגיע לדיסני פלוס, ממש לא מזמן, אחד מסרטי האימה האפקטיביים של השנים האחרונות, שמוכיח שאיכות, צילום, עריכה ותסריט טוב אינן מילים גסות. כבו את האור ויאללה...לעסק.


שקט...מתחילים | צילום: IMDB

פרל - כשהולך אז הולך

מיה גות' חוזרת לדמות המעורערת, אותה הציגה לראשונה בסרט האימה שלא היה כדאי שתחמיצו - 'איקס'. הפעם העלילה הולכת המון שנים אחורה, על מנת להעניק הצצה ראשונה אל עבר פרל ההולכת ומאבדת את דעתה ושפיותה, אחרי חיים קשים מאוד בחווה, בה היא מתגוררת ביחד עם אביה ואמה, כאשר ברקע מתחוללת מלחמת העולם הראשונה וכמו כן השפעת הספרדית מהלכת אימים על אוכלוסיית העולם. בצל שני המשברים החמורים הללו לוקח אותנו הבמאי טיי ווסט, שגם ביים את סרט ההמשך, אל פריקוול אודותיה של פרל וכיצד החל השיגעון שלה, אשר נחשף בשלבים מאוחרים יותר באותו הסרט, שעלה מוקדם יותר השנה.

ווסט, שגם כתב את הסרט הקודם וגם את זה הנוכחי, נעזר הפעם גם בגות', בתור כותבת נוספת ובכל הנוגע לתסריט והסרט הזה מגיע בתור פיסה של אומנות מחושבת. כל שוט וכל סצנה כתובים היטב, מצולמים נהדר וגם מודגשים במסגרתם צבעים ותאורות, על מנת לתאר היטב את הלך הרוח של הגיבורה שהיא פרוטגוניסטית ואנטגוניסטית, הכלואות באותו הגוף. הסרט לא מעלה רמה בכל הנוגע לגראפיות שלו וגם בנוגע לטירוף שלו, עד כמעט שעה של זמן ריצה, אבל כאשר הוא עושה כן, הוא מקפיץ את עצמו בכמה רמות ומוריד את הגיבורה שלו במגלשה חדה מהנורמליות היחסית, במסגרתה היא עוד מנסה להתנהל ועד לטירוף כמעט מוחלט, שלא מותיר שום ספק בנוגע לזהותה.


איזה נחמד כאן - שמש, אגם ותנין חמוד | צילום: IMDB

כפי שכבר הובן, פרל היא נערת חווה פשוטה והצופים למדים עליה שהיא נעזבה על ידי בעלה על מנת לשרת את מדינתו, במסגרת המלחמה והיא כואבת את הרגע, באופן די אמביוולנטי. מצד אחד היא הייתה רוצה לחבוק אותו שוב ולהימלט איתו מהחווה, בה היא מתגוררת עם הוריה המזדקנים. מהצד השני, היא כועסת למדי שהוא עזב אותה ויש סיכוי לא קטן, שהוא יקבל מבטים נזעמים, אם וכאשר יחזור בחיים מהמלחמה. אמה של פרל פרנואידית בנוגע למעשיה וגם בנוגע לסיבוביה בעיירה, אביה משותק לחלוטין ונתמך בבתו ובאשתו והאווירה בבית החווה המרוחק מכל מקום, מלבד שדה תירס, היא קשה ומלחיצה ובתוך סיר הלחץ התובעני הזה, פרל מצמיחה אישיות כמעט כפולה - נערה עדינה ומתחשבת, אשר מגדלת בתוכה יצור אלים ומבהיל, אותו מאתרת אמה, בשקט ומאחורי הקלעים.

מיה גות' פשוט נפלאה בתפקידה, בתור פרל, באופן מלא הפעם. היא מעבירה לצופים מנעד עצום של רגשות ואמינה בכל רגע ורגע, החל מרגעים עדינים ונוגים, במסגרתם פרל היא רקדנית, שרק מחכה לפרוץ, דרך רגעי אינטימיות, מלודרמה ואפילו עצב גדול וכלה ברגעי טירוף ואימה, שאלו הם הרגעים עבורם התכנסנו, בתכלס. סיפור הרקע הזה הוא לא סתם סרט אימה סלאשרי, הוא מותחן פסיכולוגי עמוק הרבה יותר, אשר מגיע בתור פריקוול לאחד מסרטי האימה הטובים של השנה החולפת ומצליח אף לאתגר אותו, במידה מסוימת.


תביא בוסה, דחלי... | צילום: IMDB

טיי ווסט שואב השראה מגדולים ו-ותיקים ממנו בסצנה ובונה המון רגעים עלילתיים, אשר מזכירים את הסרט הקודם, שהבליח מוקדם יותר השנה. הוא מתכתב עם אבני דרך חשובים מאוד בז'אנר ובונה, באופן מפתיע למדי, סרט נוסף בסדרה, אשר לא נופל בהרבה מהסרט הקודם, אותו כתב וביים. הנושאים העומדים לדיון בסרט, בנוסף למסכות, שהיו באותם הזמנים אייקון למגיפה ההיא, רלוונטיים למדי גם לימים הנוכחיים והבמאי מצליח לשמור על הרלוונטיות שלהם עבור התקופה הנוכחית, על אף שמדובר במאה שנים לאחור. הרצון להיות נאהב, להיות מפורסם ועל הדרך גם לא למות מאיזו מגיפה סוררת או מלחמת עולם, שמאיימות להפריע את השגרה העדינה, במסגרתם חיה הגיבורה של הסרט. אהבתם את הראשון? אל תפספסו את "קודמו".




ברברי - הרוע שמתחת

על הסרט הזה היה באז של ביקורות חיוביות. אף אחד לא דיבר עליו חוץ ממבקרים בארץ ובעולם ובלי לראות או לשמוע אף אחד או אחת מהם קודם, עצם ההתייחסות שלהם לסרט הזה עשתה את שלה ופתאום הוא מופיע לו, מכל המקומות שאפשר להזרים מדיה, דווקא ב-דיסני פלוס. מיותר לציין שהביקורת הזו נכתבת בעיקר עבור מי שצפה בו וגם מי שלא, אבל עדיף לכם קודם כל לצפות בו ורק אז לשבת ולהתחבר למחשבות והדיון עליו. הוא מציג קאסט מבריק למדי, עם במאי אנונימי, גם הוא, למדי, בשם זאק קרגר, אשר אוחז בטכניקות צילום נפלאות ומעניק אלמנטים של מתח אשר לא פוסק מהדקות הראשונות ועד הדקה האחרונה שלו.


אנחנו נתחיל בלילה וגם נסיים שם | צילום: IMDB

טס (המגולמת על ידי ג'ורג'ינה קמפבל מ"מראה שחורה") מגיעה לדטריוט לראיון עבודה אצל במאית של סרטים דוקומנטריים, שאינם מוכרים לכלל הציבור. היא שוכרת, בעבור ההגעה לראיון, יחידת דיור AirBNB ומגיעה באמצע הלילה, בכדי להתכונן לשינה טובה ולהתעורר לראיון מוצלח, בשאיפה ולאחר שניסתה להעמיד עבור עצמה את התנאים הטובים ביותר לשם כך. כאשר היא מגלה כי אין מפתח בכספת שמחוץ לדלת, היא מתחילה להתייאש ומופתעת לראות כי ישנו כבר דייר, אשר מתגורר בדירה. כאשר הדלת נפתחת עומד שם בחור נאה, גבוה ונעים הליכות בשם קית' (ביל סקרסגרד, הידוע בעיקר מתפקידו בתור פניווייז משני סרטי "זה"). משם דואג קרגר לערב את הצופים עד מאוד, בנוגע להמשך ההתפתחות העלילתית של סרטו והוא עולה על פסים שונים ומשונים לחלוטין.

הסרט לא זונח לרגע את העקרונות, המוליכים אותו, בכל הנוגע לסאבטקסט שלו על גבריות רעילה, מאצ'ואיזם מודרני וכמובן כברת הדרך שיש לנשים לבצע, על מנת להיות במקום שווה לגברים. הנשים שלו הן קורבנות, כמעט במאת האחוזים, חוץ מאחת שהיא שילוב מבהיל של השניים ואת זה תצטרכו לראות במו עיניכם, בכדי להבין על מה מדובר. יש בסרט שיחה מכוננת בין הגיבורה לבין הגבר איתו היא חולקת את הדירה, בנוגע לאיך הגבר והאישה תופסים את מקומם בסיטואציה מסוימת ולאחר מכן עוברים לגיבור אחר לחלוטין, שנותן הרגשה של קורבן לתרבות החדשה של #MeToo ובמהרה מתגלה בתור משהו שונה לחלוטין, על אף התמונה הראשונית שלו. זו, בפניה עצמה, מלאכת מחשבת של הבמאי, שמעביר את צופיו בערפל עלילתי, על אף שהכל נראה ברור ומכוון מראש.


מוזמנת להיכנס, על אחריותך | צילום: IMDB

"ברברי" הוא יצירת אימה הנושקת לשלמות, על אף לא מעט פגמים שמתגלים בה, בהמשך הדרך, בכל הנוגע לתסריט והעלילה. מדובר בסרט שהופך את הצופים לגוש יצוק של מתח וחרדה, אשר נובעים לא רק מהמקומות העמוקים ביותר בתת המודע שלהם, כי אם גם בתור תוצאה ישירה לעבודת במאי מדויקת מאוד, צילום מרשים, שנותן תחושה יוקרתית הרבה יותר מעוד סרט אימה זול, רגעים קומיים מזוקקים, שמייצרים הפוגות נדרשות לגודש המותח שלו ובעיקר בזכות משחק פנטסטי של הכוכבים המשתתפים בו. מדובר בסרט שהוא כמו אורגניזם חי ומתפתח, שהולך וחוצץ את עצמו לפרקים לא מוכרזים וגם אם הוא מרגיש לעיתים בתור משהו מוכר, שכבר ראינו בעבר, בלא מעט מהשלבים שלו, הוא פשוט מבדל את עצמו ממרבית סרטי האימה, בכל הנוגע ליכולת שלו לייצר משהו שונה, שמתבטא בעיקר בתחושה המותחת והמטרידה שכבר כמעט ולא מתקיימת בסרטי אימה, המתבססים על קלאסיקות.

וכאן המקום לומר שעל אף ההפתעה הגמורה, שהסרט הזה מייצר בזכות מה שהוא, קשה להתעלם מההפתעה הגדולה אף יותר, שהוא גם מתגלה בין הספריות של שירות הסטרימינג של "דיסניפלוס", מספר חודשים לאחר "טרף" המשובח והמפתיע לא פחות. ניכר כי שירות הסטרימינג הזה משתדל להפתיע ולאחר שלא הצליח לעשות כן דרך התכנים של מארוול, הוא הולך לכיוונים שלא קשורים לילדים ונוער ומכוון לקהל יעד בוגר, שמחפש אתגר בז'אנר הכי צפוי מכולם ואף מקבל אותו, בכל פעם מחדש. תעשו טובה ואם הגעתם עד לכאן, טרם ראיתם את הסרט וקיבלתם הקדמה ראויה לו, תשלימו את המשימה ופשוט תצפו בו, בחדר חשוך ובשעת לילה מאוחרת. הוא לגמרי שווה את זה.


אתם רואים קריפיות בחדר, אני רואה מטרים רבועים לנכס | צילום: IMDB