"מעבר לחוק": עוד מאותו הדבר, אבל לא בהכרח רע

המילה "פרישה" איננה מצויה בלקסיקון העשיר של השחקן הספרדי המתבגר הזה, שעל כמה סרטים גרועים ובינוניים, לעיתים מפציע עם אחד טוב ועם תפקיד טוב. בסרט הנוכחי הוא מגיע פעם נוספת, בכדי לספק הנאה מוגבלת לאוהביו ומצליח לעשות עבודה לא רעה, עם המעט שיש לו וסביבו. דרמת הפשע הזו הולכת בדיוק על פי החוקים היבשים של סרטי גאולה לרוצחים מתנקשים ואלמלא הצוות המסייע והתסריט המחורר, ייתכן והתוצאה שמתקבלת הייתה מניחה את הדעת קצת יותר ועם זאת, לא מדובר בסרט רע, כפי שמסתמן מהרמזים הזרוקים לכל אורכו ורוחבו. אנטוניו בנדרס מגיע בשביל לספק את הסחורה והוא בהחלט עושה זאת, גם כאשר מדובר בעסקה מכורה מראש.


לפרוש לחולות ועצי הדקל? רק אם אני אהיה קבור שם | באדיבות סרטי יונייטד קינג

השחקן הספרדי והקולגה שלו לסרט - קיית בוסוורת' הם סימן לא טוב לסרטי קולנוע עכשוויים. השניים מעורבים, בדרך כלל, בפרויקטים נחותים מאוד והנוכחי לא שונה בהרבה ממה שהם הרגילו את קהל הצופים שלהם. חוויית הצפייה הנוכחית אומנם לא מכאיבה לעיניים ולשאר החושים, אבל מדובר בסרט בינוני, ששום דבר בו לא משדר את האקסטרה, בכל הנוגע לסרט קולנוע יוצא דופן. סיפור ידוע מראש של מתנקש לשעבר, שכל מה שהוא מחפש הוא לנקות את המצפון הטורדני שלו וכמובן שהניקוי יצטרך להתרחש, כאשר הוא מנסה להתנגח בסינדיקט פשע, שהמובילה שלו היא אשת עסקים קרת רוח, חסרת מצפון וכמובן גם המעסיקה הנוכחית שלו.

לסרט יש גיבור משני, ששם הרחוב שלו הוא: סטריי - כלב רחוב משוטט. סטריי נלחם בקרבות רחוב בשביל להתקיים, עד ליום שבו שמה עליו עין אסטל - ראש ארגון פשע, שצריכה עוד כוח זרוע, בשביל לתגבר את האיש שלה בשטח - קודה (בנדרס). קודה נוהג ברכב קלאסי, מתלבש קלאסי ואוסף את כספי הפרוטקשן, שחייבים העסקים הקטנים והגדולים של מיאמי למעסיקה שלו. את קודה אנחנו פוגשים קצת לפני שהעלילה נכנסת להילוך והוא משוטט על החוף השמשי של מיאמי, לצד עצי הדקל, עם חולצה מדממת, בעודו מחפש גאולה ומחילה. מעביר מהיר ממה שנראה כמו סוף הסרט אל עבר הדור הבא, המבולבל וחסר הדרך, בכדי להצליב מסלולים עם זה של אחד דומה לו, שכבר עבר דבר או שניים בחייו בכלל ובעולם הפשע בפרט.


בוא אתה! יש לי עצה בשבילך. אל תבוא, בעצם... | באדיבות סרטי יונייטד קינג

לקודה יש בת, שלא כל כך רוצה להכיר בו וכיאה לסרט שהעלילה צריכה לזרז את עצמה ואת התפתחותה, הוא מוצא לו נערת רחוב משוטטת, שברחה מביתה ועליה הוא פורש חסות מהירה מאוד ומכניס אותה למוטל זול, בכדי שהיא תשרוד עוד לילה או שניים, על אף המחסור, במסגרתו היא חיה. במקביל לחסות שהוא פורש על בילי, הנערה, קודה גם פורש את חסותו, כאמור, על סטריי, בכדי להכין אותו להרוויח את מקומו בעולם התחתון והאפלולי. יש גם סיפור אהבה בין סטריי לחשפנית, בעלת תפקיד מפתח והעלילה מתחילה להאיץ את ההילוך בכל החזיתות, בכדי להפגיש את כל חלקיה, לכדי התרת פלונרטים ויצירת קשר בין כל אחד מהם.

שמו המקורי של הסרט מתכתב עם גדולים ממנו בהרבה ואם תבדקו קצת בהיסטוריה הקולנועית תוכלו למצוא את האמפרי בוגארט וקלינט איסטווד, באחד מסרטי "הארי המזוהם", אשר נושאים את אותו השם (באנגלית. בעברית הוא קרוי "בכוח החוק"). הדימיון לסרטים של אגדות הקולנוע הללו מסתיים, כמובן, בשם הסרט ומשם מדובר בעלילה שיותר מזכירה את "חטופה" של ליאם ניסן ומהדהדת, לפרקים לא מעטים, את העולם התחתון והאפל, שגורר אחריו נערות ונשים אל תוך תעשיית הזנות והפורנו, בעל כורחן וללא הסכמתן.


וואלה, ליאם היה מציל אותי יותר מהר | באדיבות סרטי יונייטד קינג

על אף שהוא מדבר על נושאים גדולים ומפוצצים ואין בו סבא זקן שהולך וגומר כל יריב, מבלי להניד עפעף, הסרט הזה קצת שונה, בכל הנוגע לגיבור שלו, אבל דומה מאוד ללא מעט סרטים שהצליחו לגעת בגיבור המזדקן, בעומקים גדולים הרבה יותר. בנדרס עושה עבודה טובה, אבל התסריט לא מאפשר לעלילה להתרומם יותר מדי, מעבר לרף המינימאלי, שמגדירים סרטי B גנריים למדי. קשה להתחבר לדמויות הפלקטיות והעלילה מאיצה מהר מאוד, היכן שלעיתים רבות אפשר היה לעצור ולתהות על נפשו המיוסרת של הגיבור, שמחפש סיפור פרישה עם מחילה וגאולה פרטית וגם הגיבורים צעירים, שמחפשים דרך חדשה לא מקבלים עומק מספק, כדי להחזיק את כובד העלילה על כתפיהם.

כך או כך, אנחנו נותרים עם סרט שחולף ביעף, מנסה לגעת בלא מעט נושאים שכבר נגעו בהם בדרך הרבה יותר מעמיקה בעבר ופשוט מטייל לו על פני השטח, עד לסופו המהיר למדי. אנטוניו בנדרס יוצא עם הצ'ק וגם עם לא מעט מחמאות, יחסית לסרטים רבים ומחורבנים שהיה שותף להם בשנים האחרונות, אבל לא מספיק טוב, בכל הנוגע לקולנוע איכותי, שמתיימר להותיר חותם (וכאן בהחלט לא מדובר בסרט שאפילו מנסה כמו שצריך). את האיכויות הקולנועיות אתם מוזמנים לחפש בסרטים אחרים, שרצים כעת בקולנוע (ואין רבים כאלו כיום); כאן תמצאו אסקפיזם עם מעט ניסיון לתת יותר, אבל עם קושי באמת לספק את הערך המוסף.


תיזהר ממנו, הוא למד באקדמיה של פינקמן | באדיבות סרטי יונייטד קינג

משפט על הסרט:
ככל שהוא ינסה להתעלות, עדיין מדבר בסרט בינוני למדי, בסוגת הדרמה-מתח ופשע. לפחות יש כאן ניסיון קצת לצאת מהאזורים הרעים, שסרטים כאלו נופלים אליהם וזה הנוכחי מחזיק את הראש מעל המים ומספק תוצאה לא רעה כל כך. בינונית, אבל לא מתחת.

משפט על הבמאי:
זהו סרטו הראשון הארוך והמלא של הבמאי האוסטרלי, הלא מוכר מדי; ריצ'ארד יוז. יוז הולך על נוסחה בטוחה ולא מתאמץ יותר מדי, בשביל להבליט את עצמו עם בימוי, צילום ועריכה בנאליים לחלוטין. את החותם הראשון שלו הוא לא מותיר, אבל לפחות יצא לו לעבוד עם שמות גדולים (לשעבר) כמו בנדרס ובוסוורת'.

משפט על השחקנים:
אנטוניו בנדרס בתצוגה סבירה לחלוטין. שקט ובטוח, בדיוק כפי שהתסריט מצפה ממנו שיהיה. לצידו מככב השחקן האוסטרלי העולה - מוג'יאן אריה ("לראות" ו"מסע בזיכרון"), שהוא מעין ג'סי פינקמן משונמך וחסר כריזמה וקשה לומר עליו משהו מיוחד, מעבר לכך שהוא נוכח בסרט. אלכסיס רן היפיפיה היא קישוט מהמם לסרט ותו לא וגם הראפר 2 צ'יינז, שמגלם תפקיד גנרי לחלוטין. את הקאסט הבינוני חותמת הבינונית מכולן: קיית בוסוורת', בתפקיד סביר מינוס.


יותר צ'יזי מזה ונשתגע | באדיבות סרטי יונייטד קינג

משפט על אורך הסרט:
שעה, עשרים ושתיים דקות ודווקא זה מסוג הסרטים, שאם היה מוצא הבמאי האוסטרלי את הרצון להאריך אותו, גם העומק היה מגיע ועמו אולי קצת יותר איכות ורמה, שתנסה להאפיל על הבינוניות הכללית שלו.