האנשים של נטפליקס

נדמה שנטפליקס בעיקר עסוקים עכשיו באיך להנמיך לנו את הציפיות מחדש, מדי חודש, כאשר גם כשהם שופכים ערימות של כסף, כל מה שיוצא להם שווה בערכו ליצירות עם תקציב הרבה יותר נמוך וציפיות בהתאם. בחודשיים האחרונים יצאו להם שני סרטי "האיש..." ובעוד האחד הוא קומדיה נמוכת רמה, בכיכובו של קווין הארט ו-וודי הארלסון והציפיות ממנו מלכתחילה אינן גבוהות, האיש השני דווקא הגיע עם כמה אנשים, אשר יצרו ציפייה עצומה ולא הצליחו אפילו להתקרב למשהו שיצדיק את התקציב העצום שהושקע בהם. אבל אמרתם נטפליקס אמרתם גם: רמה נמוכה. שני סרטים, אשר בהחלט יכולתם להסתדר בלעדיהם, אבל בהיעדר משהו טוב יותר לראות בקטגוריית הסרטים של ה-N האדומה, הצטרפו לראות מה חשבנו עליהם.


איש נגד איש. ראש בראש | צילום:variety

האיש מטורנטו - עוד אחד של קווין הארט; צפוי וידוע מראש

קשה לומר שאפשר להגיע לסרט הזה עם ציפיות מובנות מראש. החוסר בציפיות מציל אותו מעצמו, כי מדובר בעוד מוצר, כמעט זהה לאחרים שהוא עשה בעבר (“נראה אותך אסיר” עם וויל פארל, “סוכן וחצי” עם דוויין ג’ונסון ושני סרטי: "יוצאים לסיבוב" את "שחק אותה שוטר" עם אייס קיוב). שוב הוא מגלם דביל מושלם, שאפילו החברים בעבודה של אשתו קוראים לפאשלות כלליות על שמו והפאשלה המרכזית עוד עומדת להגיע בגלל מחסור בדיו, במדפסת הביתית של הבית שלו.

טדי הוא לוזר נצחי, אשר מנסה לקדם לעצמו רעיונות כושר מהפכניים וכאלו שלא אוספים יותר מדי קהל מעריצים. ברגע שהוא יוצא לחופשה עם אשתו ושולח אותה לספא, להנות לבדה, הוא טועה בחדר ומגיע במקומו של רוצח מתנקש, בעל שיטות עינוי איומות ונוראות ואיכשהו, הסיפור עובד ועובר לרוע מזלו ולעיתים גם לרוע מזלנו. משם הוא יוצא למסע שקצת מזכיר את “שומר הראש והמתנקש” (ולא במקרה, כי במאי הסרט הוא פטריק יוז - אותו אחד של ריינולדס את ג'קסון), כאשר הוא חומק ממוות ודאי בעשרות דרכים וצורות ומתחבב על המתנקש, בעל הלב הקפוא.


עודד אמר להרים ידיים | צילום: IMDB

שיתוף הפעולה הלא סביר והמאולץ, לעיתים רבות, מניב קומדיה, אשר מניחה את הדעת בחלק מהפעמים, כאשר באמת אין לכם משהו מוכר או טוב לראות בנטפליקס או אצל אחת מהאחיות שלה. הכל רץ באופן צפוי אל עבר קו הסיום הלא מלהיב ונרשמים באמת רגעים מועטים של קומדיה טובה, שלא מצליחה לטשטש עלילה מטופשת וחרושה עד דק, בחוסר היצירתיות והמקוריות שלה. לחובבי קווין הארט זה עשוי להיות איזה שהוא תענוג, אבל גם כותב שורות אלו, אשר שומר פינה חמה בלב לקומיקאי המוכשר, כבר מאס בשטיק הקבוע שלו ואפילו הסטנד-אפ כבר לא מצליח להרטיט יותר מדי.

עוד קומדיית אקשן בינונית מינוס, שכבר באמת יצאה מכל חור אפשרי וגם הציונים, הביקורות וחוות הדעת אמרו את שלהם, בכל פלטפורמה אפשרית. הארט והארלסון (שהחליף את ג'ייסון סטיית'האם, שהיה אמור להיות המתנקש, קר הלב, במקור) משתפים פעולה היטב, אבל הכתיבה עצלה, אין שום נתח עלילתי שעשוי להתברר בתור כזה שיציל את הסרט מעצמו ונותרנו עם עוד קומדיה בינונית ומתחת, אשר מעבר להיותה אסקפיזם חביב, לא מצליחה לרשום הצלחה יתרה, בלשבור קצת את חוקי הז'אנר. יוז והארט הולכים על בטוח - שחרור תוכן בינוני לענקית הסטרימינג השוקעת, שלא נראית כאילו היא הולכת לנפח איזה גלגל הצל(ח)ה בקרוב.


שמעי, אני לא יודעת כבר מה לעשות בסרט בלי חנונים מסביב | צילום: IMDB





האיש האפור - בהחלט אין אפור ממנו

זו חייבת להיות באמת אומנות יוצאת דופן לקחת ערימה של כוכבי על, במונחים הוליוודיים, בעלי כשרון יוצא דופן והצלחה חסרת תקדים, לאסוף את כולם ולייצר איתם זבל כזה, שבדרך כלל נחתם עם תמונת ברוס וויליס, בתור נער פוסטר ובמאי צעצוע, שהחליט לסחוט קצת מהלימון הנרקב, שעוד נותר בשחקן המזדקן. כמה מפתיע לראות שדווקא האחים רוסו, אשר אחראים על כמה מלהיטי האקשן הגדולים ביותר בעשורים האחרונים, מחליטים לייצר כזה סרט נשכח, חלוש ויותר מהכל, גם כזה שעונה על שמו; אפרפר בטירוף.

זה היה הסרט היקר ביותר בתולדות נטפליקס וכפי שהיה צפוי, כאשר אין עלילה מעניינת, אלא כזו לעוסה מכל כיוון ומכל שנתון אפשרי, אנחנו נקבל עוד "הודעה אדומה" או משהו שידמה לה בכל הנוגע להשקעה הכספית בה ומקביל גם בכישלון, בכל הנוגע לתוצאה הסופית. רשימת השמות בסרט הנוכחי דווקא מפתיעה לרעה, בעיקר כיוון שמרביתם דווקא הרגילו אותנו שהם מסוגלים לייצר קולנוע טוב ותפקידים מצוינים בשנים האחרונות, אז למה פתאום הם נכנסים לאיזה מיקס בונדי-בורני חסר מטרה וכיוון? כסף. הרבה כסף.


מבט ריאן גוסלינג - טייק 352 | צילום: IMDB

בכל סרט להיט נוסף שיוצא מבית היוצר של נטפליקס אפשר להאמין לחלוטין שמדובר במחולל תסריטים אוטומטי ולא מתוחכם מדי, אשר בוחר קטעי עלילה מכאלו שהצליחו פעם. אותו מחולל משבץ פה ושם שחקנים מפורסמים ומגיש להפקה את הבלילה הלעוסה הזו מודפסת עם כריכה קשה ו...קדימה לדרך. גם ערימת הכוכבים וגם הבמאים, יצרני הלהיטים, לא יכול להפיח חיים מיוחדים, מעבר לכמה סצנות אקשן מרשימות, בתסריט המת הזה; אשר בעצם מדבר על סוכן חרש בלתי ניתן להריגה, שהגיע הזמן להוציאו להורג מאת המפעילים שלו, על מנת לטייח על קונספירציה, שמטפסת גבוה בסולם הארגון המפעיל אותו.

את הסוכן נטול הבעת הפנים יגלם הפעם - האיש המתאים למלאכה: ריאן גוסלינג, אשר נכנס לנישה מוכרת לו עד מאוד ומעבר לכמה עקיצות נחמדות, נותר בפנים חתומות, על גבול המעצבנות, כפי שהרגיל אותנו בעבר. כריס אוונס, לעומת זאת, מפתיע בתפקיד האנטגוניסט הסוציופת והמחורפן, שאוהב לענות אנשים - כל מה ש-Cap הוא לא, הפעם הוא כן. אנה דה ארמאס, שנמצאת בעיצומם של כאבי גדילה מטורפים, לוקחת הפסקה מלהיות שחקנית עם איכויות ונתקעת על תפקיד מתנקשת סתמית למדי. בילי בוב תורנטון מתבזבז באופן מחריד, בתפקיד בנאלי וקטן ואיתו גם ואגנר מורה, בתפקיד זניח וקטן אף יותר.


נוף מהמם והאיש התלוי מלמעלה | צילום: IMDB

אפילו נמצא כאן את שייה וויגאם בתפקיד של עשר שניות, קאלן מולבי (לנצח דרזיק של "תיכון הלבבות השבורים") וג'וליה באטרס, אשר גנבה את ההצגה בסרט של טרנטינו - "היו זמנים בהוליווד" ואין לה מה לגנוב פה בכלל. כל הניים דרופינג שלקח לנו פה קצת זמן ושורות הוא לא בהכרח מתגלגל בכדי להפגין בקיאות בחומר הנלמד, כי אם להציג כמה טובים על כל כך הרבה כלום, בעל תסריט מחורר והיגיון עלילתי מטופש ועל כן התסכול אף גדל הרבה יותר מסרט שהיה לו את כל הפוטנציאל להיות מה שהוא רוצה והוא בחר להיות בינוני ומטה. להיות האיש האפור, במקום האיש המוזהב.