"מיס מארוול": מרוב גיוון לא רואים את ה...מארוול

כולם מטיפים לנהוג בדרך ה-PC, לגיוון ולהכניס את כולם ולהשמיע כמה שיותר קולות וכמה שזה נפלא, אבל כמו שאפשר לראות בתכנים קולנועיים או טלוויזיוניים; לפעמים זה גם כובל. באיזה שהוא שלב כבר נמאס לנו לשמוע על אורדו והינדו ומלחמת הודו בפקיסטן ועל מי היא נערה פקיסטנית, שצריכה ללכת עם גלביה ולציית לחוקי השייח המקומי. לא שיש למישהו בעיה או השגה בנוגע לנושאים היסטוריים חשובים ומרתקים, פשוט הפלטפורמה וההינדוס העלילתי, בכדי להגיע לביקור בפקיסטן, גבול הודו, מרגיש יותר מדי מעושה, לא אותנטי ולא טבעי.


מי אמר שאין תיירות בפקיסטן? | צילום: IMDB

באיזה שהוא שלב הכל עולה, עולה, עולה ולא תוכלו יותר לראות או לשמוע מילה נוספת בניב הודי או בשפה הפקיסטנית. ומעבר לכל התיקון הכללי הזה, שהקולנוע של היום חווה ועושה זאת גם דרך סרטי הקומיקס שלכם, אי אפשר להתעלם שמדובר בסדרה זניחה מאוד של מארוול, עם גיבורה לא מעניינת, גם אם היא הייתה יהודיה כשרה, עם טליתות, ציציות ותפילין מודבק על הראש - 24/7. זו סדרה לבני נוער, בגדול וצופים מבוגרים, ככל הנראה, יקיאו אותה, מבלי לחשוב יותר מדי. מדובר בסדרת מארוול החלשה מכולן וזו שאפשר לפסוח עליה בקלות, בערך כמו העובדה שאפשר לפסוח גם על הסרט, אשר מציג את הגיבורה הנערצת עליה.

מארוול (ולא רק ה-מיס או הקפטנית) נמצאת באחת מתקופות השפל הגדולות ביותר שלה, מאז שנכנס לבניין טוני סטארק והחל לנתח את עצמו, באופן יזום. הסרטים שיוצאים, ברובם, מקבלים קטילות במקרה הרע וחוסר עניין במקרה הסביר. יש פה ושם חריגים, דוגמת ספיידי, שעשה את כל מה שאפשר בשביל לשמן את המבקרים ולהחניף למעריצים, אבל מעבר לו, קשה לומר שיש סרט שייזכר כמו אלו שהגיעו לפני כן. בנוגע לסדרות, הרי שמה שהתחיל בתור גרף עולה, החל להתמתן ובכל אחת ואחת מהסדרות, גם החל להסתמן בכיוון מטה, כאשר הסדרה הזו מתקרבת כמעט לנקודת האפס ומבדלת את עצמה מהעולם של מארוול, בכל הנוגע לדימיון, לחזון ולאפקטים המרשימים. כאן אין אף אחד מאלו וגם לא תסריט טוב או הגיוני, בשום צורה שהיא.


רצית לכתוב לי ברכה על הגבס, כאילו? | צילום: IMDB

זה דווקא התחיל לא רע, כאשר היה נראה כי הסדרה לוקחת השראה מ"ספיידרמן: ממד העכביש" עם קישוטי מסך בלתי נגמרים, צבעים בלתי פוסקים ועלילה צעירה, קולחת ומבדרת למדי. אך ככל שהסדרה התקדמה בפרקים, כל החוטים המקשרים החלו בתהליך פרימה מהיר ומסדרה צעירה ורעננה היא הפכה להיות דידקטית, מטיפנית ומחנכת לסבלנות לכולם וכל שאר הבלה בלה, שהתרגלתם לראות מכל סדרת ילדים בנאלית וחסרת השראה. הפרק הראשון היה כיפי, יחסית, על אף שהיה ברור לאיזה כיוון הסדרה הולכת, בגדול. ההמשך...ובכן? כיף כבר לא המשיך להתגורר תחת קורת הגג של קמאלה קאן, גם אקשן לא יותר מדי ובסופו של דבר נשארנו עם ילדה שיורה פיקסלים לכל עבר ולכל כיוון ומנסה להישאר לעיתים מחוץ לטווח הקריזות של אמא שלה.

זו סדרה שמנסה לייצג דור צעיר ואיתו גם מנהגים מבורכים של סובלנות שיש לאותו דור עבור בני מיעוטים, לדוגמא. עם זאת ועל אף הנאמר, הדור הזה מאופיין בעוד לא מעט תכונות אופי פחות מחמיאות, שאותן הסדרה מכסה ומחביאה מאחורי עיגולים צבעוניים, מפוקסלים ומכאיבי עיניים, כמעט כמו מרבית השלבים בסדרה עצמה. באופן קבוע ובצורה סימלית מאוד, העדר הנבל האמיתי היא זו שגם מקשה על הסדרה הזו להתרומם. קשה להתחיל ולהתעלות מעל בינוניות, כאשר כל מה שאתה יכול להגדיר לעצמך בתור יריב הוא אמא שלא מרשה לצאת אחרי עשר בלילה ואמא נוספת, שבסך הכל רוצה לחזור הביתה ומוכנה להתהפך במאה שמונים מעלות, בכדי לקבל את מה שהיא רוצה.


מסכה חדשה לקורונה? צ'ק! | צילום: IMDB

אף אחת מהדמויות לא הייתה מעניינת מספיק, אף סיפור חיבה, אשר לא מבשיל בסופו של דבר לכזה של אהבה, לא קורם עור וגידים והמוטיבציה של הרשעים כאן היא קלושה וחלושה. ההיגיון העלילתי כל כך דפוק, שפשוט אי אפשר להתחיל ולמנות את הרגעים הביזאריים, אשר עולים ויורדים במהלך כל ששת פרקי הסדרה. נכון, גם לספיידרמן הנוכחי יש חברים תלמידים, שיש להם ידע שיכול להתקיים אך ורק אצל פרי גאוני ובשל, אשר נוצר מאהבתם של פרופסור למדעי המחשב ושל ופרופסורית למדעי טילים, אבל הידע ויכולת הניתוח של ילד בן 17 על גנום ומוטציות, אותן הוא מאבחן אצל ידידתו, הוא יותר מוגזם ותלוש מאשר מרשים, ביותר מדי שלבים של הסדרה - מה שיוצר בעיקר רצון לגחך בבוז ולא לזרום עם העקמומיות של ההיגיון העלילתי.

אף אחת מדמויות הצד לא יוצרת עניין מספיק, עקומת הלמידה המוזרה של קאמלה קאן, בכל הנוגע לכוחותיה והשימוש בהם היא מגוחכת, במקרה הטוב וגם הדרמה המשפחתית מסביב בעיקר מתישה ולא יוצרת חשק להמשיך ולחקור את התרבות הפקיסטנית ומקורותיה. זה היה אמור להיות קירוב לבבות ולא דחיסת הלבבות אל תוך הגרון עם כל פסיעה במסגד, דרך הצמידים והצעיפים המסורתיים ועד למסע אל פקיסטן. מסע אשר מעביר את כל גיבוריו, מדברים באנגלית רהוטה, דרך השוק המקומי, בחיפושיהם אחרי רמזים, אשר עשויים לקשור את ההבנה לכוחותיה של קמאלה, בעיתוי ביזארי, שהשתלב עם צמיד קסום.


תכלס אפשר וגם ראוי היה לראות את הסדרה הזו בפלאפון | צילום: IMDB

מה שהתחיל כמו אהבה צעירה וחתונת בזק, הולך ומסתיים כמו הליך גירושים מזורז, אחרי שגיליתם את כל הרפש שיש לבן או בת הזוג שלכם, ממגורים וחיים משותפים איתו ובלי הרבה הכנה מוקדמת. מיס מארוול תשתלב בקרוב, בסרט קולנוע חדש ביקום ההולך ומעמיס על כולנו עוד ועוד תכנים (שכבר לא בהכרח שווים את הזמן שלנו), ביחד עם גיבורת העל הנערצת עליה ולא תעלם מחיינו, כפי שראוי היה, אחרי עונה ראשונה חלשה במיוחד. המארוולים, כולם, חייבים לשבת ולחשוב היטב על המשך הדרך המשותפת שלהם איתנו, הצופים וכיצד הם משיבים את האמון, אשר הולך לאיבוד בתהליך איטי ולא כל כך סימפטי. ואולי מדובר במשבר שקשה יהיה לתקן, כי בסופו של דבר, הגודש מעולם הקומיקס העמוס מביא את אחד הצדדים לסף השבירה ואם הוא עוד לא הגיע, הוא כנראה יעשה זאת בקרוב.