"סוכנת תחת אש": מה עוד אפשר לומר?

מה עובר על הקולנוע ולאיזו רמה התדרדרנו שבתי הקולנוע מייבאים לארץ סרטים שעברו שבע שנים מאז צאתם ברחבי הגלובוס? מילא אם היה מדובר במשהו שמשיק למילה איכות או אפילו בינוניות, אבל כאן מדובר במוצר מקולקל מההתחלה וכזה שככל הנראה לא יצבור יותר מדי צפיות וכניסות לאולם מראש. אם הייתם מדברים על איזה שהוא סרט זר ונדיר, שהכוכבים שלו לא מוכרים או אפילו מוכרים במעט, אבל יש בו הבטחה גלומה להפוך למשהו, שיחזיק עוד שנים קדימה, אז הבו אותו...אבל באמת? סרט בכיכובם של צמד הנשכחים: מילה יובוביץ' ופירס ברוסנן? זה מה שהבאתם ארצה אחרי שנתיים של קורונה?

גם שם הסרט וגם התרגום שלו לא עושים חשק לצפות בזכות (או נכון יותר, בגנות) מספר המילים הגנריות הנזרקות אל חלל הפוסטר. לא הכוכבים, לא העלילה ובסופו של דבר ולא הרבה במפתיע, גם לא התוכן שלו, ברגע שהוא מתחיל להתגלגל. מאות סרטים מאותו הסוג כבר יצאו ויוצאים ללא הרף וללא הפוגה והפעם הם מאוישים על ידי שני כוכבי עבר, שמעבר לזוטות קולנועיות שכאלו, אינם מצליחים להתבלט יתר על המידה ונראה כי השניים דנו את עצמם, לחוד והפעם גם ביחד, לשנים של בינוניות ומטה, בכל הנוגע לפרי יצירתם ועמלם, כחלק מהפקה של הפרויקט המעניין הזה, שנקרא: סרט קולנוע.


זה התסריט? באמת? | באדיבות סרטי יונייטד קינג

באמת שבא לספר על העלילה באופן רחב ומקיף, אבל מדובר במוצר גנרי להחריד ובסיפור כל כך כללי על מרגלים, מחבלים וכל מה שביניהם. אין מבקר זוטר יותר שיכול להיחשב בתור חשוד במתן ציון מינימלי לדבר הזה, אבל הסרט פשוט נותן לעצמו כבר את כל מה שאפשר לבד. עלילה שחוקה, לעוסה וגמורה מראש, שחקנים עם אותו הכנ"ל; כאלו שלא מצליחים להוציא מעצמם שום דבר הגון בשנים האחרונות, מלבד עוד פדייה של צ'ק בדרך לבנק. מילה יובוביץ' כבר מזמן לא שם נרדף לכלום מלבד זבל מהלך וקשה לצפייה ופירס ברוסנן יכול להמשיך לבנות על זה שיזכרו שפעם הוא היה בונד וגם לא אחד הטובים. דניאל קרייג כבר עקף אותו בסיבוב ולהיות שון קונרי ובכן, אף אחד לא יכול לנסות להיות.

קייט אבוט (מילה יובוביץ') היא קצינת שירות, שזה עתה מונתה לשגרירות ארה"ב בלונדון וזאת בכדי לסייע בפתרון בעיות של חשודים בטרור, המבקשים ויזת כניסה לארצות הברית. כאשר החשד שלה עולה בנוגע לאחד הנבדקים, הממונה הישיר שלה (המגולם על ידי רוברט פורסטר המנוח, שכבר מונח באדמה שלוש שנים) מנסה להניא אותה מלפתח את חשדותיה וכמובן שהיא מנסה לחקור יותר לעומק, היא עולה ברדאר של מפקח בריטי קורקטי (המגולם על ידי ג'יימס ד'ארסי) וגם של שגרירת ארה"ב (המגולמת על ידי אנג'לה באסט). או אז נשלח אחרי האיש שפעם אי אפשר היה להחדיר בו כדור ובסרט הנוכחי הוא לא מצליח לשים את הכדור באדם הנכון (כן, כן...פירס ברוסנן בסופו של דבר נכנס לעלילה) והוא מתקרא בשם האניגמטי: "השען".


פוגע, לא פוגע... | באדיבות סרטי יונייטד קינג

על אף שהשען מציג חוסר דיוק משווע ופוגע בכולם חוץ מבזו , אשר אותה הוא אמור ליירט ולהוריד מהרדאר, הוא מצליח, בעזרת כתיבה עצלה, עד מגוחכת ומטופשת, להפוך אותה לאשמה המרכזית ולגרום לכל העולם ואחותו לרדוף אחריה. כאשר שוטרים וסוכנים מכל מדינה דולקים בעקבותיה, היא עוד מצליחה להיעזר בשני חברים, עליהם היא סומכת שלא יסגירו אותה לאף אחד מהגורמים וזאת תוך כדי המרדף הבלתי פוסק שלה אחרי המחבלים, בכדי לנסות ולעצור את מה שלא יהיה, אשר מוגדר בתור סכנה, אותה הם מייצגים עבור העולם החופשי ובלה בלה בלה.

העלילה בונה על הזיכרון הארוך מאסון התאומים ומתבססת על משחקי מרגלים, בולשת ומחבלים וטעות אחת שעולה כמעט ביוקר. באמת שקשה להישאר ער במהלך כל הסרט וגם אם מצאתם את עצמכם מנמנמים במשך זמן ארוך למדי ייתכן וכאשר תקומו, תגלו כי הכל הלך כפי שחשבתם שילך ויתנהל כפי שציפיתם שיתנהל ולא באמת צריך להמשיך ולהתעכב על מה שהיה קודם. אין ערך מוסף מינימלי בסרט הזה ואם צריך להוסיף חטא על פשע, עשו זאת המפיצים המקומיים, אשר מביאים אותו ארצה ולא סתם...באיחור של שבע שנים. יש דברים שעדיף לקבור בעבר - הסרט הזה הוא אחד מהם.


תכתבי ותערכי מהר, צריך להוציא סרט אקשן! | באדיבות סרטי יונייטד קינג

משפט על הסרט:
באמת שקשה להוציא עוד הרבה מילים בשביל לתאר את הבינוניות הנשכחת הזו, אשר מגיעה בהפרש גדול, מאז יצאה בשאר העולם, ארצה, רק בשביל להישכח שוב. מדובר באמת בסרט שאפשר לדלג עליו ואפילו מומלץ לוותר על הצפייה בו.

משפט על במאי הסרט:
ג'יימס מקטיג, אשר ביים לפני שבע עשרה שנים את "ונדטה" עדיין לא התאושש מהזהב הקולנועי הבלתי נשכח שיצר, בזכות התסריט של האחים לשעבר והאחיות בהווה - וואשאבסקי ומאז הוא מייצר זבלונים שכאלו ומתרפק על עבר נהדר הרבה יותר.

משפט על השחקנים:
מעבר לשני השמות המרכזיים, בדמותם ובשמם של יובוביץ' וברוסנן, אפשר להוסיף גם דילן מקדרמוט, אנג'לה באסט ורוברט פורסטר; שמות נלווים לבינוניות על גבול הכישלון ונמצאים כחלק מהקאסט על מנת להוות עדות חיה.

משפט על אורך הסרט:
שעה וחצי וגם זה (קצת) יותר מדי.