"הבנים 3": אוי, כמה טוב שהבנים שבו הביתה

נדמה שעם השטף הבלתי פוסק של סדרות וסרטי גיבורי העל של מארוול, חייבת לקום איזו שהיא ישות ולנופף עם אצבע כרותה ומדממת בחזרה ולתקוע אותה בעין של אחד מעשרות גיבורי העל, העולים ומפציעים ללא הפסקה, בחסות חברות הקומיקס המרכזיות בשוק. את "הבנים" הכרנו לראשונה קצת לפני שהכרנו את ליידי קורונה ובקיץ 2019 התפוצצה סדרת גיבורי העל הוולגרית על המסך, בחסות של גברת Amazon Prime. כבר אז קרצה לנו הסדרה המופתית, בגסות ואלימות חסרת גבולות, שאנחנו רוצים לקשור איתה קשרים ארוכי טווח ומערכת היחסים נמשכה איתה אפילו אל תוך שנת הקורונה ואז...שנה וחצי של שקט, בחסות הקורונה ואחרי עונה שנייה, שקצת התבלגנה לה ויצאה מהפוקוס הראשוני, הם חוזרים עם הדבר הזה.


מה רק ביקשנו, שתחזרו שוב | צילום: IMDB

עונה שלישית, שקושרת קצוות, מתירה אותם ומטפלת בכל כך הרבה נושאים, שבא לכם פשוט לקום ולצעוק "די!!!", אבל ובמפתיע מאוד, פורצת מכם צעקת המשך "אל תפסיקו!!!!" כי העונה הזו היא בבחינת קרנבל אומנותי, הגעלתי וגם כזה שלא מפחד לבקש מכם לחשוב ולחשוב היטב, פעם נוספת, על גיבורי העל שלכם בעולם הקומיקס ועל המנהיגים שלכם בעולם האמיתי. הקומדיה והפארודיה משתלבות להן באופן מושלם; הדרמה, המתח וערימת הביקורות המרומזות יותר והמעודנות פחות, שפשוט לא מפסיקים לנחות על הצופים, בלי הפסקה, זורמים וקולחים והכל ארוז, ארוג ומוגש בתור מעדן מושלם ומדמם, שאתם פשוט לא יכולים להתעלם ממנו ולא יכולים להפסיק לצרוך אותו - וי זמני? כן. עוד בשבילי.

המומחיות של "הבנים" היא שהיא מסוגלת להזריק לצופים שלה, בו זמנית, סאטירה חריפה, מוקצנת על גבול המגוחכת, של דמויות מנהיגים, אשר לובשים חליפות וגלימות ובו זמנית גם להיות סדרת גיבורי על רצינית, אשר משלבת הומור גס ורגעים גראפיים מרשימים, שגם אם לעיתים מרגישים מוגזמים במכוון, עדיין מבצעים את העבודה באופן מושלם וחף מטעויות. הקשת ההתפתחותית של כל אחד ואחת מהגיבורים של הסדרה, על שלל הדמויות המוצגות בה, היא מרשימה עד מאד - אין אחד שלא זוכה לטיפול מעמיק ורק זה, ששמו כבר מקבל את המעמקים מראש, מדדה מאחורי כולם, עם המחסור בהתפתחות המעניינת, אשר החלה דווקא בשנה שעברה וקצת נקטעה ואיבדה מהעניין שלה.


ממשיכים להזריק את הפרקים אל תוך הוריד | צילום: IMDB

אפילו שהסדרה המופתית הזו הביאה אחריה גל של סדרות, קומיקס אלימות, גראפיות, מרשימות ומתריסות, כמעט כמוה, היא שוב קמה, בעונה שלישית וחדשה ודורכת על כולן, עד שהנעליים מדממות ומוכיחה מי היא המלכה המכהנת. על אף שסדרות מצוירות כמו: "הארלי קווין", "בלתי מנוצח" עשו עבודה נפלאה וממש לאחרונה גם הגיע "פיסמייקר" בשביל לנסות לדגדג ולתת קונטרה לא מצוירת, בהמשך ישיר ל"יחידת המתאבדים" המתחדשת והמוצלחת. העונה הנוכחית מחזירה לקדמת הבמה את הומלנדר, בתור הנבל הראשי וגם מביאה לו קונטרה נוספת, בדמותו של סולג'ר בוי, אשר מהלך על החבל הדק של שיתוף פעולה אל מול מאבק אפשרי בו על התואר "הנבל בתחפושת גיבור" וגם מעלה שוב את השאלה: "איזהו הגיבור הכובש את יצרו?" או נכון יותר ומדויק יותר: "איזהו האנטי גיבור, אשר מואס ביצרו ולוקח זריקה ירוקה, בשביל להפוך למגה גיבור ולו לזמן קצרצר?"

יואי הכאילו מסורס, הגרום והחלשלוש מקבל הזדמנות פז לבדוק איך זה להיות חסר פחד. עם הסטטוס החדש הזה הוא גם בוחן איך זה לאבד קצת צלם אנוש ולהידמות לאנשים שבהם הוא ממשיך להילחם, רק בשביל להילחם בהם, הלכה למעשה. בוצ'ר טועם מאותה התחושה, רק עם קיצוניות שונה לחלוטין ומוצא את עצמו מרגיש, בעודו נותן לצופים לחוש איך זה לקבל בוצ'ר חזק יותר פיזית, אבל מוחלש מנטלית. סטארלייט...היא מגדלת ביצים, בשעה טובה והופכת את כל הקערות על פיהן, אחרי שהדמות שלה הצליחה להשתנות ולהתעגל בעונה שעברה ואפילו אם-אם מקבל מיקוד וכל זאת על רקע סיפור האהבה-חברות עמוקה המוזר בין פרנצ'י (תומר קאפון מעורר הגאווה הלאומית הראשי כיום) לבין קימיקו החייתית כלפי חוץ והעדינה עד מאוד, כלפי פנים.


לא ברור, אתם יחד או מה? | צילום: IMDB

מהצד השני של המתרס איי טריין עובר את המהפך, באופן כמעט סופי ואפילו מצליח להשחיל פנימה נושאי גזע, עד לעומקים מסוימים וכמובן את בחינת האישיות שלו. המעמקים בעיקר תוקע תמנונית אחת, ללא הרף, בקו עלילתי משמים למדי ואפילו נואר מקבל אור מואר, לכמה רגעים מבריקים של שילוב בין אנימציה לבין המתרחש בעלילה הראשית. אשלי מתפתחת באופן כלשהו ומעל כולם הומלנדר ותמונת המראה שלו - סולג'ר בוי, שמראה שלעיתים הכל יכול להיות הרבה יותר גרוע, בעיקר אם תוסיף את המחסור במה שיש להפסיד ועוד קצת רגשות נקמה לא חבויים היטב ובכלל. הומלנדר מעלה הילוך רציני בעונה הזו ומניח בצד את סטן אדגר וגם את ויקטוריה ניומן, שנראתה, לפרקים, כאילו היא עומדת להיות פריצת השנה, אבל נעלמת לפרקים ארוכים מדי וחוזרת בסוף, בשביל להדיר שינה מעיניהם הפקוחות של הבנים גם מעיני הצופים, שרק רוצים לשמור על הראש במקום ובחתיכה אחת.

בין ערימת הנושאים, היושבים בסאבטקסט של הסדרה תוכלו למצוא את התאגידיות המשתלטת על הממשל והשכנוע של האנשים הקטנים, את הרשתות החברתיות וכיצד הן גורמות לנו לחשוב אחרת וממש מעדכנות את מה שאנחנו עשויים לחשוב ולהאמין לו. תוכלו למצוא רמיזה עבה בנוגע לגל גדות והוידאו המושמץ שלה, על שיפוד, טיפול קליל בגזענות, את דונאלד טראמפ מרחף באופן מרומז ולא עדין בכלל, את ארצות הברית מול רוסיה - טייק 3234, שכרות מכוח מכל כיוון אפשרי ו-Hero-Gasm אחת ומיוחדת, שנגמרת בטבח איום ונורא. כל כך גדושה הייתה העונה הזו, בכל כך הרבה נושאים ונקודות היא נגעה ובאף שלב זה לא הרגיש כמו סטייה, במילימטר מעלילה מהפנטת ומגיבורים ייחודיים, שלא כולם בכלל צריכים להפגין את כוחות העל שלהם. כוחות העל נותרים בתור נושא משני ומרגיש, לעיתים, שהעם יצרו עניין מוגבר רק עבור המעריצים הקונפורמיסטיים של סדרות דיסני + באשר הם. אנחנו כאן עם הפריים דלה פריים של Amazon Prime וזה פשוט משובח.


תן לנו עוד ממה שאתה שותה | צילום: IMDB

"הבנים" עשויה באופן מוקפד, שומרת על איזון בין ז'אנרים, מסרים ועלילה. היא גם שומרת על איזון בין טוב לרע וגם על הקו האפור הזה, שנמצא באמצע ולפעמים מקשה עלינו לדעת היכן לשבץ את האנטגוניסטים והפרוטגוניסטים שלנו. בעונה של שמונה פרקים, שכל פרק ארך כשעה שלמה, היא הוכיחה שאף דקה איננה מיותרת או מרוחה. הכל הדוק, הכל מחושב והכל מוזרק היטב אל תוך הורידים של הצופים, שפשוט ממשיכים לבקש עוד וכעת ייכנסו לשנת חורף עצובה במיוחד, בלי סדרת הקומיקס או האנטי קומיקס הטובה ביותר שקיימת בטלוויזיה.




נ.ב:
הייאוש ייעשה יותר נוח, אגב, עוד שבועיים, עם עליית העונה השלישית של "הארלי קווין"...יש למה לצפות ובזרועות מי להתנחם.


אוטוטו הן חוזרות | צילום: IMDB