"תוכנית פריצה": מת למשוך...עוד קצת...

לפני שלושה חודשים בדיוק התבשרה הרשת על מחלה שפוגעת ביכולות הקוגניטיביות ועלולה לגרום לאובדן ופגיעה ביכולות הדיבור והכתיבה, ממנה סובל השחקן ברוס וויליס ובעקבותיה הוא פורש ממשחק פעיל. יש שיאמרו כי הוא פרש ממשחק פעיל כבר שנים רבות אחורה ומה שהוא עשה בעשורים האחרונים הוא בעיקר לשרבב את שמו להפקות זולות, קטנות, חסרות תקציב וערך קולנועי. מאז אותה הודעה דרמטית, אנחנו עדיין עדים לאדוות של שלשול קולנועי, שמקומו בתחתית האסלה של הוליווד, אשר ממשיך להיפלט, בגלל שמר וויליס המזדקן המשיך להיות שבוי של במאי ומפיקים חזירים, שבשביל להוסיף את שמו לפוסטר, העבידו בן אדם בגיל פנסיה, בשביל גרושים (ככל הנראה), בתנאים נמוכים ובמאמצים שכבר גדולים עליו ותרמו למצבו המדרדר.


תכוון לכאן | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

בסרט הנוכחי וייתכן שגם בכמה, אשר קדמו לו ולא נצפו מפאת אי הגעתם לאקרנים המקומיים, בהחלטות הגיוניות, אותם ביצעו משרדי היח"צ המקומיים, אפשר בהחלט לראות את ההידרדרות במצבו של הפנסיונר הטרי. קשה מאוד להבחין בשינוי דרמטי, בעיקר נוכח הרמה הנוראית של הסרט, אבל בין השורות המחרידות שנכתבו עבור השחקנים בסרט, אפשר לראות שאת שלו, לא קורא וויליס באופן התואם את הדיבור החצוף והממזרי, שהיה המאפיין המרכזי שלו מפעם. הכל איטי יותר, מביך מאוד וניכר עליו גילו ובעיקר, אפשר גם להבין שגם מצבו הנפשי והבריאותי תורמים ליכולותיו הנמוכות וזאת מבלי שנפצח בשורה אחת על טיבו הירוד של הסרט.

ראו בביקורת זו אזהרה ידידותית, שלא לפקוד את בתי הקולנוע בכדי לראות זבל קולנועי שנועד אך ורק לשם רווח כלשהו, שככל הנראה מתקבל מצפיות סטרימינג בשאר העולם. בארץ, משום מה, מנסים עדיין לחלוב את הרגעים האחרונים שוויליס מופיע על פוסטרים, כלשהם, של סרטי קולנוע ושמחים לנסות ולפנות לקהל יעד מסוים, שלדעתם ינהר לסרט ויפקוד אותו. אין קהל יעד לסרט ולא ברורה ההתעקשות הבלתי נגמרת של פתיחת אולמות קולנוע להקרנת סרטים כושלים, שציוניהם המביכים כבר התפרסמו זה מכבר בשלל אתרי המבקרים והצופים.


לא שוב לכאן, תכוון לצד השני | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

לא נתחיל לדבר על חורים עלילתיים או על יכולות משחק איומות ונוראות. לא נרחיב על טקסטים מבישים, אשר אפילו בני נוער, לא אינטלגנטיים במיוחד, יצחקו למשמע אוזניהם ובוודאי ומעל הכל לא נאמר מילה על הביצוע הטכני הכושל. טוב, כמה מילים אפשר...ביצועים לסצנות אקשן שלא נראו כמותם מאז שנות השמונים ובאמת קשה לומר מה יש בסרט הזה שמשך את יוצריו להפיק אותו או את השחקנים שבו, להשתתף ולקחת חלק ממנו. מהרגע הראשון ועד השנייה האחרונה של הסרט, אי אפשר שלא להתכווץ בכורסה למראה הבדיחה המהלכת הזו.

בית אבות לפנסיונרים יוצאי יחידות מובחרות. זה לא ספוילר, אלא אם אתם נמנים על הצופים שטרם חצו את גיל 10 והשתלשלות האירועים תפתיע אותם. וויליס מגלם אחד כזה, שרוצים בו חבורת מתנקשים, אשר מגיעים לאזור מפורז ביער ומגלים מתחם מגודר היטב, המוגן על ידי מצלמות ובעל בונקר תת קרקעי. שכירי החרב עוברים בין השומרים המקומיים (שאמורים להיות יוצאי יחידות מובחרות, אבל מגיבים כמו טירונים בניצנים) ומורידים את רובם, עד שיגיעו כמובן לעימות הסופי, בין המנהיג שלהם ובין וויליס, כבד הדיבור, אבל מהיר שליפת האקדח.


יופי, הצלחת לזוז קצת...תנסה עוד טיפה לאמצע | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

קשה לומר שמישהו יופתע מההתפתחויות העלילתיות וקשה לומר שאפשר לקחת את הסרט הזה ברצינות. הוא יכול אולי להיכנס לרשימת סרטי הראזי, אבל מכיוון שהחליטו לכבד שם, באקט אצילי, את וויליס, קשישא, לקראת התפוגגותו הקולנועית והאישית, הראזי יבצע Pass על סרטי וויליס, עד הודעה חדשה. בחזרה לעלילת הסרט המרתקת, אשר מציגה בין שלל ההתפתחויות את הגעת בנו ההייטקיסט של וויליס על מנת לבקש הלוואה, רק בשביל לגלות שאביו הוא כבר לא, אבל היה סוכן חשאי במשך כל השנים וילדותו, כמובן, כולה הייתה שקר אחד גדול ושמן והוא כבר לא יודע במה להאמין יותר.

על הדרך יפלרטט הבן עם אחראית המשמרת השווה, שהחולצה שלה תיקרע בקרב הראשון ותותיר אותה לרוץ בחזיית ספורט, אשר מבליטה בטן שטוחה ושדיים גדולים. אם כל אלו לא יספיקו, תוכלו לקבל את שאנון דוהרטי (לשעבר ברנדה מ"בוורלי הילס 90210") המתקמטת באחד מהנאומים המגוחכים ביותר שניתן לחשוב עליהם ובסרט, שאם היה אפשר להמית אותו המתת חסד, היה זה חסד כפול ואפילו משולש; עבור הצופים, הסרט עצמו וכמובן הקריירה הנמוגה של ברוס וויליס, הקשיש האהוב, שפשוט לא ידע מתי להפסיק.


יופי! הצלחת לכוון לאמצע. בואו נארוז, נמשיך מחר | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

משפט על הסרט:
אוי לעיניים, אוי לאוזניים ולשאר החלקים והאיברים לגוף. סרט אקשן איום ונורא, אשר כבר ידוע שיש לו סרט המשך (בעל ציונים וחוות דעת פחות טובות מזה, רחמנא לצלן) ושאלוהים ירחם על הנשמות התועות של הצופים, אשר יאבדו את דרכם בדרך לסרט נורמלי ויגיעו לאולם שמקרין את זה.


משפט על הבמאי:
ג'יימס קאלן ברסק הוא במאי שלוקח את כל העזובים, הפגועים והנשכחים של הוליווד, של שנות התשעים ונותן להם צ'אנס בסרטי D Movies, שבאמת לא ראויים שתבזבזו עליהם את הזמן שלכם.


את..מסוגלת...לומר את השטויות האלו שכתבו לך | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

משפט על השחקנים:
ברוס וויליס, כבר אמרנו? הקריירה מתה, השחקן פרש והסרטים בכיכובו עדיין ממשיכים להשתגר החוצה, בכדי לעשות לו מעין Walk of Shame לעת דמדומי הקריירה שלו. כמה חבל שלקולנוע בארץ הם מגיעים. שאנון דוהרטי משתתפת גם כן בסרט וכמה טוב שלא שמענו ולא ראינו אותה עד כה. איומה ונוראית. לבסוף נקנח בצ'אד מייקל מארי וג'סי מטקאלף הם שני שחקנים בינוניים ומטה, שמגיעים להשלים את קאסט חלומות הזוועה הזה.


משפט על אורך הסרט:
שעה וחצי. בכיף היה אפשר לסגור את הסרט הזה בשעה או לא להפיק אותו בכלל.