"שנות-אור": בלי הצעצוע, רק הסיפור

המילים הראשונות שתופענה על המסך, לפני שהצופים מתחילים את הצפייה בסרט מדברות על כך, שבשנת 1995 נקנה צעצוע של "באז שנות-אור" לילד בשם אנדי. את הילד אנדי מכירים כל הצופים וגם ילדיהם ויכירו עוד דורות רבים קדימה, ככל הנראה, אבל בעיקר את מי שכולם מכירים ואת צעצועיהם קנו ההורים לילדיהם הם וודי ובאז. המשך הטקסט, המופיע בתחילת הסרט, מסופר גם על כך שהסרט הנוכחי לא עומד לספר את סיפורו המקורי של הצעצוע באז, כי אם את הסרט שבו צפה אנדי ובזכותו הוא מעריץ את דמותו של לוחם החלל האגדי.


זה בכלל סרט חלל ולא על צעצועים | באדיבות סרטי פורום פילם

בעזרת המילים הפשוטות הללו משחיל במאי הסרט, אנגוס מקליין ('מוצאים את דורי'), חצי בקשה וחצי התנצלות מאוד כנים. מקליין מבקש את הצופים שיפתחו את ליבם לרעיון חדש מבית היוצר של פיקסר ודיסני, המתבסס בצורה מסוימת על אותה סדרת סרטי ילדים, אשר לא נס ליחה. באותה ההזדמנות הוא גם מתנצל על כך במעט ואף מבהיר כי הסרט הזה לא יהיה קשור בשום אופן וצורה לסדרת הסרטים, בכל הנוגע לעלילתו וכמובן בכל הנוגע לדמויות המשתתפות בו. לא וודי, לא בו פיפ, מר תפוח אדמה או אשתו ולא סלינקי או רקס - אף אחד מאלו לא יגיע להופעה. דמות אחרת של צעצוע תייצר עניין, בכל הנוגע למרצ'נדייזינג, אבל היא מוצגת בצורה כל כך מוצלחת, שגם לכם יתחשק לרכוש אחת לבית בסוף הסרט וזאת ללא קשר למה שילדיכם יבקשו מכם.

סרטו השני של הבמאי האמריקאי, שאת מרבית חייו בילה בתור אנימטור אצל פיקסאר, הוא בבחינת ניסיון נועז מאוד לייצר תוכן חדש, אשר בונה על הזיכרון והאהבה לסרטים הללו, בתור נקודת פתיחה בלבד. הציניות אצל המבוגרים תחל בתחילת הסרט, כי אי אפשר להימנע ממחשבה על בצע כסף של ההפקה וגם בכל הנוגע לעלילתו של הסרט, כאשר ההתחלה מרגישה בנאלית לחלוטין, אבל ככל שהסרט מתקדם, הקרחון בלב נמס לחלוטין וההרגשה החמימה תמלא את הלב. מה שיכול היה להיות סרט סתמי לחלוטין מצליח לעלות על הפסים הנכונים מבחינה עלילתית וגם מבחינת הסאבטקסט הפשוט למדי, אשר מזכיר ברגעים רבים שלו את זה שאפיין את הסרט הראשון בסדרת סרטי 'צעצוע של סיפור'.


נחשו מה אתם הולכים לקנות ברגע שהסחורה תגיע ארצה | באדיבות סרטי פורום פילם

בתחילת הסרט נפגוש בחייל החלל: באז שנות-אור ובשותפתו אלישיה הות'ורן. השניים נמצאים על כוכב, שאותו אמורים לאייש בני האדם ואותו הם בודקים, אם הוא אכן מתאים להיות כזה. התשובה נראית שלילית, כאשר חייזרים ארוכי זרועות מנסים להשמידם וכשהם עולים לברוח עם החללית שלהם, באז מנסה, ביהירות ובביטחון עצמי מופרז, לברוח אל מעבר להר מקומי, פוגע בספינת החלל ובגביש הדלק שלה ודן את שותפתו ואת כל צוותם להישארות על הכוכב עד מציאת חלופה מתאימה. את החלופה המתאימה הוא יחל לחפש, ביחד עם הצוות ושנה לאחר שמקור הדלק המקורי אבד, הוא נמצא בפני ניסוי, שיבדוק מקור אנרגיה חלופי, בכדי לחלץ את עצמו ואת האנשים התלויים בו, אל מחוץ לכוכב.

בניסיון זהיר לא לספיילר את נפתולי העלילה והטוויסטים הקטנים והטובים שלה, אפשר לומר שבאז נתקל בקשיים לא רגילים במהלך המשימה שלו לבחון את מקור האנרגיה החלופית והוא לא מפסיק ולא מתייאש, בעודו מנסה. הניסיונות שלו כמובן יביאו עמם מחיר כבד למדי, שהוא יצטרך לשאת על גבו וכחלק מהתשלומים, בטווח הארוך, הוא יצטרך להגיע למסקנה שלא טוב האדם לבדו. מעבר לעלילותיו של באז ומעבר לניסיונות שלו למציאת דרך לצאת מהכוכב, הוא גם עומד לפגוש ברובוטים עוינים, אשר מעוניינים לאסוף פריטים לספינת החלל שלהם, המונהגת על ידי...נו, אתם כבר יודעים או ניחשתם את זה מתחילת הסרט - הקיסר זורג הרשע, שיהפוך להיות היריב והנבל המרכזי של הסרט, שיש בו ייחודיות מסוימת, מעבר לסתם רשע גנרי.


זה נראה טוב, בואו ננסה פעם נוספת | באדיבות סרטי פורום פילם

עם או בלי קשר לסדרת סרטי 'צעצוע של סיפור' ועם קשר גדול לסרטי פיקסאר, אי אפשר לנתק את הסרט הזה מהאינטליגנציה הרגשית הבולטת שלו. הגיבור הראשי שלו הוא גיבור המכורסם על ידי רגשות האשם שלו וככזה, הוא רוצה להוכיח לעצמו ולחבריו, שהוא מסוגל לעמוד במשימה שהוצבה לו לבדו והוא יעשה כל מה שצריך, בשביל להתגבר על האתגר שהונח בפניו. הוא מקריב את עצמו, במידה מסוימת, בכדי לייצר לעצמו ובעיקר לצוותו את נתיב המילוט המיוחל ובו בזמן גם מאבד קצת קשר למציאות, כאשר הוא מסומא מהאתגר וניזון במיוחד מאותם רגשות. כמה טוב שנשלח אליו רובוט-חתול קטן, אינטליגנט ובעיקר לא פחות אנושי וכן בעל רגשות ככל שותף אחר, בשביל להתלוות אליו אל חלק ניכר ממסעותיו וגם בשביל להיות הצעצוע הבא שתקנו לילדיכם ואינו קשור לצעצועים שהוזכרו בתחילת הביקורת.

כך או כך, התוצאה הסופית, המתקבלת היא נהדרת ומתובלת בלא מעט מוטיבים והשראה מסדרות סרטי 'מלחמת הכוכבים' ואין זה סוד או פרט סמוי. ההיפך, במאי הסרט העיד שסרטי 'מלחמת הכוכבים' השפיעו עליו מאוד ובהחלט תוכלו להבחין בלא מעט רגעי הומאז', אשר אפשר לקשור בקלות לפרנצ'ייז הבלתי נגמר של ג'ורג' לוקאס. זה לא דומה בשום דבר לסרטי הצעצועים הנפלאים, מהם נגזרה דמותו של באז ובהחלט ניכר כי יש כאן יקום קולנועי בעל אופי חדש, אשר מתחיל להתכנס מאפס. מה שבטוח הוא שעם או בלי קשר לאותה סדרת סרטים שהולידה את באז שנות אור, מדובר בבילוי נפלא לכל המשפחה, בכל הגילאים וסביר להניח שכולנו נרצה ממנו עוד.


שומרי הגלקסיה - הדור הבא והמצויר | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
חוויה נפלאה בכל פרמטר אפשרי. פיקסאר שוב עושים את זה היטב, בדיוק כפי שעשו בעשור האחרון. סרט שמצליח להפתיע על אף הכיוון הבנאלי, שניכר שיתכנס אליו. מרגש, גם אם לא מאתגר וגם כמובן מעביר מסר נפלא לילדים ומעל הכל, מבוצע היטב ומלוטש.


משפט על הבמאי:
אנגוס מקליין הוא אחד מהוותיקים בחברת פיקסאר, שכאמור החל את דרכו (וגם המשיך אותה) בתור אנימטור, בכל הסרטים שיצאו, החל מ"באג לייף" ועד שהגיע ל'צעצוע של סיפור 3'. הוא תפקד בתור במאי שותף ב"מוצאים את דורי" וביים כמה סרטים קצרים, אשר מקושרים לסרטים אייקוניים של אולפני פיקסאר ובגדול, ידו הייתה בכל או ברוב התכנים של פיקסאר וזו דרך נוספת של האולפן ושלו להביע אמונים הדדיים זה בזה.


משפט על השחקנים:
נוכל לזרוק לכם כמה שמות שתרצו, כאשר הראשי הוא כריס אוונס, אשר מחליף, כביכול, את טים אלן בתור באז, אבל מכיוון שמדובר בסדרת סרטים שונה, אז אולי אין זה מחייב. רק העתיד יגיד. לצידו מופיעים ג'יימס ברולין (או כמו שאתם מכירים אותו - אבא של זה שמגלם את ת'אנוס), קיקי פאלמר, טאיקה ואיטיטי וגם ביל היידר בתפקידון קטנטן. אבל מה לעשות כשיש ילדים? הולכים לגרסה המדובבת ומחכים בסבלנות שיגיעו לסטרימינג בשביל לראות שוב...הפעם באנגלית.


משפט על אורך הסרט:
שעה וחצי וקצת. ככל אורך של סרט ילדים ממוצע. ומה טוב שכך.