"טווח אפס": הטריק שממשיך לעבוד

נערי פוסטר זולים בקולנוע יודעים להמשיך למתג את עצמם גם עשורים לאחר שהפסיקו להיות רלוונטיים לאחרונה. אין מדובר רק בזקני פוסטר מזדקנים, הפונים לפלח אוכלוסייה מבוגר יחסית ושואבים חלק מהם בזכות השם. ברוס וויליס היה אחד כזה ועליו אולי עוד ייכתב כאן בהרחבה, בהזדמנות. ריאן פיליפה יפנה אתכם לחפש את התאריך האחרון בו הוא עוד היה שחקן לגיטימי בהוליווד והשמועה מספרת שזה קרה לפני שני עשורים וקצת, בקירוב. הוא היה מעין ג'וליה סטיילס גברי ואופורטוניסט, אשר ניצל את פניו היפות, תלתליו השופעים וגם את התקופה הקולנועית, במסגרתה הוא פרץ. לא היה צריך יותר מדי כישרון בעיקר בז'אנרים, במסגרתם כיכב.


הלו, תלתלון, קום, קום...ימי התהילה שלך עברו, עכשיו אתה תקוע איתי | באדיבות סרטי יונייטד קינג

בני הארבעים, אשר בינינו, עשויים לזכור אותו מ"אני יודע מה עשית בקיץ האחרון" וכמובן מ"משחקי פיתוי", אשר יצאו לקראת תחילת שנות האלפיים. אז הוא היה צעיר, יפה תואר ובעל בייביפייס. היום הוא מבוגר ונושק לחמישים, יפה תואר ועדיין בעל בייביפייס. קמטים נעלמו בעזרת איפור, השיער עדיין על הראש ולא ניכרים בו סימני הזמן. עייפות החומר מורגשת והמשחק...הוא מעולם לא היה האישיו. על אף תפקידו הקטנטן בסרט הוא מופיע בפוסטר, בכדי לקדם מכירת כרטיסים בארץ ובכלל, כאשר באמת לא ברור מי קהל היעד שחושב שפיליפה עדיין רלוונטי או היה בשלב מסוים של הקריירה, בתור כזה אשר מוכר קולנוע, אבל שתי פסקאות הנוכחיות בביקורת הזו - מוכיחות כי הוא עדיין טמוע ב-DNA של חובבי קולנוע, אשר בגרו בניינטיז.

לצידו של פיליפה מככב סקוט אדקינס, כוכב סרטי אקשן מהשורה השנייה והשלישית - בינוניים מינוס. אם תרצו; בן אפלק לעניים וכזה שמוכן לכל תפקיד אפשרי, בו הוא מחזיק רובה או אקדח. אדקינס מעולם לא הצטיין בסינון תסריטים ותוכלו לראות אותו לומד מהטובים מכולם בתחום סרטי DVD ומטה (דוגמת ניק קייג' וברוס וויליס), כאשר הוא מופיע בעשור החולף בערימת סרטים ונע בין השתתפות בשני סרטים בשנה ועד שמונה. אדקינס לא מוכשר יותר מדי בתחום המשחק, אבל הוא נראה נהדר, על אף שגם הוא נושק לחמישים ומבצע את התפקידים הקטנים והקטנים יותר באופן משביע רצון ואם יש עבודה, לא אנחנו אלו שנזיק לפרנסתו.


רק תנו לו אקדח ביד | באדיבות סרטי יונייטד קינג

מדובר בסרט אקשן זול למדי שהתחפש לכזה שרוצה להצהיר הצהרה אומנותית ואפילו משחיל אותה לשמו (מה שהתרגום המקומי מפספס בגדול). הוא צולם באופן אשר מדמה כאילו כל הסרט מתרחש בשוט אחד רציף ורץ בין גיבורים לבין נבלים, על מנת לשמור על הקו המקשר. על אף שמדובר בשטיק קולנועי, אשר הולך ומתחיל להיחרש, מדובר בכזה שעובד היטב ועוזר לשוות לסרט קצת יותר קלאס וכמובן שמכניס עניין, בעקבות הרצף שלו. מדובר בסרט שנראה כמו פרי אהבתם של 1917 ו"לכודים תחת אש" ובהחלט אפקטיבי, בכל הנוגע להשפעה שלו על הצופה הממוצע, אשר מחפש אקשן, בערך כמו שני הסרטים הללו.

העלילה עצמה פשוטה לחלוטין והיא גם עקב האכילס של הסרט, אשר מגיע במודע בכדי לפזר יריות ולעשות זאת בקו ארוך ורציף, בכל הנוגע לוויזואליות הקולנועית שלו. אין הרבה היגיון עלילתי ואין גם עניין במה שמתרחש מסביב ליריות והפיצוצים וזה חורה לא מעט, אבל לא מצליח להוריד מרף ההנאה מהסרט עצמו. מכיוון שהרבה רגעים בסרט מתרחשים of screen ובעיקר of one shot, צריכים להשלים מעט אינפורמציה ולהבין כי הרבה מגרעות ובורות עלילתיים עשויים להיות מוסברים ומובנים בעזרת עצם העובדה שהשוט עוקב אחרי גיבור X, בעודו זונח את עלילתו של גיבור Y או גיבור Z. תסריט חלש, מעט רגעי שיא, אבל האקשן והיריות בשיאן.


הפוגה של דקה בדיוק מיריות...תיכף נמשיך | באדיבות סרטי יונייטד קינג

בכל פעם שאחת הדמויות מדברת עם אחת אחרת, נראה כאילו ג'יימס נאן, הבמאי של הסרט, מנסה לירות לעצמו כדור לרגל ולהכשיל את הרגעים שצולחים היטב. אין הרבה פיתוח עלילתי מסקרן, אין הרבה פיתוח דמויות ראשיות ואפילו שיש כאן שיח על יחס לשבויים ואסירים פוליטיים, אל מול הניסיון להבין מהיכן מגיע הצימאון שלהם להרג, העלילה לא מנסה לצלול יותר מדי אל ה"למה?". ועל כן, ברגע שיש קצת יותר מדי שיחות אישיות או קבוצתיות, ירייה או צרור מפלחות את האוויר ועוברות לצד החזק של הסרט, בכל הנוגע לתחום האקשן.

על אף שנדמה, בתחילה, כי סרט האקשן, בעל השם והעלילה הכל כך גנריים הללו, הולך ליפול ולהתרסק על הפנים, הוא מפתיע לטובה, במידה מסוימת. תחושת השוט הרציף תורמת בהחלט לשיפורו, ההילוך הגבוה בו הוא נמצא במרבית שלביו, תורם גם הוא ובאופן כללי מדובר בסרט שכמעט לא מוריד קצב בשביל לנשום ואפילו מנסה לפזר קצת סאבטקסט, בין ערימות החציר הבנאלי ואין ספור היריות, אשר מתפזרות לאוויר. כל אלו מחפים על עלילה קלושה עד לא קיימת, מוטיבציה עתיקה (ועדיין רלוונטית תמיד), בכל הנוגע לנבלים וכמובן נבלים חלשים למדי. ואחרי ששקלנו על המאזניים את הסרט, אפשר לומר שהוא בטוח לשימוש ואפילו נמצא כשר לשימוש בבתי הקולנוע הקרובים לביתכם.


אז...אחרי הפעילות פה נלך לראות סרט אקשן עם יריות? | באדיבות סרטי יונייטד קינג

משפט על הסרט:
יודע את חוזקותיו ומודע לחולשותיו. מטשטש שיחות חלשות, של דמויות חלשות, בעזרת ערימות של כדורים נופלים על הרצפה ולאחריהן גם ערימת גופות בלתי נגמרת, שאלוהים יודע מהיכן הגיעו.


משפט על הבמאי:
יצרן זבל קולנועי מתועב, בימים כתיקונם, נראה בדרכו לייצר עוד חשד לזבל, אבל דווקא הפעם הוא מצליח לרתום את כוחותיו, על מנת להרים את הרמה הכללית, הצילום של הסרט ומסתמך על מספר שחקנים מצומצם, אשר יודעים את העבודה.

משפט על השחקנים:
כפי שצוין בלא מעט מלל, בפסקות שלמעלה, ישנם שני שחקנים רלוונטיים מהסרט, בעיקר. תוכלו למצוא כאן גם את אשלי גרין (מסדרת סרטי "דמדומים") ושלל ערימת שחקנים לא מוכרים וכאלו שבהחלט מועמדים להיוותר בסטטוס הזה. אדקינס חוזר לשחק בסרט, אשר השם שהתרגום הישראלי שלו כולל את המילים: "טווח" ו"אפס" ("מטווח אפס").

משפט על אורך הסרט:
שעה וחצי. כיאה לסרטים מסדר הגודל שלו ולא שווה דקה אחת יותר מזה.