"דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף": רק לחובבי מארוול

הסרט התורן בסדרת סרטי היקום הקולנועי של מארוול הגיע ארצה, בחמישי האחרון ומי שלא חשש להגיע לבתי הקולנוע, חרף הפיגוע הנוראי האחרון, יכול היה למצוא עצמו בעולם אחר למשך שעתיים וקצת, או בכמה עולמות אחרים, אם לשפוט לפי השתלשלות הארועים. זהו סרט עוצמתי וגדול, אבל לא בטוח שמתאים לכל אחד. לפני שנמשיך חשוב שתדעו כי המשך הקריאה היא על אחריותכם בלבד: ספוילרים יציפו את העמוד!

הסרט נראה מעולה, האפקטים והמוזיקה עושים עבודה נפלאה וסם ריימי שחוזר לעולם הקומיקס בדיוק 20 שנים לאחר צאת הסרט הראשון בטרילוגיית "ספיידרמן" שלו, מותיר כאן חותם לא רע בדמות רפרנסים וקריצות לסרטי אימה מהסרט הזה, שקשה להבין אם הוא פנטזיה, אקשן, אימה או הכל ביחד.


אל...תפריעו...באמצ� � המדיטציה | באדיבות סרטי פורום פילם

הגיבורים האמיתיים של הסרט הזה הם אליזבת אולסן ובנדיקט קמברבאץ', שהמאבק ביניהם בסרט הזה מהווה המשך ישיר לא רק לסרטים "דוקטור סטריינג'" החביב ו-"ספיידרמן: אין דרך הביתה" המופלא, אלא גם לסדרה הראשונה של מארוול בחסות דיסני פלוס, "וונדה-ויז'ן ". שניהם מתפקדים כאן כגיבורים ונבלים לחוד וביחד. הסרט הזה מתפקד גם כהמשך לסדרת האנימציה "מה אם...?", שדמויות בולטות בו מופיעות גם בסרט, הפעם בלייב אקשן.

ממדי הטירוף, הוא שם הולם למה שהולך בסרט הזה, במיוחד עם השלכת הצופה הישר אל תוך הארועים כבר מתחילתם. אנו מכירים דמות חדשה בשם אמריקה צ'אבז בגילומה של סוצ'י גומז, בעלת יכולות לפתוח שערים לממדים שונים. למרבה הצער, היא לא קיבלה את הדגש הראוי לה והדמות שלה די מתפספסת, הגם שהיא כביכול אחת המרכזיות בסרט. דוקטור סטריינג' יוצא איתה למסע בממדים שונים כדי לאתר דמות מסתורית שרודפת את אמריקה, שמהר מאוד הופכת ללא מסתורית. צופים אדוקים של כל 27 סרטי מארוול וסדרות מארוול האחרונות יבינו מהר את כל הרפרנסים והופעותיהן של הדמויות השונות, תוך קריצה אפילו לסרט קומיקס אחד אי שם משנת 2000.


עוד אחד. אולי יותר נחמד... | באדיבות סרטי פורום פילם

הסרט עמוס בהופעות אורח של שחקנים רבים ומוכרים, עם דמויות חדשות וישנות, כמו היילי אטוול חוזרת כאן לגלם את דמותה, אך עם טוויסט שונה שרק צופי "מה אם...?" יבינו, כמו גם את הגרסאות השונות של דוקטור סטריינג' שאנו זוכים לפגוש. כל אלה רק מדגישים את מקומו של הסרט, ככזה שאינו יכול להתקיים בכוחות עצמו, כי לצופה שנכנס לאולם לצפות בסרט מבלי להכיר את העולם של מארוול אין מה למצוא כאן, אלה שכבר צופים באדיקות בכל יצירותיהם של אולפני מארוול ימצאו כאן את מה שהם מצאו ב"ספיידרמן: אין דרך הביתה": הרבה קריצות לעולם שהם למדו להכיר ב-14 השנים האחרונות.

בגלל שלל העובדות הללו ועל אף האיכויות הוויזואליות והעלילה המטורפת של הסרט, הוא מרגיש לפרקים רבים מדי כמו עוד פרק שכיח בסדרה הבלתי נגמרת של סרטי מארוול, בדיוק כמו לא מעט מהתכנים הרודפים, בזה אחר זה, שמארוול מייצרת בכל פלטפורמה אפשרית, שהיא רק יכולה להסתנן אליה.