"האיש שלא היה": הפיהוקים שהיו

חובבי היסטוריה מוזמנים להתפקד ולקבל הצצה מורחבת כיצד התבצע אחד המבצעים המורכבים בתולדות בעלות הברית, במלחמת העולם השנייה. חובבי הקולנוע מבין כל אלו אף יותר ממוזמנים לקחת איתם כרית וכרבולית, כיוון שהסבירות להירדמות גבוהה, על אף הנושא המרתק. אחד המבצעים מחוללי השינוי והמשמעותיים ביותר במלחמת העולם השנייה היה רעיון דחוי, בלתי סביר וכזה שהעלה את הספקנות בקרב ראשי סוכנויות הביון והצי המלכותי הבריטי, בנוגע להצלחתו. הקשיים שנערמו בדרך לביצוע המבצע, מכל כיוון, היו יוצאי דופן וגם הדקדוק בפרטים הקטנים היה חייב לשאוף לשלמות ואת כל אלו תוכלו לקבל בסרט, בין אם תרצו או לא.

קולין פירת' מופיע בתפקיד יואן מונטגיו, אשר עליו הוטלה המשימה לארוג את המבצע לרמת שלמות, בכדי לבלבל את הנאצים בנוגע ליעד התקיפה של בעלות הברית. בתחילת הסרט פוגשים הצופים את מר מונטגיו, כאשר הוא נפרד מאשתו וילדיו, בדרכם לארצות הברית של אמריקה, המוגנת והטובה. בהמשך הוא מתמסר לעבודתו באופן אפילו יותר טוטאלי ותופר ביחד עם שותפו - צ'ארלס צ'ולמונדליי (המגולם על ידי מת'יו מקפיידן) את כל הפרטים הנדרשים על מנת להוציא את המבצע המסובך אל הפועל ומהשלב הזה והלאה - הסרט הולך לישון שנת ישרים, ביחד עם כוכביו המרובים ונעדרי העומק הנדרש בשביל להיות רלוונטיים ליותר מסצנה ורבע.


אתם תעקבו אחרינו ואנחנו נדאג לכם לשנת ישרים | באדיבות בתי קולנוע לב

אין ספק שמדובר באחד מהמבצעים הצבאיים המרתקים ביותר, אשר לא התרחשו בשדה הקרב או במהלך עימות ישיר בין לוחמים, אבל הסיפור יוצא הדופן הזה תסרט את עצמו יותר טוב מכל ערימת דפים, אשר נכתבה על ידי תסריטאי זוטר או מתקדם. הבעיה היא שבכדי לספר את הסיפור בסרט, אפשר כבר לעצור באמצעו ולארוז את הכל בסרט חגיגי ויפה. העלילה מספרת, כפי שתבינו מהטריילר או מקריאה מקדימה ומספיילרת בוויקיפדיה, על הרצון של הבריטים לגרום לנאצים, בשלהי מלחמת העולם השנייה, להתבלבל בנוגע ליעד התקיפה האסטרטגי של בעלות הברית בעזרת זריקתה של גוויית אדם למים הספרדיים, כאשר הוא מחובר לתיק מסמכים, אשר מכיל חומר ומידע רגישים בנוגע לתכנונים של הצבא הבריטי וצבאות בעלות הברית.

כל הסיפור מהווה הונאה ענקית, כמובן ובכדי שההונאה הזו תעבוד היה צריך להתעמק בפרטים הקטנים מאוד ולקוות שכל הכוכבים יצטופפו בשורה הנכונה, על מנת שהנאצים יבלעו את הפיתיון. הבעיה במבצעים בעלי תשומת לב לפרטים קטנים כמו במבצע הזה, היא שקשה לספר אותם באופן ובדרך קולנועית אשר תניח את הדעת. כך קיבלו להם מכתבים וזהות מזויפת של גופה, נפח ועומק קולנועי כמעט בלתי נגמר וקשה לומר שהסרט מצליח להתרומם במשך שני שליש, כאשר הגופה המשומרת מקבלת שם וזהות חדשים, סיפור רקע, צילומים, חברה אוהבת ומכתבים ממנה ומה בעצם לא? כל אלו יפורטו עד פרטי הפרטים הקטנים וחסרי המשמעות עבור צופי קולנוע, בדרך שתנפח את הסרט בארבעים דקות יותר מדי - הרבה יותר ממה שהוא צריך להתנפח.


אל תספר פרט אחד נוסף, אני כבר ישן | באדיבות בתי קולנוע לב

אחרי שהסרט מוריד אתכם על הברכיים, בבקשות תחינה להתקדם, הוא מואיל בטובו לזוז אל עבר ה-Juice ועובר לזוז ממשרדים ממשלתיים ודיונים בנוגע לאיך לכתוב מכתבים או איך לצלם גופה או משהו שדומה לגופה, אל עבר הים הגדול וסדרת הקשיים המעניינים יותר שעברה הגופה המגויסת. השליש האחרון של הסרט מעלה הילוך, אבל קשה לומר שהוא הולך ומשפר אותו באופן פלאי. הסרט ממשיך ללעוס וללעוס מכל כיוון את השממה התסריטאית שהייתה חייבת להיעצר בשלבים הרבה יותר מוקדמים. מעבר לאירוע, לעלילה הבלתי נגמרת והשממה העמוסה לעייפה, בכל הנוגע לה, ישנו גם ההומור הבריטי, אשר הפעם דווקא לא עובר מסך, בעיקר נוכח הדמויות העבשות וחסרות ההתלהבות וגם ברקע סיפור ה"כאילו" אהבה, אשר מנסה להרים ראש, בלא הצלחה.

שלל דמויות עולות ויורדות להן במהלך הסרט, ללא ניצול וללא שימוש ראוי. ערימת סיפורי צד שלא מבשילה ולא תשמעו עליה יותר מפיתוח של שיחה והרבה רגעי עלילה מתים או מתוחים עד בלי סוף, שפשוט לא מצליחים להחזיק שום דבר בסרט הזה, אשר מעבר לנושא והמבצע עצמו, קשה לומר שיש הרבה מדי נקודות שבהן הוא מצליח לעורר את הצופים. בין פיהוק לבין משפט נדוש או בדיחת קרש בריטית טיפוסית, תמצאו גם צוות שעיקר נוכחותו היא מדגמית, אינו מפגין כימיה עודפת ונרדם ביחד עם העלילה, שבלית ברירה גם גורמת לצופה העירני ביותר לשמוט את הראש ולו למנוחה של כמה שניות. זה היה יכול להיות קצר, טוב ומרשים הרבה יותר, אבל אם תרצו שיעור היסטוריה שאמור להיות מקוצר, אבל יצא ארוך (הרבה) מדי, תאלצו להסתפק בתוצאה הדלוחה הזו.


אל תשכחו אפילו דף אחד | באדיבות בתי קולנוע לב

משפט על הסרט:
הסרט היה אמור לצאת בשם "מבצע קציצה", על שמו (הישראלי) של המבצע וככל הנראה שונה שמו ל"האיש שלא היה" בכדי לא לייצר איזו שהיא זיקה מוזרה לסרטי בורקס מקומיים. בהחלט היו חסרים לו התבלינים המקומיים ליצור משהו יותר אקטואלי.


משפט על הבמאי:
ג'ון מאדן, אשר פעם היה מועמד לאוסקר על בימויו של הסרט: "שייקספיר מאוהב" כבר הרבה אחרי שנות השיא שלו וגם אם מתפלק לו לפעמים איזה סרט בריטי משעשע ומקסים, הפעם הוא מצליח לפספס בגדול, כאשר הוא שותל המון רגעים לא נכונים בסרט, שאולי היה חייב לקבל גוון שונה לחלוטין.

משפט על השחקנים:
לכותב שורות אלו מעולם לא היה נוח עם סרטים בכיכובו של קולין פירת' העבש. גם לא כאשר זכה באוסקר האוברייטד שלו. גם כאן הוא מוערך יתר על המידה ומבצע את התפקיד בצורה הבריטית וחסרת הכריזמה שהוא יודע לספק בדרך קבע. מת'יו מקפיידן בתפקיד משנה וביחד עם כמה שמות מרשימים מהרפרטואר הבריטי, דוגמת: ג'ייסון אייזקס, מארק גאטיס, פנלופה ווילטון וג'וני פלין, אשר מופיעים בתפקידים קטנים למדי, מתקשים לגזור גורל שונה משעמום, על הסרט הזה.


משפט על אורך הסרט:
הוא נכתב בתור סרט של שעתיים ושמונה דקות, אשר היו חייבות להתקצר לשעה ועשרים ומרגישות כמו שמונה שעות ושתי דקות. לא פלא שבא לכם לטרוף איזו קציצה בסוף הסרט.