"X": איקס מסמן את המקום
ביקורות
אחד מסרטי האימה המרשימים, שנראו בשנים האחרונות, מבוסס על קונספט מאוד פשוט והומאז' לסרטי סלאשרים מהסבנטיז. בזכות טיי ווסט, שיוצק עומק ומשלב בין ז'אנרים ועריכה מסחררת, פשוט אי אפשר להסיר ממנו את העיניים
יום שלישי, 26 באפריל 2022
"X": איקס מסמן את המקום
ממש כחודשיים לאחר החידוש, האתחול או ההמשך המי יודע כמה לסרט האימה האלמותי: "המנסרים מטקסס", שהגיע לנטפליקס ונשחט בביקורות, משל היה אחד מקורבנותיו של "פני עור", מגיע לו ארצה אחד מסרטי האימה, שכמעט היה עליהם קונצנזוס ביקורתי ולא סתם: הוא נולד לו מאהבת אנשי אולפני A24 הנחשבים, המוערכים והבוטיקיים. כל אחד ואחד מסרטי האימה המופקים על ידי אולפנים אלו זוכה להייפ, הערכה ולמעמד קאלט כמעט מיידי. הסרט הזה הולך להיכנס בדיוק אל תוך הנישה שאליה נכנסו: "מידסומר", "תורשתי" ו"המכשפה" וממש לאחרונה גם "טלה", בכיכובה של נומי ראפאס המשובחת.
טיי ווסט לקח על עצמו את הפרויקט החדש של חברת ההפקות הכמעט נישתית ויצא לסרט עם קאסט של שחקנים לא הכי מוכרים; בעלי שמות שצדים את העין בפוסטר, אבל כאלו שהופכים להיות חלק משמעותי יותר מהשלם שהם מייצגים. ווסט מריע לסבנטיז אשר ייצרו כל כך הרבה סדרות של סרטי אימה מצליחות ובעיקר לאותה חבורת חולי נפש מנסרת מטקסס. הוא בונה לעצמו סרט שנשען בכבדות על אותם נפילי ז'אנר וותיקים, דרך ערימות של הומאז'ים מרובים, אבל מקליל כאשר הוא משלב בין מספר ז'אנרים ובעיקר גם שובר את הכללים של אותם סרטים דרך לא מעט רעיונות תמתיים, אשר מתנגשים עם העקרונות המקוריים של סרטי האימה המקוריים ורעיונותיהם.
זה תמיד מתחיל ככה | באדיבות סרטי יונייטד קינג
האופי של הגיבורים שלו שונה, הבעיות שאיתם הם מתמודדים והעקרונות המנחים אותם משנים לחלוטין את כללי המשחק והוא צולל עמוק אל תוך לבטים ומחשבות, אשר יוצרים תמהיל מרתק בנוגע לתפיסתו של ווסט את החלום האמריקאי הישן והעכשווי. הבמאי, שכבר שני עשורים מייצר סרטי אימה טובים יותר ופחות, בוחן מיניות על כל סוגיה, בין אם הוא משתמש בפורנו בתור אבן בוחנת אל מול זעקות דתיות כנגד העולם ההוא ובין אם הוא סתם מריץ שיחת חולין בין המשתתפים העיקריים, בנוגע לסרט הפורנו אותו הם מצלמים, על מנת להמחיש את המבט השונה שיש לחלקים שונים בחברה בנוגע לפורנו אל מול מיניות או אל רגשות ואהבה. אל כל אלו גם מצטרף מבט מעניין בנוגע למיניות ותשוקה של הגיל השלישי ובכלל מבט בנוגע לזקנה, חרטות והתרפקות על העבר בקרב הגדול, שלא זקוק לאף סכין, כדור אקדח או קלשון - זקנה מול צעירות. הבטחה מול הגשמה אל מול פספוס.
הרעיון של הסרט, כפי שכבר נכתב לפני כן, פשוט מאוד ובסיסי, בכל הנוגע לחוקי הסלאשר הקלאסיים; חבורת צעירים נוסעים לצלם סרט פורנו, מהפכני, בעיניהם ובוחרים בחווה מרוחקת בשוליים המאוד רחבים של טקסס על מנת להוציא לפועל את הסרט בלוקיישן המאוד ספציפי הזה. זוג זקנים משכיר להם את החווה והבעל, יוצא צבא, מבקש לשמור על שקט, בדרכו הלא נעימה בכלל, כאשר אין לו שמץ של מושג בנוגע לזהות הצעירים או בנוגע לסרט הפורנו באורך מלא אשר עומד להצטלם בחצר האחורית שלו. הלילה יורד ועמו סכנה יוצאת דופן, אשר תפקוד את המשתתפים ובעלטה וחוסר הידיעה האלו נותיר אתכם; אלו שטרם צפו בסרט, על מנת שתנסו לנחש מהיכן תגיע הצרה.
אתה שחור, אני לבן. אז נלבש בגדי קונטרסט, כן? | באדיבות סרטי יונייטד קינג
בכל הנוגע לעלילה ולהתפתחותה - החוקים ברורים והסרט מתנהל על פיהם. ווסט אמנם מוסיף קמצוצים מכל מיני ז'אנרים, על מנת לתבל אותה, אבל הקו המרכזי נותר ברור וקשה לומר שתהיינה התפתחויות מסעירות, בכל הנוגע לקורבנות וכמויותיהן. הסדר השתנה, הזהות של הנערה האחרונה לא הולך על פי החוקים הקלאסיים, אבל כך גם סרטו של ווסט, אשר מכתיב לעצמו חוקים משלו או על פי כאילו עדכניים ואת זה הוא מדגים היטב דרך הסצנה המרשימה והראשונה של הסרט, כאשר הוא לוקח את הצופים בשוט ראשון ונגרר, ממה שנראה ומרגיש כמו מצלמת 16 מ"מ מיושנת, אל מחוץ לאסם ומחוץ למסגרת המרובעת והמצומצמת, המשקיפים על אזור ההתרחשות המרכזי של הסרט.
הסצנה הפותחת את הסיקוונס הפותח הופכת ממסך מרובע, שנותן תחושת וינטאג' קולנועית, אל מסך רחב, שהולך ישר אל סוף הסרט ומשנה בעצם את כללי המשחק, כאשר כל התחושה היא מעבר מישן לחדש, דרך סדרת הומאז'ים בלתי פוסקים אל עבר המקור. הייחודיות של כל הסיקוונס הזה, אשר לוקח את הצופה לסיבוב בין חלק מזירות הרצח, כבר מדגישה את הכניסה של הצופה לסוג של סצנה ייחודית בז'אנר סרטי האימה הנוכחי. ערבוב הכללים הישנים והחדשים מעניק לסרט את הגוון הייחודי שלו ועצם העובדה שהוא לוקח את הזמן בשביל לבעור היטב וגם לתת מקום ונפח לנושאים בעלי משקל קצת יותר כבד מהנוצה הפורנוגרפית העוטפת אותו, מזכירה היטב את "מידסומר" של אותה חברת הפקות, שלא הזיזה שום עצב או שריר בפניו של הצופה עד מחציתו של הסרט בערך.
אתם עומדים להתקדם כאן עם העלילה או מה? | באדיבות סרטי יונייטד קינג
גם הסרט הנוכחי מתקדם לאט, בזהירות ומתעכב על כל פרט קטן. בין אם מדובר בסצנה פורנוגרפית מגרה, בין אם מדובר על דיון פילוסופי בגרוש על ראיית העולם של סקס מול אהבה והמקום של הפורנו ביניהם ובין אם מדובר על הגשמה עצמית והחלום האמריקאי להתפרסם (שכבר מזמן הפך לנחלת הכלל) בכל מחיר. ווסט נותן לכל אחד מהנושאים הללו משקל מסוים בסרטו, מתעכב היכן שצריך בשביל לתת לצופה קצת לחשוב וממשיך הלאה, עם העלילה ועם הטיפול המסורתי בבנייתו של סרט אימה, על פי החוקים המוכרים של הז'אנר וכמובן עם הטוויסט שלו.
הכוכב הראשי של הסרט, מעבר למיה גות' הנפלאה והמבטיחה, שמגלמת כאן שני תפקידים באופן מרשים למדי, הוא ללא ספק הבמאי שלו - טיי ווסט. מעבר לעצם העובדה שהוא מפיח חיים חדשים בז'אנר סרטי הסלאשרים ומכבד אותם בדרכו שלו, הוא מכניס אלמנטים חזותיים, ווקאליים ואומנותיים והופך את הפסיפס היפיפה הזה למרחץ דמים מענג ומלא חזון. העריכה המבריקה והיוצאת מן הכלל, היא זו שמתבלטת מעל הכל, בתוספת לפסקול סרטי אימה קלאסי וכמובן צילום משובח; כל אלו ועוד הרבה פשוט הופכים את "X" לאחת מהחוויות האימה הקולנועיות המבדרות והמוצלחות ביותר שהגיעו לקולנוע בשנים האחרונות והאהבה של הקהל והמבקרים מוצדקת עד טיפת הדם האחרונה.
נראה אתכם אומרים משהו לא טוב על הסרט הזה | באדיבות סרטי יונייטד קינג
משפט על הסרט:
ממתק אימה קולנועי ומשובח, אשר מתגלה בתור הבטחה וקיומה, בדיוק על פי הציפיות הגבוהות שבנו עליה. הומאז' קולנועי נהדר, שמחזיר להצלחות של העבר, עם עדכון גרסה מדויק ומלא איכות.
משפט על הבמאי:
טיי ווסט מככב ומנצח באופן מופלא על כל התזמורת שלו. אין כמעט אלמנט שלא מקבל את הטיפול המסור של הבמאי, שפשוט מצטיין ביצירת חוויה מותחת, מצמררת וגם מלאת עומק, בניגוד גמור ללא מעט סרטי אימה, ישנים ובעיקר חדשים, אשר ניסו את המסלול הזה והתרסקו על הפנים.
משפט על השחקנים:
מיה גות', כאמור, בתפקיד כפול נפלא וכזה שככל הנראה יהפוך אותה לסטארית, שהדמות המרכזית שלה הייתה רוצה להיות ולהיזכר בתור אחת כזו. ג'נה אורטגה ובריטני סנואו בתפקידים נפלאים, בתור דמויות קלישאתיות, שמגולמות היטב בתור הקלישאות שהן. קיד קאדי בעוד תפקיד נהדר לרפרטואר המרשים שהוא צובר לעצמו ועוד מספר שחקני משנה שעושים עבודה נהדרת, בתור משלימים.
משפט על אורך הסרט:
שעה וארבעים, בערך. בלי להוסיף ובלי לגרוע. מינון מושלם.
סיכום המבקר
10/
7.5