"ונום 2": ללא ציפיות, באות גם ההנאות

את אנחת האכזבה שמילאה את האולם, עדיין נטול המסיכות על פני צופיו, בסיום טרום הבכורה של הסרט הראשון, ב-yes Planet ראשון לציון, היה אפשר לשמוע עד רחובות. כמה חיכו, ציפו ופיללו לאנטי גיבור החדש משיתוף הפעולה בין Sony לבין Marvel וזה מה שיצא? ללא טיפה של אלימות גראפית, במינון מעודן של השפה הלא וולגארית ובחיתוכים בוטים מכל סוג הריגה שעשוי להכיל טיפת דם. הדירוג PG-13 סובב את ידיהם של יוצרי הסרט לכדי תוצאה בינונית ומשמימה, אשר כתיבה עצלה ועמוסה בחורים לא עזרה לשפר את המצב.


עוד פעם שניצל ואורז?! | באדיבות סרטי פורום פילם

מציפיות גבוהות, כידוע, האכזבות המתנפצות אפילו גדולות בהרבה יותר. וכך, שלוש שנים לאחר אותה האכזבה, הדירוג נותר, השפה נשמרת כמעט נקייה לחלוטין מלבד איזה Fuck קטן שמתגנב לו לקראת סיומו של הסרט וגם באף סצנת חיסול "קטלנית" לא נשפך אפילו מיליגרם של הנוזל האדום, אשר אמור לדמות את הדם של כל קורבנותיו של Carnage. עם זאת ולאחר תיאום ציפיות עם עצמכם, אפשר לקחת את הסרט הנוכחי בקלילות יתרה למדי, נוכח תוצאת הסרט הראשון וגם נוכח העובדה שהפאן הקומי תופס כאן מקום מרכזי יותר, אפילו מהפעם הקודמת.

בלי פאה מגוחכת אחת, אשר חובש וודי הארלסון מסצנת הפוסט קרדיטים בסיומו של הסרט הראשון, הוא מגיע לחבישת פאות אחרות ומגוחכות לא פחות, בכדי לייצר שיח על כל מה שאינו תוכנו של הסרט, אשר גם הוא עמוס, שוב, בערימת חורים בלתי נגמרת, כמעט כמו בגופם של צמד היריבים הסימביוזיים. עם זאת ולאחר כל האמור דלעיל, בשעה וחצי של אקשן ועלילה דחוסים זה בתוך זה, עם שיוף וליטוש הצד הקומי, אשר כולל אינספור רגעים של הפוגות כאלו ואחרות מהרגעים המותחים או הרציניים של העלילה, אפשר לומר שהפעם מתקבלת מנת האסקפיזם הזו בסלחנות והאמת גם די בכיף.


מה? משהו בשיער? | באדיבות סרטי פורום פילם

מרגיש בלא מעט רגעים כמו קומדיה רומנטית גרוטסקית, אשר מספרת את סיפור יחסיהם של ונום ואדי ברוק. הם עולים על דרך המלך, אחרי שקליטוס קאסדי בוחר באדי להיות זה שיספר את סיפורו מסיבה עלילתית, שאיננה ידועה או מתכתבת עם חוק מינימלי אשר יש לו קשר להיגיון. העלייה הזו מביאה עמה את תחילתה של יריבות עם מוטיבציה קלושה, בעבור נבל שלא צריך מוטיבציה יתרה להיות נבל מעבר לפסיכוזה השוטפת את מוחו, עקב חיים קשים ונטולי אהבה בילדותו. דמותו של קליטוס לא מפותחת יתר על המידה ונדמה שהתסריט דוחף בכוח רגעים שינסו לשפוך אור על עברו. למזלם, וודי הארלסון מגלם את התפקיד, הפרצוף הפסיכי והמטורף התמידי שלו לא מצריך פיתוח יתר לדמות, שמוכרת את עצמה לבד.

הלב השבור של אדי לא מתאחה, כאשר אהובת ליבו ממשיכה בחייה והוא גם מוצא את עצמו מסתכסך עם הסימביוט, שנצמד אליו מסיבה כלשהי. למזלם, הם מעורבים ביצירתו של ארכי נבל סימביוזי חדש, אשר הופך לחלק מנבל על Built In והמצב החדש מאלץ אותם לבצע את האיחוד המתבקש והלא כל כך מפתיע, בכדי להבין שכל אחד זקוק לשני ומעבר לכך, הרחובות זקוקים להם, מאוחדים, בשביל למגר סכנה רגעית וגדולה מאוד. דווקא סיפור האהבה שפורח ומלבלב בסרט הוא בין קליטוס ואהבת נעוריו, גם היא בעלת כוחות, אשר בשביל לתבל את הזוגיות, הם גם כאלו אשר עשויים להביא את הקץ על ההוא אשר נצמד. ואתם יכולים לתאר לעצמכם בדיוק לאן זה עומד להתגלגל.


רומן בהמשכים...ותרנגול ת | באדיבות סרטי פורום פילם

ובגלגול מהיר וממוקד, מקבלים הצופים את רכבת ההרים שהיא מערכת היחסים בין ברוק לבין ונום, בלי הצורך להציג את השניים ובלי צורך לספר אקספוזיטיבית, מהיכן מערכת היחסים שלהם וכיצד היא משפיעה על כל אחד מהצדדים. כן ישנה הצגה של הנבלים בסרט וכן ישנם הרגעים בהם הנבל והגיבור (או האנטי גיבור במקרה הזה, לפחות באופן פורמאלי) עורכים דו קרב מילולי ולא מזיק יותר מדי, על מנת להסביר ולקדם בברכה את זה המטורלל, אשר נוצר במערכה האחרונה של הסרט בין השניים.

לצופים האדוקים והמעריצים המסומאים, הסרט הזה יהיה בילוי נפלא. הם הרי הגיעו בהמוניהם וגדשו את אולם הקולנוע בראשון לציון (שוב), בהקרנת טרום הבכורה הנוכחית. הם מחאו כפיים בהתחלה, קצת באמצע וכמובן בסוף, כאילו מדובר באחת מיצירות המופת הגדולות של העשור האחרון. לאלו בינינו אשר אינם נמנים על קהל המעריצים, אבל הגיעו מוכנים לאכזבה נוספת, אפשר לבשר כי היא הפעם תבושש לבוא. באתם מוכנים, ידעתם לקראת מה אתם מגיעים ומה הדירוג של הסרט ובמצב כזה, אי אפשר שלא להנות מפיסת אסקפיזם נהדרת, מעולם הקומיקס של מארוול את סוני וזה עוד בלי לומר מילה אחת על הסצנות שרצות לאחר סיומו של הסרט.


מי הזמין פורץ לדלת? יש לי את כל סוגי המפתחות | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
בסך הכל ולאחר לא מעט רגעים של התבוננות מפוכחת על שטויות עלילתיות, מדובר בסרט נהדר, כיפי ומבדר בכל התחומים החשובים: אפקטים, רגעים קומיים טובים ואסקפיזם טהור. הפעם הצליח להם טוב יותר.

משפט על הבמאי:
האיש שעומד מאחורי, או נכון יותר נמצא בתוך כל אחת ואחת מהדמויות האייקוניות בסרטים בעלי גיבורים שאינם אנושיים הפעם נמצא על כס הבמאי. אנדי סירקיס הכניס את הארדי לתסבוכת של מסיכות, חליפות ואפקטים כחלק מדמות בדיונית והוא בהחלט משדרג את החוויה והקרקע החרוכה שהשאיר רובן פליישר לפניו.

משפט על השחקנים:
טום הארדי נפלא בתור ונום ורק גורם להצטער שהוא לא יכול היה לבחור בדמות מאתגרת יותר, בעולם הקומיקס הקולנועי. מישל וויליאמס מבזבזת את יכולותיה בתפקיד סתמי של הנערה הנאהבת. הארלסון הוא כמובן המצטיין של הסרט ונעמי האריס גם נותנת תמורה לכספכם. סטיבן גראהם הבריטי בתפקיד קטן וזניח, שככל הנראה עוד יגדל, בשלבים הבאים.

משפט על אורך הסרט:
שעה וחצי. נראה כי מישהו שם בסוני הקשיב להמלצה שלנו מהסרט הראשון וככל שהוא ממוקד יותר, כך גם התוצאה הסופית משתפרת לטובה.


ברוך הבא לקולנוע | צילום עצמי