"Cry Macho": להנות בלייב ממה שיש לאיש הזה להציע

קצת מוזר לומר על בן אדם בן 91 כל כך הרבה דברים בנוגע לפועלו בעולם הקולנוע, אבל קלינט איסטווד מוכיח שעם גילו, אכן מגיעה האטה, אבל ממש בקטנה. בגיל המדובר של אחד מנכסי התרבות הגדולים ביותר שיש לאמריקאים להציע לעולם, הוא פועל בשני מסלולי חיים - מוזר, אבל אמיתי ונכון לחלוטין. הוא עדיין משחק, גם אם לא בקצב אש וכמובן עדיין מביים. הוא משחק בסרטים שהוא מביים ולא תמיד מלהק את עצמו לתפקיד הראשי או בכלל (כי אם לא ראשי, אז אין תפקידים אחרים בשבילו), אבל עדיין פעיל בשני התחומים, אשר הפכו אותו להיות אחד הטובים במה שהוא עושה. בשניהם.

בכל שנתיים הוא מביים סרט, עדיין ובין כל שנתיים עד ארבע שנים הוא גם מגלם תפקיד ראשי בסרטים אותם הוא מביים. לא כל הסרטים טובים, אבל בעיקר אלו שהוא נעדר מהם מאבדים איכויות מול אלו שהוא מביים ולא משתתף בתפקיד הראשי. האיש הוא תופעה, לא משנה מה אתם חושבים על הסרטים שלו או על הדעות הפוליטיות שלו, הוא פנומן. מדהים, צלול ופורה, כל כך פורה שאם בשנת 2021 הקורונית הוא מוציא את סרטו הראשון לשירותי הסטרימינג ומוכיח כמה שינויים טכנולוגיים עבר בגלגולים שלו בעולם הקולנוע, אתם יכולים להבין שהאיש פשוט מדלג בין עידנים ועדיין מייצר סרטים בפורמט החדשני ביותר שיש לעולם הזה להציע את סרטיו.


פשוט תקשיבו. זהו. | צילום: IMDB

הסרט הנוכחי תופס את העולם כאשר מגיפת הקורונה עדיין כאן, אולמות הקולנוע לא תמיד בתפוסה מלאה והאולפנים רוצים להרוויח כסף. קלינט איסטווד עדיין מניב כסף ומושך אחריו קהל, לא משנה לאיזה דור אתם משתייכים ולכן סרטו, ככל הסרטים של האחים וורנר, משתחרר במקביל, גם לאולמות הקולנוע וגם לשירות הסטרימינג של HBO Max. בארץ בינתיים אין אף פלטפורמה פורמאלית שתוכל להציג לכם את הסרט, כיוון ששירות הסטרימינג איננו זמין עדיין בישראל ונכון לעכשיו הוא שוחרר במקביל גם בבתי הקולנוע בארצות הברית וכאמור, גם בשירות הסטרימינג של האחים וורנר, שהחליטו שבשנת הקורונה הם רוצים למזער נזקים ועל כן משיקים תכנים במקביל גם כאן וגם שם.

ויש גם סרט ובסרט הזה קלינט איסטווד שוב חובש כובע בוקרים ואין לו יותר מדי מה לנסות למכור לקהל המעריצים מעבר לכך שהיה כוכב עבר וכעת הוא הזדקן ורוצה לשתף עמם את תובנות חייו. איך אפשר לעשות זאת באופן הכי אמין? לוקחים בחור צעיר ואובד דרך ומנחילים לו מנטרה ודרך חיים איסטוודית, במסווה סרט קולנוע. השיער אפור לבן, כפי שהוא כבר עשורים רבים, ההליכה הרבה יותר גמלונית ואיטית ומרבית השרירים בפנים ובשאר איזורי הגוף כבר רפויים ועייפים, אבל מסתבר שיש דבק אחד, אשר מחבר את כולם ביחד כאשר צריך להעלות סרט חדש לבתי הקולנוע (ומסתבר שגם לשירותי הסטרימינג) ועל הכל אחראי האיש הפנומנלי הזה.


שמע סוסי, אני כבר זקן מדי מכדי לרכב עליך | צילום: IMDB

הפעם הוא כוכב רודיאו מזדקן. הוא גם מאלף/מגדל סוסים ולסרט אנחנו נזרקים בשלהי שנות השבעים, שם הוא כבר ניכר כזקן מאוד. הוא נזרק מעבודתו על ידי בוקר חבר ואליו נחזור שנה מאותו רגע השפל הזמני. שנה אחרי פיטוריו ואיבוד עוד קצת מחדוות החיים, שממילא אבדה, כפי שתבינו בהמשך הסרט, אותו החבר שזרק ופיטר אותו מעבודתו, כעת מבקש את עזרתו. יש לחבר בן במקסיקו, אותו הוא רוצה להביא אל טקסס. מסיבה כלשהי מסכים מייק (כלומר, קלינט) וללא שאלות רבות ומיותרות, הוא אורז את עצמו, את הטנדר העייף שלו, קצת רצון טוב ויוצא למקסיקו.

מכאן והלאה העלילה מזכירה בקווים כלליים את העלילה בסרט "הצלף", בו מככב ליאם ניסן ויגיע, גם הוא לכאן, מתי שהוא בקרוב. איסטווד הוא הבוקר העייף והזקן, שלוקח איתו ילד שהוא לא מכיר ולא כל כך חפץ בחברתו בשלבים הראשוניים ומשם מתפתחת לה ידידות מיוחדת, במסגרתה הבוקר המזדקן מפיל ידע ותובנות חיים על ידידו הצעיר, על מנת להנעים את זמנם בניסיונות לצאת ממקסיקו, כאשר אחריהם רודפים לסירוגין המשטרה ומאפיונרים מקומיים, אשר מבקשים להחזיר את הילד לחזקת אמו, העבריינית והשתיינית.


האסופון החדש שלו | צילום: IMDB

השטנץ של דמות אבהית עם ילד אשר זקוק לה נחרש מכל כיוון וגם על ידי איסטווד עצמו. היו רגעים בהם הוא ייצר ממנו יצירות מופת זוכות אוסקר או "סתם" יצירות מופת והיו רגעים שהוא פחות הצליח. זו אחת הפעמים שניכר כי הוא קצת מיצה את הרעיון ועם זאת, יש משהו קסום כאשר מדובר בידי האומן של איסטווד. יש בו קצת מ"הרוכב" של קלואי ז'או, שנפרדת בהרהור מעולם הרודיאו, יש בו אפילו קצת מ"הגשרים של מחוז מדיסון" או קריצות לשם ויש בו כמובן קצת מ"גראן טורינו". הוא מתכתב עם הסרטים של עצמו וזה נהדר, נפלא ונוגע ומצד שני, מרוח בלא מעט רגעים וקצת ממוצה.

בסופו של דבר מגיע הבמאי הוותיק כבר למיצוי בכל הנוגע למשחק שלו ולסרטים אותם הוא מצלם ובהם הוא גם מצטלם. אין הרבה מקוריות בלראות איש זקן מתפייט, בדרכו הקצת גסה שלו, על החיים. הוא עשה זאת בכמה כובעים ומרביתם גם היו כובעי בוקרים והפעם היא פעם נוספת, במסגרתה הוא משאיר את הקשיחות שלו בצד, על מנת להשיג את המטרה. לוקח מסלול צד ולא דוך, דרך השוטרים. איך שלא תהפכו את כובע הבוקרים הזה, מתחת יסתתר לו השיער הלבן של איסטווד וצריך להמשיך ולראות מה הוא מבשל עבורנו, בעודו כאן איתנו ופשוט לא להרפות.


שלא תתעייף לעולם | צילום: IMDB

זה נגמר בלי יריות (כמעט):
כל עוד סרטים מפס הייצור של איסטווד יוצאים לפועל, פשוט צריך לצפות בהם. הפעם לא מדובר ביצירת מופת חד פעמית או אפילו בסרט מדהים, כי אם בסרט נחמד, מהורהר וכמעט נטול יריות. פנינים לחיים מפיו של אדם בן 91. לא תקשיבו?

כשהוא עדיין ממשיך לומר אקשן:
קלינט איסטווד כבר לא צועק "אקשן" לעצמו ולשחקנים. הוא אומר בקול שקט וחלוש. את האלמנטים שלו בתור במאי מזדקן ממשיכים להרגיש, גם בגילו המופלג, כאשר זה ייפסק, הוא כבר לא יהיה איתנו.

כשהוא עדיין על הסט. מגלם דמויות:
מדהים, בן 91. מביים את עצמו משחק. הפרצופים והרטינות נותרו בעינן, הקאובוי המזדקן עדיין כאן ויש לו כמה דברים לומר לנו. בעדינות יתרה. שאר הקאסט מסביבו נע בין משכנע פחות למשכנע באופן סביר. אין הרבה מה להרחיב.

זמן עם אחד הגדולים על המסך:
שעה ושלושים ושמונה דקות ליתר דיוק. די קצר ולעניין, על אף שמרגיש לעיתים ארוך יותר. בגלל הקצב. בכל זאת - 91.