"מטרה מאחורי הסורגים": לא אקשן גנרי עם ג'רארד באטלר

פרנק גרילו וג'רארד באטלר משתפים פעולה בסרט אקשן, הקרוי "מטרה מאחורי סורגים" (בעברית אומנם) תחת ידי הבמאי ג'ו קרנאהן ("לתפוס את הבוס", "שטח פראי") - מה יכול להשתבש? הרבה מאוד. מה יכול לעבוד? מעט למדי. ובכן, בסיום הניסוי המפוקפק הזה, אפשר לומר שלא מעט חלקים עובדים. אם זה כבר עם סיקוונס הפתיחה, המלווה במוזיקה שנשמעת כאילו נלקחה מאחד מסרטי קוונטין טרנטינו ואם זה דרך הטקסטים המורכבים בדיאלוגים שנונים ומצוחצחים בסרט ודרך הדמויות המטורללות וההתפתחויות המדממות, אפשר לומר שיצא לקרנאהן טרנטינו קטן, גם אם לא מושלם ולא חף מטעויות, יש בסרט הזה פוטנציאל נפלא והוא גם מממש חלק לא קטן ממנו.

אלמנטים וקווים מנחים עלילתיים מרכזיים מוכרים בהחלט מלא מעט סרטי אקשן שראיתם בעבר, אבל ההבדל הוא בהחלט בביצוע ובאיכויותיהם של השחקנים, אשר ממוקמים בזירה הקטנטנה, אותה מקצה קרנאהן לביצוע. גם זירת ההתרחשות מוכרת מלא מעט סרטי מתח ואקשן שהצליחו בעבר ולא רק בזירה האמריקאית. התחכום והתיחום של מספר דמויות במרחב קטן, במסגרתו הרבה יכול להשתבש כבר עבר מספר גלגולים בלא מעט סרטי אקשן אמריקאיים וזרים ונדמה כי גם קרנאהן מרגיש שהוא רוצה להתנסות באקשן בהילוך גבוה, עם קצת פטפוטים ובמרחב מוגבל ומצומצם עם גיבורים אניגמטיים ואקסצנטריים ואפשר לומר, לאחר הצפייה בסרט, שהוא מצליח לא רע ושומר על המתח הגבוה במהלכו של כל הסרט, מבלי לוותר על הקווים המנחים שבו.


שני אויבים. שני תאים. בית כלא אחד. מה כבר יכול לקרות? | באדיבות סרטי פורום פילם

פרנק גרילו, עתיר שיער ובלתי ניתן לזיהוי לעין בלתי מזוינת, מגלם את טדי - גנב בינוני, שעשה את הטעות הגדולה וגנב משחקנים גדולים וכעת, איך לא? הוא נמלט ומנסה לשמור על חייו לעוד כמה שעות, משתין נגד הרוח ומקווה לא להירטב. באטלר מגלם את בוב וידיק, מתנקש מיומן ומקצועי, אשר נשלח בעקבותיו והשניים ימצאו את דרכיהם מצטלבות בבית כלא מקומי, אי שם בתחנת נוואדה. השניים נשמרים על ידי שוטרים מקומיים, לא כל כך כשירים ובעיקר לא מקצועיים או מיומנים דיים ולא עובר זמן רב עד אשר השניים מתחילים בקרב מוחות, שעד מהרה הופך להיות גם קרב על חייהם וחיי השוטרים אשר מקיפים אותם וזה הולך ומסתבך ככל שהזמן נוקף.

תתקשו לשים את האצבעות שלכם על "הטובים" וה"רעים". מרבית הדמויות הכלואות מאחורי סורג ובריח הן דמויות שליליות. הדמויות אשר מוגדרות בתור חיוביות הן דמויותיהם של חלק מהשוטרים, אשר במקום מסוים נקלעו לסיטואציה ומדובר על סיטואציה גרועה עבור כל המשתתפים. כאשר אתם נטולי פרוטוגוניסט מובהק, אבל עם לא מעט אנגוניסטים, אתם יכולים להפקיד את הרגשות וההזדהות בצד ופשוט להתמכר לאקשן ולהנאה מקרבות ברוטאליים ומדממים על שטח קטן, שם ככל הנראה לא יהיה אכפת לכם ממרבית הנפשות הנפגעות. מינימום חיבור, אבל מקסימום הנאה, כאשר המצב מסלים, מסתבך והולך.


תשמעי, יש לך כבר כמה סימני כדורים מאחורי הגב. אפשר לנסות בחזית? | באדיבות סרטי פורום פילם

קרנאהן מתחיל, כאמור, עם אלמנטים מוזיקליים ו-ויזואליים, אשר מזכירים את אלו של המאסטרו (או נכון יותר, חמיו של המאסטרו שלנו - צביקה פיק). הוא ממשיך אל תוך מרחב קטן, כמעט תיאטרוני, אשר מאלץ את מינימום הדמויות לקיים דו-שיח, אשר בהחלט מרגיש בלא מעט רגעים כמו כזה, אשר נכתב על ידיו של אחד הגדולים בבימוי מעט דמויות עם דו שיח שנון ומלהיב. טרנטינו זה לא, אבל בהחלט אחד הדברים הקרובים לו, שנראו באחד הסרטים המפתיעים אשר בוימו לאחרונה ומרגישים בלא מעט שלבים כסוג של צעירים נלהבים, אשר מושפעים לחלוטין מיצירותיו של האיש, שבינתיים מתרגל אבהות, אבל קופא על שמריו בחום הישראלי, שדווקא אמור לגרום לשמרים הללו לתפוח היטב.

דמויותיהם של הגיבורים המרכזיים מתאפיינות בחידתיות שלהם. אף אחד לא נחשף עד הסוף, לכל אחת מהדמויות ישנן סודות, שאת מרביתם לא נגלה גם אחרי סוף הסרט, אבל גם את מרבית הסודות לא נצטרך לדעת על מנת להתחבר אל הדמויות באופן המינימלי, שיעזור לסרט לזרום היטב. מדובר בסרט אקשן כיפי, אשר יורה ערימות של רגעים ואלמנטים של מותחן פשע מיומן, אבל בשום שלב לא מעמיק יותר ממה שהוא צריך בשביל לזרוק את הכפפה, לטעון את אקדחיו ולהתחיל להמטיר מטר כדורים בלתי פוסק, בסרט מענג ולא מחייב יותר מדי.


אני באתי עם משהו דמוי פטיש בשביל לפתוח את הדלת | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
פעם הבאה שתראו את הצירוף של באטלר, גרילו וקרנאהן, שלא תעזו לפקפק. אחד מסרטי הטראש-אקשן המהנים של הקיץ ההולך ונמוג. בהחלט בחירה נכונה לצפייה בקולנוע.

משפט על הבמאי:
מבמאי שהפליא עם סרטי אקשן מלהיבים למדי ("לחסל את האס", "צוות לעניין" ו"סטרץ'"), אי אפשר לצפות לפחות והפעם הוא אפילו נותן קצת יותר.

משפט על השחקנים:
גרילו שהפך להיות כוכב סרטי האקשן העכשווי, נותן הופעה רגילה כמעט, באטלר נהדר וגונב להם את ההצגה, אלכסיס לאודר עם ג'וב שהולך להכניס אותה לעניינים ובגדול, אבל מעל כולם באמת בתפקיד מטורף לחלוטין - טובי האס הנפלא עם שפם וטרלול בלתי פוסק.

משפט על אורך הסרט:
קצת ארוך מדי לסרט האקשן הממוצע, אבל כאמור לא מדובר על כזה. שעה ושלושת רבעי מהנים וכאלה שמחזירים תמורה מלאה עבור הכרטיס.