"סוס מנצח": לא מחליפים

ביקורות
את הסוס המנצח, שהוא סרט בריטי קטן, משובב נפש ופשוט כיפי, פשוט לא כדאי להחליף. התוצאה שמתקבלת אף פעם לא תהיה יצירת מופת, אבל היא תמיד פורטת על מיתרי הרגשות ותמיד התוצאה הסופית נהדרת.

"סוס מנצח": לא מחליפים
"סוס מנצח": לא מחליפים

הם צצים כמו פטריות אחרי הגשם, בתקופות מסוימות והם תמיד נותנים תחושה חמימה בלב. סרטים בריטיים, קטנים, עם לב רחב וגדול, אשר בדרך כלל מפעם וממוקם באחת מהעיירות הבריטיות הנידחות ביותר, הוא גם זה שיכבוש אתכם, הצופים, במה שנראה כמו סרט עם סוף ידוע מראש. גם הסרט הנוכחי נותן לצופה בדיוק את מה שלשמו הוא הגיע לקולנוע או צפה בו בבית והפעם הוא גם מבוסס על סיפור אמיתי, שובה לב ומקסים, שפשוט אי אפשר להישאר אדיש אליו. גם השחקנים שמגלמים את מרבית הגיבורים המשניים של הסרט נראים אותנטיים וכאלה שאפשר באמת להתחבר ולהזדהות עם הדמויות, אותן הם מייצגים.

טוני קולט ודמיאן לואיס הם ההחרגה של הסרט, אבל הם נשאבים אליו עמוק. הסרט עצמו מבוסס על סיפור אמיתי שקרה אי שם בוויילס של תחילת שנות האלפיים. מדובר בסיפור די מדהים, אשר מעל הכל מזקק באופן מושלם את ניצחון הרוח העממית ואת רגעי האושר הקטנים של פועלי צווארון כחול אל מול אלו העשירים, שהם בדרך כלל קהל היעד לאירועי מירוצי הסוסים בבריטניה. למרות שרגעי אושר ונצחונות קטנים בחייהם של אנשים פשוטי מעמד לא מרככים את האופן שבו הם חיים או משווים אותם לטייקונים, אבל כאשר זה מה שיש לחיים להציע לך - אתה לוקח.


תן לנו ניצחון קטן בחיים האלה! | באדיבות בתי קולנוע לב

יועץ מס נכנס לבר ומתחיל בשיחה עם הברמנית. נשמע כמו תחילתה של בדיחה לא מצחיקה כל כך או תחילתו של סיפור אהבה מרגש. לא זה ולא זה...אולי בעצם אפשר לתת צ'אנס לסיפור האהבה. התולדה של המפגש הזה, בין ברמנית לא צעירה יותר מדי ואדם שכבר שבע מסיפורי סוסים, הוא לידתו של סוס מירוצים שכל כולו הוא רגש ודהרה. ג'אן ווקס - ברמנית בלילה ועובדת סופר בכפר מקומי בוויילס, ביום, פוגשת את האוורד דיוויס באחד מערבי הברבורים והפטפוטים שלו ומנסה לקנות לעצמה קצת ריגוש, אשר יעיף אותה קצת אל מחוץ לחייה המשמימים והמייאשים.

הריגוש הפעם, עבור אישה שחייה נעו בין ריגושים קטנים בכל מיני תחרויות של חיות, הוא לזווג סוסה, אשר אותה היא קונה בכספי הפנסיה שלה ולגדל את הסוס הקטן שנולד להיות סוס מירוצים. בשביל זה היא צריכה עוד כספים ובשביל עוד כספים, במצבה, צריך עוד שותפים. כך מקימה ג'אן את הסינדיקט - שותפות של מספר תושבים בכפר, אשר מתחייבים לה, לעצמם ולסוסם, שיממנו אותו ואת הטיפול בו, בשביל שיהיה לכולם תחביב משותף, עם שאיפה ליותר מכך. בדיוק כמו כל ממלא לוטו, ש"עושה את זה בשביל הכיף".


הכל בשביל הכיף, כמובן | באדיבות בתי קולנוע לב

בעוד עבור ג'אן הסיפור עם הסייח שנולד הוא כמעט אישי ואיזה שהוא סוג של אישור עבורה, שמותר לה לחלום וגם לנסות להגשים את עצמה ואת חלומותיה הקטנים, כל אחד מהבעלים רואה בסוס סוג של פתח וניסיון לפלס לעצמו דרך להגשמת חלום או שינוי כיוון, על אף שאיש מהם לא אומר זאת בפה מלא. ג'אן של טוני קולט היא טיפוס מאוד רגשן, על אף שהיא כביכול מנסה לכבוש את רגשותיה - היא מתגעגעת לקשר יותר אינטימי עם בעלה - בראיין (המכונה דייזי), על אף שבשום מקום בסרט העניין הזה לא מוזכר בריש גלי. היא מתגעגעת לעצמאותה ולכך שהיא יכולה להוביל משהו והיא לוקחת עליה את עולו של הסוס הצעיר, כחלק מהפיכתו לסוס מירוצים מקצועי.

זה בדיוק מאותם הסרטים, שכבר בפעם העשרים אלף שמילים אלו נכתבות באתר, אתם יודעים בדיוק למה לצפות. אין כאן דרמה אנושית אמיתית וכל מה שתמצאו יהיה סיפור חמים, של פריצה לתודעה של בני מעמד ביניים ומטה. חיים ישתנו, אבל לא לקיצון ואף אחד לא הולך לזנוח את ה-Day Job שלו בשביל חלום קטן, אשר גדל. בעלה של ג'אן מתהלך ללא חלק משיניו הקדמיות ובעל דלקות פרקים, ג'אן עובדת בשתי עבודות זניחות, עובדת הקצביה והשיכור המקומי, גם הם חלק מהסינדיקט ושאר חבריו לא טובים בהרבה יותר מאלו שהוזכרו עד כאן. להשתחרר לכמה שעות מחיי היום יום שלהם היא השאיפה הראשונה של כל אחד ואחת מהם, אבל לקבל את שמחת החיים, יחסית לקלפים שחולקו להם ואת השאפתנות להיות קצת יותר טובים ומאוזנים - זוהי המטרה של כולם גם יחד בתור קבוצה.


שיניים חדשות לבעלי?! איזה יופי, תשלח! | באדיבות בתי קולנוע לב

הסרט מתנהל בקו לינארי וצפוי למדי, אין כאן יותר מדי הפתעות ויציאה מהתחומים המקובלים, אבל לטוב ולרע, הסרט הזה עושה עבודה נפלאה בהצגת הסיפור הקטן-גדול הזה. זהו בעצם הניסיון השני להציג את סינדיקט הסוס הזה. הניסיון הראשון היה דרך סרט דוקומנטרי, בשנת 2015, אבל הפעם מגויס צוות קצת יותר מקצועי, על מנת להציג באופן עלילתי ומושך קהל (לא שההוא היה צריך יותר מהסיפור הנפלא הזה למשוך קהל) את סיפורו של סוס אחד וכפר שלם, אשר הלך מאחוריו, בגאווה וגאון.

סיפורים על חיות ובני אדם מרגשים את צופיהם. סיפורים על חיות מירוץ או על כל סוגי מירוצים, תחת מטריית ז'אנר הספורט - גם הם עושים לרגשות את העבודה ואם מחברים בין סוסים, שלא אחת ולא פעמיים ריגשו את הצופים עם סרטים בכיכובם בתפקיד הראשי ומסלול המירוצים, עם רקע פסטורלי של כפר וויילסי קטן, אתם יכולים לדעת בכל מאת האחוזים כי אפשר לזרוק את כל הצ'יפים על הסוס המנצח הזה. אין סיכוי להתאכזב, בדיוק כמו שאין סיכוי לזכות בפרסים הנחשבים ביותר - במידה מסוימת, תוכלו למתוח לא מעט קווים מקבילים בין חייו של הסוס הוולשי ובין הסרט שנעשה עליו. מה שבטוח; ההנאה מהסרט הפצפון-ענק הזה מובטחת.


כאילו שמישהו יכול להתחרות עם זה? | באדיבות בתי קולנוע לב

משפט על הסרט:
נפלא. קל להתאהב ולהתחבר לדרמת הספורט הקומית הזו. עשויה מהמרכיבים האנושיים הטובים ביותר ומהסיפור הכמעט על אנושי הזה, שפשוט אסור לפספס.

משפט על הבמאי:
ארוס לין, אשר ביים קצת "דוקטור הו", "דרדוויל", "ברודצ'רץ' ;" ואפילו את הפרק השני בעונה הראשונה של "מראה שחורה" עם ניסיון קולנועי שלישי ונהדר, שהולך על בטוח ועם זאת עושה עבודה נפלאה.

משפט על השחקנים:
טוני קולט נהדרת, כרגיל, למרות שהיא הרגישה קצת מוגזמת בלא מעט חלקי "שפתיים רוטטות מבכי, העומד להגיע". לצידה דמיאן לואיס הג'ינג'י הנפלא, סיאן פיליפס (שהייתה אם המנזר ב"חולית" הישן והביזארי) ואוון טיל (גילם את אליסטר ת'ורן, ב"משחקי הכס") ועוד שלל שחקנים קטנים למדי, אשר עושים עבודה נפלאה ואמינה.

משפט על אורך הסרט:
שעה ושלושת רבעיה. קצת ארוך מדי ואפשר לקצץ ברבע שעה לפחות.

סיכום המבקר
10/
7.0
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על "סוס מנצח": לא מחליפים
סרטים בקולנוע