"מילקשייק אבק שריפה": יורה, שותה ובקושי מזיזה את הגבה

מסכן נבות פפושדו. כאשר הוא ואהרון קשלס טיפסו על אחד מהגגות הגבוהים בעולם, לאחר ההכרה הבין לאומית בהם בזכות "מי מפחד מהזאב הרע", הוא לא חשב שסרט הבכורה ההוליוודי שלו יחצה את דרכם המשותפת וגם יותיר אותו, לאחר הסבב הראשון של הסרט בקולנוע ובנטפליקס (בארצות הברית ומדינות נבחרות), בתור איזה זיוף טרנטינואי זול, שלא מצליח להרים סרט עם תנאים ראשוניים מצוינים. הביקורות והצופים בעטו את הסרט הזה כמעט מכל כיוון ויש לא מעט סיבות לכל אחת מהבעיטות הללו, אבל מזלו של פפשודו, שכאשר הוא פותח אתרים ועיתונים מקומיים, הוא זוכה למעטפת הגנה והכלה מבינה ומטפחת.


מתה על הסרטים של פפושדו | באדיבות רד קייפ הפצה

הבמאי המוצלח קיבל בהחלט תנאים נפלאים להרים את כל העסק הזה; הצלם מייקל סרסין, אשר בין ערימות הסרטים שהוא אחראי עליהם, תוכלו למצוא בין היתר את "בירדי", "סטפ אפ", אחד מההארי פוטרים ועוד שניים מסרטי "כוכב הקופים" ואם זה נשמע לכם כמו הזמנה לא החלטית במסעדה, ככה תוכלו להבין את הגיוון של הצלם, אשר ציוות לעצמו פפושדו. בין השחקנים בכלל אפשר ללכת לאיבוד ובהחלט אי אפשר שלא לקנא בפפושדו על העבודה המשותפת עם כמה מהכוכבות הוותיקות ואף החדשות שיש להוליווד להציע בתחום ובז'אנר סרטי האקשן.

בנוגע לעלילה, אשר בכל בלוג מעריצים או אתר ביקורות, יצרו ממנה מעין עלילת "ג'ון וויק" לעניים (ולנשים), בהחלט יש לא מעט מקומות להשתפר. העלילה מנסה להרים את עצמה מהבסיס ומהקווים הגנריים שיש לעלילת סרטי אקשן כלליים להציע, כאשר לצד קו ראשי מאוד משמים, צובע פפושדו את הדרך בערב רב של צבעים חזקים, גונבי הצגה ומשלים עם לא מעט אורות ניאון בוהקים. בשביל לתת תפאורה עוד יותר מושלמת לאפרוריות שבאמצע, מניח הבמאי הישראלי בסיס יצוק ואיתן של סצנות אקשן מלהיבות, מסעירות ומקוריות למדי, שאף אחד מהבמאים הגדולים של האקשן בהוליווד לא ייבוש בהם.


רצה קדימה, Gun Blazing ולא מסיטה מבט | באדיבות רד קייפ הפצה

גם בתחום של בניית עולם הסרט מנסה פפושדו לצאת מתבניות הז'אנר של סרטי האקשן ומקים בסיס מוצק לסרטי המשך וליקום שלם, במסגרתו מתקיים סרטו. בכל הנוגע לבניית ה"יקום" של "מילקשייק אבק שריפה" פפושדו ממקם את הגיבורות שלו בתוך מבנים, אשר להם שימוש שונה לחלוטין בעולם הרגיל אל מול השימושים שהם מקבלים בסרט. דיינר פשוט הופך להיות מקום בעל חוקים שונים לחלוטין, בעבור אנשי עולם הצללים התחתון, מוקד רפואי פשוט למדי הופך להיות בית מפלט לפצועי ירי ופליטים ממלחמות העולם התחתון ויש גם את המקום המרשים ביותר - הספרייה או שרצוי להוסיף לה את המרכאות, להן היא זקוקה כל כך בשביל להיות בסיס סודי לארגון מתנקשים סודי אף יותר.

והסיפור של פפושדו לא יכול היה להיות גנרי יותר, במעטפת שלו וגם בכוונות ההוליוודיות שלו לאיזון נשי, שכבר מזמן הפך להיות שיטפון מעיק. שוב גיבורה ראשית שאמורה לתת פייט ואיזון לידידיה מהצד הגברי של המפה. היא מתנקשת צעירה, אשר ננטשה על ידי אמה בנערותה וכעת היא מישירה מבט קיאנו אל המצלמה, כאילו רוצה לומר: "אני כזו, רק בבת...". הצופים מקבלים הצצה להווה, רק בשביל לחזור בחזרה אחורה בזמן, על מנת לספר את מקורות עברה ותסכוליה של סאם (המגולמת על ידי קארן גילן) ומיד מזנקים חזרה להווה, שוב, בשביל שאפשר יהיה להריץ את העסק הזה קדימה.


בגדול את שרטת אותי ועכשיו גם אני מתנקשת על | באדיבות רד קייפ הפצה

הצופים מתגלגלים להם עם העלילה הכללית, אשר מספרת על אותה מתנקשת צעירה, העובדת בחסותה של "החברה" והורגת ללא היסוס, בלי הבחנה (ובעיקר גברים) וכמובן בלתי ניתנת להכנעה. סאם היא המתנקשת האולטימטיבית וזו שלא תרצו להיות מהצד השני של האקדח שלה, אבל כמובן שהכל טוב ויפה אלא אם היא מפשלת והחברה שמעסיקה אותה צריכה לטשטש עקבות. או אז נשלחים אינספור נבלים מדרגות נמוכות לחסל אותה, רק בשביל להוות עבורה לתפאורה מושלמת, בעוד היא מציגה את יכולותיה המגוונות.

משתקים לה את הידיים? היא תמצא דרך להילחם ביריביה וכמובן לנהוג באוטו, אל מחוץ למצב הבעייתי. יורים עליה ללא הבחנה? היא בלתי פגיעה וגם אפילו כאשר היא נמצאת עם מטרה על כל חלק מגופה, היא מוצאת עוד ארבע נשים מעברה, אשר עומדות לחבור אליה, למסע חיסול מדמם, וולגרי, גראפי עד מאוד וגם...כן....די מבדר. הטקסטים פה קיימים, אבל עדיף להתעלם ממרביתם, השחקניות המבוגרות יותר ואלו ששמן מתנוסס באושר וגאווה על כרזת הסרט, כמעט ולא מציגות את יכולות המשחק שלהן, אבל די בהן בשביל למשוך קהל ובכדי לשבות את הצופים, על מנת שיישארו רלוונטיות עבור הסרט ובכלל.


מי קרא למחסלת הוותיקה הזו? | באדיבות רד קייפ הפצה

פפושדו היה עסוק בסרט הזה בעיקר בהצגת יכולותיו ומיומנותיו בבימוי סרטים מסעירים, שהוא קצת שכח לנסות ולהיות מקורי ובמקום להתעסק בערימה של מחוות ללא מעט סרטים, מכל קשתות וסוגי הז'אנרים, עדיף היה כי ינסה לצקת תוכן אל תוך עלילת סרטו. הסגנון שלו צבעוני, מרשים ומסעיר, אבל ניכר שיש לו עוד לא מעט עבודה בשביל לייצר משהו מקורי, שתהיה עליו חותמת אשר ייחודית רק לו ובלא מעט שלבים של הסרט זה נראה שהוא לא מצא את הדרך ובעיקר מתרגש להיות חלק מהמעמד, בדיוק כמו הופעה של קבוצה ישראלית בליגת האלופות. רק חסר שפפושדו יחליף חולצה עם פול ג'יאמטי בסוף יום צילומים (לא ממש כדאי, ג'יאמטי נראה כמו הסוג המזיע).

הפרויקט הזה ניסה לומר משהו על יחסי אם ובת לא תקינים, אשר מתגלגלים להם לאורך הדרך ולאורך השנים. יש גם ילדה (קלואי קולמן מ"תרגיל בריגול"), שעוזרת לבצע דימיון מודרך עבור הגיבורה הראשית, בנוגע לאיך זה להיות אחראית על מישהי, אבל מעבר לדמותה של סאם, קשה לומר שמישהי מהדמויות מקבלת עומק או נפח מסוים ואולי הכל נועד בשביל להכשיר את הקרקע לסרט הבא בתור, ביקום המתנקשות של אחוות המילקשייק. הניסוי הראשון של פפושדו לחלוטין רחוק מלהיות ניסוי כושל, מדובר בסרט אקשן קצבי ונטול עומקים, אבל עמוס בצבעים והנאה קולנועית טהורה של הבמאי, שמנסה לחצוב מעצמו כמה שיותר, בכדי לשתף את צופיו וכמה שיותר הכרה בין לאומית, לפני הפרויקט הגדול הבא בהוליווד.


ניפגש בפרק ב', כן? | באדיבות רד קייפ הפצה

משפט על הסרט:
צבעים בערימות, בימוי וצילום שממש מתאמצים לא לשעמם ועם זאת כתיבה שמאזנת את ההנאה. התאורה, סצנות האקשן המרהיבות של ההתחלה וגם קצת לקראת הסוף עושות את העבודה באסקפיזם טהור ומניחות את הקרקע לסרט ההמשך.

משפט על הבמאי:
הוא משלנו והוא עוד יעלה ויצליח בענק. גם הסרט הזה, שדווקא אהבו לשנוא יחסית, מוכיח פעם נוספת את החזון והדימיון הפורה של פפושדו, שבינתיים עוד עסוק בביסוס חומריו על חומרים של אחרים וגדולים ממנו, אבל זה עוד יבוא לבד. זה יבוא.

משפט על השחקניות:
קארן גילן, אותה מעריצי "דוקטור הו" משוכנעים שמכירים רק משם ושאר הקהל הרחב מכיר מ"שומרי הגלקסיה" וצמד סרטי "ג'ומנג'י& quot; החדשים, בתפקיד לא רע, אבל גם לא הכי טוב, כאשר היא נראית יותר מרוחקת מאשר מעורבת לעומקה של העלילה. לנה הידי (סרסי "משחקי הכס") בתפקיד סביר וגונבות את ההצגה, אבל לא מספיק; שלושת הספרניות: קרלה גוג'ינו, אנג'לה באסט ומישל יו. אה...אם מישהו שכח, גם פול ג'יאמטי כאן, בתור...ובכן, פול ג'יאמטי.

משפט על אורך הסרט:
זה קצת נמרח, לכיוון השעתיים, בעוד יכול היה להסתפק בהרבה פחות זמן מסך.