ממתקים לו ולא ייתן (אולי רק טעימה מדבש הדבורים)

שנות השמונים והתשעים המטירו והרעיפו עלינו ערימות של סרטי אימה מוצלחים (מי יותר ומי פחות). השנים הללו הצמיחו סרט קאלט לאחר סרט קאלט ועל אף שלא מעטים מהם קיבלו שחזורים, מחזורים וסרטי המשך, אי אפשר היה לשחזר את התמצית המקורית ההיא, אשר בהתאם לתקופה, הצליחה להפחיד דור שלם של ילדים ששקשקו מליצנים, בובות משחק בשם צ'אקי וכובענים בשם פרדי, בעלי פנים נמסות, אשר מופיעים בחלומות וגם מחסלים חשבונות ואת הקורבנות שלהם שם. לא מעטות הדמויות, אשר לנצח ילוו אתכם, ילדי האייטיז ומתבגרי הניינטיז, בתור כאלו שהופעתם בכל מקום שהוא מיד תצית את הדימיון ותגרום לשחזור בראשכם אי אילו מקטעים מסרטי אימה (ופעם, לפני פניווייז, ליצנים היו כל כך נחמדים).

איש הממתקים אף הוא הפך לתופעה בקרב מתבגרי שנות התשעים, אשר שילבה בין פחד ממראות, דבורים וציורי קיר קריפיים. קנדימן לקח את עצמו בתור סרט אימה קונספטואלי וניסה לספק אמירה רחבה יותר, מעבר לניסיונות הפחדה וקרס. במשך שני סרטים (בערך) הוא גם עשה זאת ובשלישי הכל התחרבן לו לטימיון. ג'ורדן פיל, אשר עשה לעצמו שם בתור יוצר סרטי אימה, ששם דגש על עניין הגזע, לא יכול היה להיות מתאים יותר בשביל לקחת על עצמו להפיק ולכתוב את התסריט עבור הפרויקט המסקרן הזה, אשר יקים את איש הממתקים לחיים, פעם אחת נוספת.


אז כנראה שלא היית צריכה להגיע לכאן | באדיבות פורום פילם

"קנדימן": אפקטיבי, אך ניזוק מפגעי הזמן

איש הממתקים המקורי עשה את הופעת הבכורה שלו לפני כמעט שלושים שנים. אולי זה לא נראה כך או לא מרגיש עבור מי שהסרט נגע בו או הפחיד אותו לפני כל כך הרבה זמן, אבל כן...אתם זקנים, גם אם זה קרה בשנות האלפיים...אתם עדיין זקנים. הסיפור על קנדימן, הוא סיפור עם סבטקסט פשוט למדי ונושא בחובו ביקורת על שנים רבות של עבדות וכמובן, בתור נגזרת ישירה לכך, גם יורה ביקורת על היחס לשחורים בארצות הברית, בכל תקופה שהיא. הסיפור המקורי על האיש, שלימים נקרא קנדימן, היה על בן של עבד שחור, אשר התאהב בבתו של בעל המטעים, בו עבד אביו ועל כן שילם בחייו ובצורה אכזרית וברוטאלית מאוד.

לאורך השנים דמותו של הקנדימן (אנחנו עדיין מדברים על עלילת הסרט) הפכה נקמנית ובכדי להעצים את אלמנט הפחד והנקמה, הוא מגיע רק כאשר קוראים בשמו חמש פעמים מול המראה. אבל מכיוון שקלי הדעת שבקורבנותיו הפריעו את מנוחתו וקראו תיגר על קיומו, אין לו ברירה אחרת מאשר לשסע בהם את וו הגרירה שלו ודרך חיתוך גס למדי לייצר יצירת אבסטרקט מדממת במיוחד, הכוללת את הטלת מעיי קורבנותיו על רצפת חדר האמבטיה. אם הרגשתם שכל הסיפור המוגזם הזה איננו מספיק, קנדימן גם מגיע בליווי עדת דבורים מזמזמות, שמגיעות כחלק מהמופע, למי שעדיין לא נפח את נשמתו באופן טוטאלי אחרי טיפולו של איש הממתקים בגוף קורבנו, חסר הישע.


פעם הוא גם ידע לעוף | צילום: IMDB

הסרט מתחיל ככל סרטי האימה והאמת שגם נמשך כאחד כזה, אבל הוא לוקח את הז'אנר ומתבל אותו באספקט של מותחן חקירה, במסגרתה הלן לייל, גיבורת הסרט וסטודנטית באוניברסיטה מנסה להפריך או לאשש סיפורי אגדה אורבניים ואחד מהם הוא סיפורו של הקנדימן. כאשר היא מתחילה להיכנס עוד ועוד אל עובי הקורה בסיפור, היא מוצאת את עצמה, כמובן, נשאבת והופכת לקורבן הראשי של האדם שאת שמו היא בסך הכל לא הייתה צריכה לשאת חמש פעמים אל מול מראת חדר האמבטיה שלה ובכל הנוגע לסיפור עליו היא לא הייתה צריכה לנבור ולפשפש כל כך הרבה.

המעטפת של הסיפור והסרט היא כמובן ה-Projects - שכונות העוני השחורות, שאף אחד לא רוצה להיכנס אליהן או לשמוע עליהן, אלא אם כן מישהו לבן מקורבן שם ואז כל המשטרה על הרגליים. הביקורת הבוטה והישירה בסרט כמובן מאוד רלוונטית לימינו אנו ולא בכדי לוקח ג'ורדן פיל על עצמו את פרויקט החידוש הממשמש ובא, אבל השאלה היא האם הבמאית שלו (ניה דקוסטה) תעמוד בגודל הציפיות של ההפקה ותעשה ממנו מטעמים, כפי המצופה מבית היוצר של הבמאי המוערך. הציפיות בשמיים, בכל אופן, בעיקר על פי מה שניכר מהקאסט שגוייס למשימה וכמובן מהטריילר הנהדר, שרק מעלה את רמת הציפיות עוד קצת כלפי מעלה.


בוא נתחיל קרב ראפ. אם אתה מפסיד, אתה נשחט! | צילום: IMDB

הסרט הישן אומנם לא עומד במבחן הזמן בכל הנוגע לאפקטים, לרמת המשחק ואולי גם לאלמנטים של ההפחדה ועם זאת יש בו משהו שמדיף ניחוחות קאלט לאוויר, כאשר טוני טוד, המגלם את איש הממתקים, הוא נבל מוצלח ומהימן וגם כמובן מקבל תפקיד בחידוש, המגיע עלינו לטובה. לצידו של טוד ניצבת וירג'יניה מאדסן, שמגלמת את הלן לייל; הגיבורה הראשית ושהשתתפה בעוד סרט שיקבל חידוש עם סוף השנה האזרחית הזו גם כן; איזה אחד קטן וחסר משמעות בשם "חולית". וכאשר שני סרטים, יוצאי האייטיז והניינטיז, פולטים כוכבים וסרטי קאלט אל השנה הנוכחית, כל מה שצריך הוא רק להמתין לגרסאות החדשות בסבלנות מרובה ולצרוך אותם במיידי.




"קנדימן 2": חזרה למקורות

כמו בכל סרט אימה שטיפה רשם הצלחה בניינטיז או בכלל, הגיע סרט ההמשך שלוש שנים לאחר סופו של קודמו, התעלם בבוטות וברוטאליות מסופו של הקנדימן בסרט הראשון והפנה משאבים לתסריט שמסביר את סיפור המקור של איש הממתקים קצת יותר לעומק. הפעם ביל קונדון (אשר זכה שלוש שנים לאחר בימוי הסרט הזה באוסקר על התסריט של "אלים ומפלצות") לקח את מושכות הבמאי, טוני טוד נשאר בתפקיד, בעל הקול המעורבל ובעל ה-וו המשסע והגיבורה הראשית התחלפה ביחד עם העיר, בה מתרחשת העלילה הפעם.


הן עושות לי הרדמה לפני עקירה | צילום: IMDB

כאילו לא קרה שום דבר בסרט הקודם, חוץ מכמה כותרות בעיתונים, הסיפור מגיע לניו אורלינס, שכמובן נמצאת בתקופת המארדי גרא (כי מה עוד יש שם חוץ מזה ומהוריקנים?) ואליה מגיע הקנדימן ומחפש נשים עם חזה חשוף וחרוזים, כדי להקל במלאכת השיסוף. בסיפור הנוכחי אין שכונות עוני במרחב האורבני, כלומר...גם, אבל הפעם ההתמקדות היא במשפחה מסוימת, הנושאת עמה סודות מהעבר, אשר מאפשרים לקבל הצצה יותר רחבה על סיפורו של הקנדימן. ניכר כי על אף השנמוך בפן העלילתי לא נוצרה פגיעה בכל הנוגע למותחן הבלשי ולאלימות הגראפית שהסרט מתיימר לשמר ולהכיל, כחלק מהיותו סרט אימה יעיל.

גיבורת הסרט הפעם מגולמת על ידי קלי רואן הנשכחת למדי, אשר מגלמת מורה בבית ספר, אשר בעיקר רוצה לתת לתלמידיה הבעייתיים (והשחורים) תחושת ביטחון בעצמם ובכלליות ובעודה מנסה להוכיח כי אין קנדימן, נחשו מה היא עושה....? מפה לשם, העלילה מתחילה ללכת בערך באותה הדרך, במסגרתה התנהל הסרט הראשון ואיש הממתקים מתחיל לרדוף אותה, את כל יקיריה והפעם יש טוויסט קטן בעלילה, כיוון שבעברה ישנם מספר פרטים, אשר קושרים אותה באופן קצת יותר אישי אל אותו נבל מאיים.


רדו, רדו....זה עוקץ!!! | צילום: IMDB


טוב, אתן יכולות להישאר | צילום: IMDB

האפקטים נמצאים במגמת שיפור, המשחק, כיאה לסרטי אימה, לא בשמיים, וכל קטעי ההבהלה מנסים ומתאמצים קצת יותר להוציא אתכם מגדרכם, אבל אתם תמצאו את עצמכם שואבים הנאה מוחלטת, על אף הירידה הקלה ברמה מהסרט הראשון. סרט ההמשך, הנשכח למדי, מתגלה דווקא בתור כזה שבהחלט ראוי לצפייה וכל מה שמשתנה בו לא מצליח להסיט את הפוקוס מהקו העלילתי הראשי וכמובן מהנבל הראשי, שלא מוריד את הרגל מהגז, לא מוציא את הדבורים מאיבריו הפנימיים וכמובן לא מבריג החוצה את ה-וו המטפטף, בכדי להגיע בכושר מלא גם לסרט השלישי והאחרון (בינתיים) בסדרה.




"קנדימן 3": האשכבה הרשמית של איש הממתקים

הסרט האחרון בסדרה, שהפך אותה לטרילוגיית אימה בינונית ומטה יצא כארבע שנים לאחר סרט ההמשך וקבר אותה סופית, כאשר הוחלט להשתמש בדונה ד'אריקו בתור השחקנית הראשית ובעלילה שזנחה את האמירה המרכזית שהייתה לאיש הממתקים לומר כנגד הגזענות נגד השחורים בארצות הברית. הפעם הקורבן, באופן יחסי, הם אוכלוסיית ההיספאניים המקומית, אבל זה איננו יותר מקוריוז זול וניסיון קלוש לייצר חיבור מסוים של הצופים אל משהו שהוא מעבר לסרט אימה זול ומלא בהקפצות בלתי פוסקות.


איך פטריק סוויזי עשה את זה? | צילום: IMDB

גיבורת הסרט היא קרוליין, בתה של אנני, מהסרט הקודם. כן, זו שניסתה עוד בילדותה לזמן את הסבא רבא שלה לביקור בחדר השינה, על מנת שיראה את המובייל המטריד שאיתו היא נרדמת בכל ערב. העלילה כמעט ולא משנה, כי אין בה ולו טיפה של עומק מינימלי והיא בעיקר מתבססת על הבהלות זולות ועל הצעקות והצרחות האיומות וחסרות האמינות של השחקנית הראשית, שנדמה שהיא מפתחת מומחיות בהן מצעקה לצעקה. סבלו והגזענות ממנה סבל הקנדימן המקורי מובאים בזעיר אנפין הפעם וכך העלילה הולכת לבלונדינית התורנית, אשר נדמה יותר שנלקחה היישר ממגזין "פלייבוי" ולא מתחום המשחק.

אבל רק רגע, לא סתם ניכר שהבלונדינית הראשית, המאיישת את התפקיד של נערת הקנדימן, נראית כמו כוכבת פורנו, כי היא אכן כזו. נערת ספטמבר של שנת 1999, אשר מאוחר יותר לבשה את בגד הים המחייב של משמר המפרץ, כחלק מהמסלול הטבעי של ההתקדמות בחיי כוכבת פורנו, עוברת זמן קצר לאחר מכן להיות כוכבת ראשית בסרט אימה זול וצעקני ובהחלט מתפקדת היטב, בתפקיד המאוד קטן, אשר הולבש עליה בסרט, בו התסריט הוא בגדר המלצה לא כל כך מחייבת לעלילה משכנעת או משחק מינימלי והוא מוריד את סדרת הסרטים השאולה, 22 שנים לפני שהיא תקבל משקל כבד יותר בידיה המוכשרות של הבמאית הנבחרת, מטעם הבמאי' ,תסריטאי והמפיק; ג'ורדן פיל.


אם הייתה חסרה לכם חותמת נוסף לתחום העיסוק של הכוכבת הראשית | צילום: IMDB

כמות הסטריאוטיפים וחוסר התקינות הפוליטית זועקים לשמיים, המשחק של כל השחקנים מזעזע ובולטת מעל כולם ד'אריקו, שלקחה את גניחות הפורנו לשלב הבא ובעיקר זועקת, נבהלת וצורחת בכל הזדמנות אפשרית בסרט. דמותה היא שטוחה, חלולה ובעיקר כזו שלא שמעה על ההמצאה המופלאה של החזייה ובהתאם לה גם הרמה של הסרט; הולכת ונוחתת עם כל דקה שעוברת והוא פוסע במסלול הקבוע של שני הסרטים שלפניו, מרדד אותו באופן משמעותי ואפילו מגדיל לעשות כאשר מנמיך את איכות האפקטים הוויזואליים, בצעד הפוך לשנה במסגרתה הוא משתחרר אל מול הסרט הראשון, אשר היה מרשים יותר בכל זווית ובכל אלמנט קולנועי.




אז מה יחדשו לנו מבית היוצר של ג'ורדן פיל? | באדיבות פורום פילם

כך נגרסת לה סדרת איש הממתקים, באקט שנראה סופי ונצחי, אבל כזה שלא לקח בחשבון שליוצרי הוליווד של עשרים שנים קדימה לא יהיו יותר מדי רעיונות מקוריים לתסריטים והם ייאלצו לגנוב, לנצל ולהוקיר את אלו של סרטי העבר. פיל כבר מזמן הוכיח את עצמו בתור יוצר מקורי, מרענן ומרשים בנוף ההוליוודי הנוכחי וכעת ניכר כי על אף שהוא זז הצידה מעמדת הבימוי, הוא לוקח על עצמו פרויקט ומשימה אפילו קשה יותר מזו, במסגרתה הוא שותף ליצירת תוכן מקורי והיא לחדד, לשפר ולרענן את חומרי העבר. הקושי המרכזי של דקוסטה עומד להיות כפול, כאשר היא צריכה לייצר תוכן רלוונטי וחדשני, עם רעיון ישן ומוכר וכזה שיגרום לדור חדש לשקשק כאשר הוא עומד מול המראה ושוקל ברצינות לומר את השם: "קנדימן" בפעם החמישית.


ואולי לפני שאתם הולכים לראות את הגרסה החדשה, תראו למה לצפות

הסרט "קנדימן" החדש יעלה היום [חמישי, ה-26 לאוגוסט] אל בתי הקולנוע בארץ.