"אנטבלום": ממש לא נוראי כפי שחשבתם

סרט האימה הישן (כי הוא כבר בערך מסתובב במשך שנה ברחבי העולם ועולם הסטרימינג) - חדש (כי רק עכשיו הוא הגיע באופן רשמי לבתי הקולנוע בישראל) כבר הגיע עם תוויות, ציונים וביקורות מוקדמות, שהבעירו אותו מכל כיוון, כמעט כמו באחת הסצנות בסרט עצמו. אם תקשיבו, תקראו ותפתחו את אתרי הדירוגים והביקורות יכול להיות שיירד לכם באופן אוטומטי החשק לצפות בסרט אימה החדש הזה, אשר מנסה להביא בפעם נוספת את ז'אנר האימה למגרש הגזענות נגד שחורים, אבל אם רק תחליטו שאתם הולכים על זה, ייתכן ולא תצטערו בכלל ותגלו שהשד לא כל כך נורא.


חוזרים למגרש...כלומר למטע הכותנה | באדיבות סרטי יונייטד קינג

סיקוונס הפתיחה שלו מהפנט ועשוי היטב. הוא מציג את גיבורת הסרט, אשר מנסה לבצע בריחה ממטע מסוים בדרום, אשר נמצא בשליטה של חיילים לבנים, מצבא הקונפדרציה. הסיקוונס, המצולם ומבוים ביד מיומנת, רק רומז על הגעתכם לסרט שאפתני מאוד, שכבר בדקות הראשונות מבדל את עצמו משלל סרטי B, מז'אנר האימה ודורש מכם המתנה וציפייה עד שהעלילה תבשיל לרגעים הבאמת מעניינים שלה וכאשר הם מגיעים זה מגיע בליווי הרבה סימני שאלה, כלומר עד שהפלונטר מתחיל להשתחרר לו והעלילה הופכת פשוטה יותר, אחרי שהטוויסט דועך לו.

אם תגיעו לסרט ללא כל מידע מוקדם או צפייה בטריילרים, סימני השאלה רק יכו בראשכם קצת יותר חזק, אבל גם האתגר הזה איננו כזה המצריך לימוד של חמש יחידות בקולנוע, כיוון שהטוויסט מתברר בתור אחד כזה שלא קשה במיוחד להבין, אבל האפקט שלו בזמן הצפייה בסרט עוצמתי למדי. מעבר לטוויסט, שמשהה ומחזיק את הצופה עירני ומסוקרן, העלילה מנסה להתפרש על סיפורי עבדות, שוב, בתקופה שבה הסיפור רלוונטי יותר מתמיד והגל שהביאה אחריו תנועת ה-BLM, היווה קרקע פוריה ליצירות קולנועיות, אשר רוכבות עליו בהצלחה גדולה.


רוכבת לעבר בעיטה נוספת בעבד שחור וחסר ישע | באדיבות סרטי יונייטד קינג

האמירה שיש לסרט וליוצריו היא ברורה ומהדהדת היטב, בעיקר כאשר הסרט השתחרר קצת לפני סיום עידן טראמפ בארצות הברית, שהביא איתו עלייה לרגל של כל מיני אנשים לא רצויים לגבעת הקפיטול. העליונות הלבנה ומאמיניה עדיין קיימים בארצות הברית ועצם העובדה שטראמפ לא שם בשביל לאפשר להם לזחול מכל החורים, בהם הם מסתתרים, לא מעלימה את עצם קיומם. יוצרי הסרט רצו להדגיש משהו מהאמירה שלהם על הגזענות באמריקה וזאת דרך היצמדות למקטע לא קצר של סיפור שיעבוד מאחת התקופות האפלות בהיסטוריה של ארצות הברית, שכמעט נקרעה לגזרים, בעת מלחמת האזרחים שלה, שהמאפיין המרכזי בה היה היחס לעבדים ולעבדות עצמה.

מבלי לגלות יותר מדי מתכולתו ותוכנו של הסרט, ניתן לומר כי העלילה נעה בשני צירי זמן שאינם קשורים או אמורים להיפגש, לכאורה. תקופת מלחמת האזרחים היא הרקע והעבר ואילו ההווה הוא ההווה והמשחק והמעבר בין הזמנים מוצגים היטב, כאשר הם מתעתעים בצופה, שלא כל כך מבין לאן הוא הגיע, כאמור, עד השלב שבו הטוויסט הגדול מגיע למתיחה מקסימלית. מרגע שבו המתיחה הזו מפסיקה להימתח ומתחילה להשתחרר לה, במהירות גבוהה, עלילת הסרט מתחילה להסתובב בספירלה, בחזרה למקורות ועד לנקודת המוצא, במסגרתה הצופה כבר עומד להבין בדיוק לאן הוא הגיע, בערך במקביל לגיבורה הראשית שלו.


בואי אני אסדר לך את השיער, תלתלים זה כבר מזמן פאסה במטעים | באדיבות סרטי יונייטד קינג

על אף לא מעט חורים עלילתיים שנמצאים בו, "אנטבלום" מצליח איכשהו לעמוד איתן, בעיקר בזכות משחק נהדר, צילום משכנע ודחיסה נכונה של אירועים בזמן לא ארוך מדי, אשר גורמים לסרט להחזיק מעמד היטב ולהישאר מותח ומעניין עד לסופו. ישנה גיבורה ראשית אחת, שכל אלו שסביבה כמעט ולא מקבלים מיקוד או עומקים כלשהם, אבל אותה גיבורה מצליחה, כאמור, להחזיק את הסרט בכל מהלכו ולייצר את האמינות הנדרשת, על מנת שהטוויסט של הסרט יצליח לעבוד ולתת את האימפקט שלו בתור גורם מפתיע, שהופך את עולמו של הצופה עליו, בדיוק כפי שהוא הופך את עולמה של הגיבורה הראשית בסרט, תוך כדי הצפייה.

אנטבלום היא מילה אשר מתארת השתייכות לתקופה בהיסטוריה של דרום ארצות הברית מסוף המאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-20; תקופה זו בהיסטוריה של הדרום אופיינה בצמיחה הכלכלית של הדרום ונשענה על העַבדוּת והקטיף במטעים, בידיהם של עבדים אפרו-אמריקאיים. לא סתם נתלה הסרט על אילנות גבוהים והיו ממנו ציפיות להשתוות לסרטיו של ג'ורדן פיל ("תברח" ו"אנחנו") ולא סתם, כאשר הסרט לא עמד בציפיות הוא מיד ספג ריקושטים לא הגיוניים וחסרי כל פרופורציה. אולי יש עוד מרחק לעבוד בכדי לעמוד ביומרות הגבוהות שהוא מנסה, אבל אותו מרחק איננו גדול כפי שנהוג לייחס לו, מטעם קהל המבקרים מארץ מוצאו. בתור מוצר קולנועי מסוגת המותחן והאימה, הוא עובד נהדר ומצדיק הגעה לביקור באולמות הקולנוע באמצע החודש הכי חם בשנה בארץ.


גל החום הזה הורג אותי!!! | באדיבות סרטי יונייטד קינג

משפט על הסרט:
על אף ואולי בגלל שהוא רצה שניקח אותו ברצינות תהומית, בסופו של דבר משלם הסרט הזה את המחיר על כך ושכח להזכיר שהוא מותחן אימה אפקטיבי ומרתק, אשר בוחר להגיש את תכניו על מצע של עליונות לבנה אל מול שעבוד השחורים בארצות הברית של תקופות אפלות יותר או כאלו המזכירות שלא להגיע אליהן.

משפט על הבמאי:
עוד סיבה לכך שהוליווד, על שלל מבקריה, מצאה את עצמה מזועזעת ושוצפת, היא עצם העובדה שצמד הבמאים של הסרט היומרני הזה הם שני במאי קליפים וזו עבודתם הראשונה, ביחד עם הובלת הסרט מצדה של השחקנים הראשית. אנחנו כאן בכדי לחזק את כריסטופר רנץ וג'רארד בוש על עבודה טובה ואפקטיבית.

משפט על השחקנים:
פעם ראשונה שג'אנל מונה ("אור ירח", "מאחורי המספרים" ו"הארייט: הדרך לחופש"), שהיא גם זמרת נהדרת, מקבלת את המושכות ועוד בסרט שבהחלט יצר באז לא קטן סביבו והיא בהחלט עומדת בציפיות באופן נהדר. קצרה היריעה מלשבח את ג'ק יוסטון ("האירי", "בן חור") על עוד הופעה נהדרת. לשניהם מצטרפות גם ג'נה מלון וגבורי סידיבה בהופעות קטנות ונהדרות.

משפט על אורך הסרט:
שעה וארבעים, שלא מכבירה בעודפים וקולעת למטרה באופן מדויק, בכל הנוגע לזמנים.