"ספיריט: לחופש נולד": ממשיכים למחזר

כמעט עשרים שנים עברו מאז הופק, שוחרר והיה אף מועמד לאוסקר על הסרט המצויר הטוב ביותר (ובסוף הפסיד ל"המסע המופלא" של הייאו מיאזאקי) הסרט "סוס פרא". לפני ארבע שנים בדיוק גם נטפליקס החלה להקדים את ההכנות לסרט הנוכחי ויצאה עם סדרת ספין אוף קצרצרה ובת שישה פרקים, על מנת להכין את הקרקע לחלק החדש והשונה למדי בעלילות סוס המוסטנג, הקרוי ספיריט. בשנת 2002 הוא חצה גבולות ביריבות אמריקאית עתיקת ימים ודהר בין אינדיאנים עשוקים לבין בוקרים אמריקאים אכזריים והפעם הגיעה העת לנקות את היריבות הזו ופשוט להשאירה בתור אחת כזו פנימית, בין אמריקאית.

הפעם ספיריט משמש בתור העוזר והמנוע העלילתי לגברת לאקי הצעירה. היא לא מייצגת קוטב כלשהו במאבק שבין האינדיאנים לבין האמריקאים, כי אם אולי מייצגת איזו שהיא נקודת אמצע במאבק בין איזורים בארצות הברית ובעיקר במעמדות, שהפעם מיוצגים על ידי לטינים ואפרו אמריקאים, כי חייב להיות סאבטקסט עדתי כלשהו בסרט מצויר, שמפשיט מעצמו קילוגרמים רבים של כובד משקל עלילתי. גם אם הסרט הזה מרגיש פשטני בהרבה מזה המקורי, הרי שיוצריו חשים צורך עז להוסיף מעט תבלינים, אשר מנסים להוסיף עומק עלילתי ובפועל לא משנים הרבה או מרימים את הרמה של הסרט.


אבל חכי שנייה, אני רוצה לומר לך משהו | באדיבות Tulip Entertainment

פורטונה "לאקי" אספרנזה נבארו פרסקוט היא בת להורים ממוצא מעורב, כפי שמרמז שמה. אמה רוכבת סוסים ידועה בעיירה הגבולית בשם מיראדארו. אביה הוא מעין מדען וממציא ובעוד לאקי הקטנה גדלה בתור תינוקת, אמה נהרגת באחד מהתרגילים שלה על גב סוסיה. היא נשלחת לבית סבה ודודתה, שם רוחה החופשית והמרדנית לא מתאימה לאופיו של הסב, המתמודד על ראשות העיירה. כאשר היא נשלחת חזרה אל אביה, ביחד עם דודתה, לחופשת הקיץ, על מנת להרגיע את העניינים עבורה ועבור סבה, שקמפיין הבחירות שלו ניזוק באופן חמור מנוכחות נכדתו. בדרך לעיירת הולדתה היא פוגשת, בנסיעתה ברכבת, סוס פרא, מסוג מוסטנג, אשר חפץ בחברתה וימצא את עצמו לצידה ממש בקרוב.

מנקודה זו והלאה, העלילה מתקדמת בכיוון שקצת קשה לעלות עליו מהטריילר, אבל לא כזה המרתק את הצופים המבוגרים והצעירים כאחת. הרשעים של הסרט גנריים מאוד וקשה לגזור מהם יריבות ראויה עבור גיבורת הסרט וחברותיה, המייצגות פלחים מסוימים באוכלוסייה האמריקאית. ובכלל הסיפור עצמו, המוטיבציות והיריבויות לא מעוררים רגשות עזים בקרב הצופים ודי עוברים וחולפים לידם. הרעים לא מספיק רעים ואילו הטובים לא נזקקים לבצע עבודה מאתגרת מדי, כאשר העלילה מתקשה להתרומם במשך מרבית הדקות המועטות למדי שהיא מקבלת בשביל לעמוד על מערכת היחסים בין האב לבתו ובכלל.


הוא בסך הכל היה צריך מקלחת. כאילו, אבא שלך | באדיבות Tulip Entertainment

הסרט המקורי, אשר ראה אור, כאמור, לפני כמעט עשרים שנים בדיוק, היה עמוק ומורכב הרבה יותר ואילו זה מגיע לאחר הכנה של דרימוורקס בנטפליקס ומרגיש שהסוס הזה נחלב יותר ממה שהיא אמור להיחלב, כשני עשורים אחורה. החברויות, היריבויות והאתגרים שבין ילדה לסוס ובין אותה הילדה לאביה, שעדיין מתאבל על מות אמה לא מפותחים מספיק ועל כן גם לא מעניינים דיים, על מנת לגרום לסרט הזה להתקיים באופן עצמאי. התוצאה הסופית איננה מספקת בשום אופן וניכר כי הניסיון הקלוש להרים מוצר מוצלח, שהתקיים לפני כל כך הרבה זמן, רושם הפעם כישלון גדול ומפואר.

ערימה של מדבבים טובים פשוט נבלעת לה בתוך ים הבנאליות הילדותית שמנפק הסרט הזה. ניכר כי הסרט הזה בעיקר נוצר בשביל לגרום לילדות צעירות להעריץ את חבורת הבנות המרכזית, אשר משקמות את בטחונן דרך אילוף הסוסים, אבל אפילו הקו העלילתי הזה כבר נחרש בסרטי מבוגרים-גברים, בלא מעט הזדמנויות ובלא מעט שנים. בסופו של דבר מדובר במוצר די זניח, שגם אתם וגם הזאטוטים שמגיעים איתכם לצרוך אותו, תשכחו לאחר היציאה מאולם הקולנוע.


אולי לא ננסה בפעם הבאה | באדיבות Tulip Entertainment

משפט על הסרט:
סרט בינוני ומטה, שבעיקר מנסה להרים מחדש הצלחה עתיקת יומין, בעולם שבו האולפנים לא יודעים שובע מניסיונות שחזור ומחזור של סרטים שפעם היו נפלאים.

משפט על הבמאי:
איליין בוגאן ואניו טורסן, במאי סדרות טלוויזיה מצוירות בדרך כלל, לוקחים את המושכות בידיים ודי מפשלים, כאשר כל העיניים (וכל התנאים) עליהם.

משפט על השחקנים:
ערימה מכובדת ויוצאת דופן של מדבבים נרתמו לתפקידי מפתח וגם כאלו זניחים למדי וכוללים את ג'ייק ג'ילנהול, ג'וליאן מור, וולטון גוגינס, אייזה גונזאלס ואיזבלה מרסד ("דורה והעיר האבודה") ואף אחד מהם לא מציל את הסרט מבינוניות משמימה.

משפט על אורך הסרט:
לפחות המופע הבינוני מינוס הזה נגמר אחרי שעה ועשרים.