"תנו לו ללכת": שחררו קצת את הרסן

לא בטוח שאתם מבינים לקראת מה אתם הולכים רק מקריאת התקציר וממבט קצרצר בכרזת הסרט, אבל יש כאן תמהיל מרתק של כמה ז'אנרים, שפשוט עובד ועובד נהדר. מי שהיו להורים מאמצים עבור דמות הקומיקס העוצמתית והמפורסמת ביותר בעולם של DC ומארוול גם יחד מגיעים כעת להיות הורים שבורים, אשר מתאחדים סביב רעיון, הסובב סביב רצונם להושיע את נכדם, לגדלו בבטחה בחיק משפחתם ולהרחיקו מהשפעות רעות. התקציר מסגיר חלק מסוים מהעלילה ועם זאת, שומר על עמימות מסוימת כאשר לא כל הסודות ונפתולי העלילה נחשפים בטקסט הקצר, המתאר בצורה מאוד כללית את מה שהולך להתרחש במסגרת עלילת הסרט.


קווין קוסטנר על סוס לא יכול להיות רע כל כך | באדיבות Tulip Entertainment

הקסם של הסרט הזה הוא בשילוב שלו בין מספר ז'אנרים גם יחד; כאשר מצד אחד ברור לכולם כי הדרמה עומדת לשחק פה תפקיד מרכזי ואיתה גם אווירת המערבון, אבל ביחד עם המערבון מגיעים גם תתי הז'אנר, המיוצגים על ידי המילים: מותחן פשע. איכשהו המיקס של משלב הז'אנרים הזה עובד נהדר, כאשר הסרט מצליח לשמור על רמה קבועה של מתח ועניין ועל אף שמדובר בצמד כוכבים מבוגר למדי, הרי שהם מצליחים להתאים את עצמם לשילוב ואף יותר מכך, טווים את החוטים, אשר תופרים את כל חלקי העלילה ואת כל שילוב הסוגות גם יחד.

כמו כל מערבון טוב, יש לסרט מה לומר על איזורים נידחים במערב ארצות הברית וכמובן איך אפשר מבלי להכניס איזו אמירה על האינדיאנים והיחס של המקומיים אליהם. למרות שהאמירה הזו נותרת במסגרת מס שפתיים, היא עולה לחלל האוויר ונתקעת קצת בגרון, על אף עצם העובדה שהיא קצת מרגישה לא טבעית. אם הייתם רוצים לקחת איזו שהיא השוואה או הקבלה של הסרט הזה מבחינת אופיו, כנראה שהייתם מדברים על מערבון, שהוא גם סרט מסע, אשר בשלב מסוים מגיע לחבר'ה של המנסרים מטקסס, מינוס המסורים.


חסר לי אינדיאני לקאסט. תביאו לי אינדיאני גנרי וסוגרים ליהוקים | באדיבות Tulip Entertainment

ההתחלה מהורהרת וכמעט משתפכת, כאשר התא המשפחתי הקטן מאוד של משפחת בלקלדג' מאבד את החוט המקשר בין הסבים לבין הנכד, כאשר הבן ג'יימס נהרג אי שם ליד החווה המשפחתית באיזור שנות השישים של המאה הקודמת. החל מאותו הרגע התמונה משתנה מהר מאוד, כאשר שלוש שנים לאחר מכן, לורנה; אשתו של ג'יימס נושאת לה לבעל את דוני וויבוי, בחור צעיר אשר מתגלה במהרה בתור שטן לא קטן. ברגע שדוני ולורנה נעלמים ביחד עם ג'ימי, הנכד הקטן והאור היחיד שנותר דלוק עבור הבלקלדג'ים, מרגרט, הסבתא (המגולמת על ידי דיאן ליין) מחליטה לצאת למסע למציאת הנכד ולהשבתו לחיק משפחתו האמיתית.

מרגרט ובעלה; ג'ורג' (המגולם על ידי קווין קוסטנר) - שריף לשעבר, יוצאים למסע בדרכים, אשר נעצר בצפון דקוטה ושם הם מאתרים את משפחתו של דוני ומנסים לפגוש את נכדם ולשכנע את כלתם לשעבר לשוב איתם בחזרה ולברוח מהמשפחה החדשה שמצאה לה כעת. המשימה איננה כל כך פשוטה, כי כפי שתוכלו לשער ולתאר לעצמכם, המשפחה החדשה של נכדם איננה נורמטיבית ולא תוותר מהר מאוד על התכשיט החדש, אשר בבעלותה. המוטיבציה לא תמיד ברורה בכל הנוגע לדמותם של הנבלים, אבל כמו שלמדנו בלא מעט סרטים בעלי אנטיגוניסטים, שגדלים באותה המשפחה (בעיקר בסרטי אימה פרועים), הסיבות לביצוע מעשיהם הלקויים לא תמיד חייבות להיות בהירות וברורות לצופים. העיקר שיהיו.


הולכים להחזיר את הילד ולא משנה התוצאה | באדיבות Tulip Entertainment

שם הסרט מושך אותנו לכיוון מסוים, אבל הוא בעצם יורה למספר כיוונים; בין אם הסבים אשר מבקשים ממשפחתו החדשה של נכדם לשחרר אותם ובין אם הם עצמם מבקשים להשתחרר מהאבל הכבד על בנם, בעזרת המשכיות דרך נכדם ואפילו גם סופו של הסרט מעלה עוד לא מעט כיוונים ששם הסרט רוצה לרמז עליהם. הסרט עצמו מטפל כאמור בנושא כבד ומרכזי שהוא אבל ואיבוד בן משפחה, אבל הוא גם דן במערכות יחסים וותיקות וצעירות כאחת וכאמור רוצה לעשות זאת דרך מעבר בנופי מערב ארצות הברית ותת התרבויות שלה, בעודו מהלך על הקו הדק שבין צמד משפחות, המייצגות שני קטבים של הציות לחוק וההתנגשות בין שני העולמות הללו.

בסופו של דבר סרטו של תומאס בזושה מציג גיבורים מגוונים, כאשר בני הזוג המבוגרים והשונים כל כך פוגשים משפחה נעדרת פטריארך קלאסי, אבל בעלת ראש נחש יציב ומרתיע. ככל שהגיבורים מגוונים בהשקפותיהם, זה מול זה ועל אף שאין העמקה יתרה בדמויותיהם, כך עדיין מתקיימת יריבות קיצונית יותר ובעלת אימפקט גדול יותר על הצופה. רשע מבעבע, אלים וסדיסטי מול טוב לב טהור ונקי וכל אחד מהאלמנטים הללו מקיף את היריבות והופך את הסרט למותח בכמה דרגות, אשר הולכות ומטפסות ככל שדקותיו הולכות ונוקפות.


תהיה מוכן ג'ינג'י...הול כים להילחם | באדיבות Tulip Entertainment

משפט על הסרט:
סרט קטן-גדול, המשלב ז'אנרים והוא אסתטי, אפקטיבי ומותח. ההתנגשות המרכזית מציגה יריבות קלאסית, בסרט שמתחיל על מצע של מערבון דרמטי ונוגה ומסתיים בטונים מערבוניים שונים לחלוטין מאלו בהם הוא מתחיל.

משפט על הבמאי:
תומאס בזושה, במאי ותסריטאי של חומרים דרמטיים-קומיים בדרך כלל, הולך ומשמיט את כל האלמנט הקומי ומביא אל הבד מערבון משולב ומצוין, שמוכיח את דרכו לנווט דרמה מותחת ומורטת עצבים באופן אפקטיבי ומהנה לצפייה.

משפט על השחקנים:
קווין קוסטנר עוטה פעם נוספת את ארשת הפנים הרצינית עד להחריד שלו ומשכנע בתפקיד מופלא. דיאן ליין איתו יחד, בתפקיד נפלא ושברירי, שבעיקר מוכיח את המנעד הדרמטי שלה. לסלי מנוויל וג'פרי דונובן בתפקידים משלימים ומושלמים, שפשוט חווייה לצפות בהם על המסך.

משפט על אורך הסרט:
שעה ושלושת רבעי, טסה כבהרף עין ומדודה היטב, על כל דקה שלה.