"טום וג'רי": להוזיל את ילדותכם בשביל ילדיכם

החתול והעכבר, אשר לא מפסיקים לריב זה עם זה ולפוצץ אחד את השני היו מנת חלקכם בתור ילדים ולא משנה באיזה עשור נולדתם, אלא אם כן זה קרה לפני שנות הארבעים של המאה הקודמת. הצמד המפורסם מאוד הזה הצחיק דורות שלמים של ילדים והורים ובאופן ספציפי, בבית כותב שורות אלו, היו ניסיונות לבחון את סדרות העבר המצוירות שידיים מקלידות אלו לחצו אז על השלט, אי שם בשלהי שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. נבדקו ונבחנו, בין היתר, "פופאי", "לוני טונס" ועוד טובים ורבים, אבל משהו דווקא תפס יותר מכולם בהומור של טום וג'רי, שבסרטונים קצרים מאוד ובסיטואציות סלפסטיק משובחות, גרמו לילדים לצחוק בקול רם.


לפעמים אפשר לתת לעבר להישאר בעבר | באדיבות Tulip Entertainment

רצה הגורל והנה מגיע לו גם הסרט העלילתי החדש, אחד מיני סרטים רבים שיצאו בעבור הצמד המפורסם, רק שהפעם הסרט נעשה ברוח התקופה וכמו "דרדסים" ועוד משפחות מצוירות שהומרו ללייב אקשן, מסוג כלשהו, העלילה הגיעה לניו יורק וצמד הגיבורים עברו הנגשה לילדים של היום. בדיוק כמו ב"דרדסים" שום דבר לא עובד כמו שצריך, הסרט מביך הן לדור הצעיר והן לדור המבוגר ומעבר לעובדה ששוב האולפנים חשבו על הכיס והכניסו משהו פנימה, בשנת קורונה והלאה, אין ולא הייתה מעולם אף סיבה טובה להוציא את הסרט הזה החוצה, שכן מדובר באמת באחד המוצרים המביכים שנוצרו בהשראת סדרה מצוירת מצליחה מהעבר.

בדרך כלל הטרוניות מגיעות מצד ההורים, שנעים בחוסר נוחות בכיסאותיהם, כאשר הם רואים סרט מצויר טיפשי ועל אחת כמה וכמה, כאשר מדובר על סרט מצויר, שמקורו בילדותם. הפעם גם שלושה ילדים מטווח גילאים לא נרחב מדי, אבל נרחב מספיק, בשביל שכולם יהיו אמורים ליהנות מהסרט, התלוננו על מה שהם ראו. הטענות המרכזיות היו שלא היו מספיק "טום וג'רי" בסרט שבגדול, מבוסס עליהם, שהיה משעמם למדי ולא סיפק מספיק חבטות והתכתשויות בין שני הכוכבים הראשיים, שממילא לא היו פקטור בסרט, שהיה אמור להכיל אותם ואת מעלליהם הקבועים, מימי הסדרות העליזים והאלימים למדי ולא שלא היו התכתשויות ואלימות - היו, פשוט לא מספיק.


איפה כל המריבות הקבועות? | באדיבות Tulip Entertainment

המאפיין המרכזי של סדרת ההתכתשויות בין השניים היה תמיד אלמנט האלימות, בכל הנוגע למריבות וניסיונות החיסול זה את זה. היה ניתן לחשוב שדווקא עידן ה-PC היה אמור להביא עימו איזה שהוא תיקון כפוי ומאולץ, אבל דווקא הסרט הנוכחי פונה לקהל היעד הצעיר עם שלל מסרים מטרידים, העטופים במסרי "אפשר להשתנות" הרגילים. סדרת המסרים החדשה כוללת לשקר, לגנוב ולרמות בשביל להתקדם במעלה סולם הדרגות של הניהול וכמובן שהכל ייסלח ויימחל, כי תצליח להציל את המצב ולהשתנות, בשלב מסוים. אז לא, הפעם אי אפשר להתייחס רק לעטיפה ולמתקתקות של צמד הגיבורים השתקן, שקצת כותב מסרים, בכדי שיבינו, את הנגע הזה יש לעקור מהשורש.

הסיפור הפעם מנחית את צמד הגיבורים המתקוטטים בניו יורק של השנים הנוכחיות, בעודם מחפשים מקום מגורים ומקורות מזון אפשריים. הם נתקלים בבחורה בשם קיילה (המגולמת על ידי קלואי גרייס מורץ), שגם היא מחפשת את עצמה בעיר הגדולה ומחפשת פרנסה, כאשר היא מתקבלת כמעט בטעות למשרה של מארגנת אירועים בבית מלון יוקרתי, בדיוק בעת חתונה בין שני בני זוג עשירים מאוד - אירוע מכונן שיקבע את יוקרתו של המלון וכמובן את המשך דרכה של הבחורה הצעירה, הזקוקה לתפקיד באופן נואש למדי; כל כך נואש שהיא מוכנה לתחמן ולרמות, בדרכה לכבוש את הפסגה הפרטית שלה. היא תמצא את עצמה מנסה להנעים את שהותם של בני הזוג וכמובן לדאוג שלא יהיו עכברים בסביבת בית המלון.


זה מלון נטול עכברים, החוצה! | באדיבות Tulip Entertainment

העלילה, לכשעצמה, היא כזו הפונה לפלח אוכלוסיית ילדים קצת יותר בוגרים מאלו, שבדרך כלל אמורים לצרוך את התכנים של טום וג'רי ובעצם העובדה הזו נעוצה הבעיה המרכזית של הסרט. מרבית העלילה סובבת דווקא סביב דמותה של גרייס מורץ הצעירה וכיצד היא מטפלת בענייניה ובענייני המלון. טום וג'רי הם בעיקר תפאורה ומנוע עלילתי, אבל רחוקים מלהיות הנתח העסיסי והמרכזי בעלילה, כפי שמרבית הצופים (הצעירים והמבוגרים) ציפו שיהיו. העובדה שהחתול והעכבר בעיקר מקשטים את הסרט, המאוד זניח הזה, רק גורעת עוד ועוד מערכו של הסרט בעבור הילדים ובכלל ומרגיש שבגלל נוכחותם הנעדרת, אין לו בכלל את זכות הקיום המינימלית.

בסופו של דבר, הסרט אמור להתבסס על צמד כוכבים אילמים, שלא יכולים למלא יותר מחצי שעה ועל כן אחוז גבוה מעלילת ומהנתח המרכזי של הסרט נשען על הגיבורים העשויים בשר ודם ולא דווקא על המצוירים. לא מעט סרטים בהיסטוריה, ששידכו בין בני אדם לבין גיבורים מצוירים ידעו לעשות זאת בצורה מבריקה וראויה למדי, אבל הסרט הנוכחי לא יודע לערבב בין שני היסודות ויותר מכך, ההומור נמוך, מביך ומטופש וגם כאשר יש התכה בין דמויות אנושיות לבין מצוירות, זה נעשה באופן ובצורה חובבניים מאוד וניכר כי לא הייתה עקומת לימוד ושיפור מסרטים ישנים יותר, בעלי טכניקה זהה. גם ילדיכם וגם אתם תוכלו לוותר בשמחה על התענוג המיותר והיקר הזה.


בהחלט עדיף לבהות בחלון במשך שעה וארבעים | באדיבות Tulip Entertainment

משפט על הסרט:
גרסה עלובה ודהויה לסדרה המצוירת שליוותה דורות על גבי דורות, אשר גדלו על ברכיה. מעט מדי טום וג'רי וסרט סתמי נוסף שמטרותיו הן מטרות רווח ומרצ'נדייזינג בלבד.


משפט על הבמאי:
טים סטורי, שמעולם לא ידע באמת לספר סיפור כלשהו ובעברו ערימות של סרטי קומדיה (ולא רק) מטופשים ומיותרים ("טקסי", "ארבעת המופלאים", "המספרה") הולך על עוד אחת, הפעם עם קהל יעד שבוי וסלחני יותר, שדווקא מתגלה כקשוח לא פחות מזה המבוגר, בעיקר נוכח התוצאה הסופית.


משפט על השחקנים:
קלואי גרייס מורץ, מייקל פניה, קן ג'ונג וקולין ג'וסט (SNL) הם השמות המוכרים והם, בעל כורחם, נשאבים אל הרמה המחרידה של הסרט המטופש הזה.


משפט על אורך הסרט:
מי היה מאמין שיהיו טרוניות על שעה וארבעים (קצת פחות בנטו)? שיכלו בקלות להתקצר לשעה ורבע סבירה ופחות מרוחה.