נטפליקסים של סוף מאי וסוף יוני

חודש יולי כבר כאן ולמרות העלייה המחודשת של הקורונה, הדבר היחיד שניתן להגדיר בתור גל כעת, אינו הגל הרביעי הממשמש ובא, כי אם גל החום שפוקד את תושבי מדינת ישראל, כאשר הם יוצאים אל מחוץ למזגן הביתי. בזכות ההקלות והסרת שלל אמצעי המיגון מהקורונה חזר הקהל לאולמות הקולנוע ובענק ועדיין, בדיוק כי נראה שלוקחים צעד תימני ורוורס אגרסיבי בחזרה אל הסלון או חדר השינה בבית, גם נטפליקס המשיכו לעבוד בזמן שגדשנו את בתי הקולנוע. אם תחליטו לוותר על המסע אל עבר אולם הקולנוע הקרוב לביתכם ותחליטו שלא לדלג בין מזגנים ולהישאר עם זה הביתי בלבד, יש לנו כמה הצעות בשבילכם, מהטופ של החודש החולף; התקופה שבה חזרתם לקולנוע.


"צבא המתים" - סניידר של הקורונה זה לא הסניידר שלפניה

מי זוכר שפעם המסיכות הכחולות הללו שכל כך הורגלנו אליהם היו רק מחזה של מקומות עם דרישה גבוהה להיגיינה וניקיון? מי זוכר שאלכוג'ל היה בשימוש רק אם יונה חירבנה לך על היד? מי זוכר ש"כיף מרפק" היה בשימוש אי פעם?! ומי זוכר שפעם זאק סניידר היה שם נרדף לכישלון במקרה המאוד גרוע או הגזמה ופומפוזיות, שלא לצורך, במקרה הפחות נוראי? כן, כן...פעם ההילוכים האיטיים של סניידר, אלו שמרחיבים כל סצנה פי שלושה בזמן, היו עניין בזוי. פעם אורכי הסרטים שלו היו מקור לייאוש ופעם הוא היה בעצמו מקור לציפיות ואכזבות, בזו אחר זו.


רגע, איך עכשיו אורזים הכל ומוציאים דרך עשרות אלפי זומבים? | צילום: IMDB

בשלב מסוים הגיע ג'וס ווידון להושיע את הסניידר והשתלט על "ליגת הצדק" המקורית, שהייתה נכס סניידרי. זה קרה לאחר שבתו המאומצת נטלה את חייה וסניידר לא היה במוד לסרטים או למשהו, מעבר לאבלו הפרטי. ווידון משך אחריו המון אש וגרר דרישה, כמעט על סף תביעה, מקהל חובבי סרטי הקומיקס של DC, לייצר את הגרסה המורחבת של ארבע השעות, אשר תוכננה במקור. סניידר נישא על גלי ההצלחה של גרסת הבמאי שלוונכנס בטווח של מספר מועט של חודשים אל עבר איזור פרטי, במסגרתו יצר הרמת ציפיות חדשה, כאשר הסרט הנוכחי החזיר את חובביו אחורה בזמן, לסרט הזומבים הקודם שביים: "שחר המתים".

וכן, מספיקה צפייה אחת בטריילר הנטפליקסי, אשר משדר את המישמש ההוליוודי, אשר כולא בתוכו התכה של "אושן 11", "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" ו"זומבילנד", על מנת להבין ששום דבר רע לא יכול לצאת מהדבר הזה. לחובבי סרטי זומבים כמובן. כן, זה סרט זומבים טיפוסי וכן, מדובר בסרט של סניידר על כל המשתמע מכך: הילוכים איטיים, הגזמה פראית בכל הנוגע לגראפיות, מלא פיצוצים וחוסר הלימה עם איזה שהוא פרט תסריטאי, שעשוי להעיד על היגיון מינימאלי, בו השתמש סניידר בזמן שהגה את הרעיון לסרט זומבים, שמציג שוד שהלך והתחרבן לו בלאס וגאס. עם זומבים.


מי סוגר את האולטרה סגול? זה מושך זומבים | צילום: IMDB

והזמן, כן....יש פה קטע עם אורכו של הסרט. המזל שהוא משודר בנטפליקס ואין צורך לגשת לאולם הקולנוע הקרוב לבית, על מנת לצפות בזומבים מכל הסוגים, מנסים לאכול חבורת בני אדם מאוד מדויקים בנשקים שלהם, במשך שעתיים וחצי! ועל כן...כמה טוב שאפשר לעשות סוג של בינג' על כל הסיפור הזה ולקחת את הזומבים באיזי, עד שמגיעים לארץ המובטחת, שמכריזה על כתוביות הסיום והקרדיטים לסרטו של סניידר. כאשר מפצלים, אפשר להתמרמר הרבה פחות על אורכו המוגזם של הסרט, בדיוק כפי שעשינו ב"ליגת הצדק של זאק סניידר" כמה חודשים לאחור.

אז...וגאס הופכת להיות עיר הזומבים הרשמית של ארצות הברית והעולם. לא, אין לה קבוצת NBA או NFL, אבל כן יש לה את אחת מסצנות הפתיחה המרהיבות והמרשימות ביותר שנראו לאחרונה בקולנוע (גם אם זה לא באמת הגיע לקולנוע). מיליונר יפנריקני בשם בליי טנקה (הירויוקי סנדה) מבקש מסקוט וורד (דייב באטיסטה) להרכיב צוות, על מנת לרוקן את הכספת שלו, אשר יושבת בלאס וגאס, במלון בבעלותו. הצוות הולך וקורם עור וגידים ואפילו אחד מהם הוא מומחה לכספות, שמשום מה מצטרף על מנת לפרוץ כספת של בעליה (אפשר קוד גישה וזהו?). כאן תתחילו לחשוד לאי סדרים, שימשיכו להתגלגל במהלך כל הסרט, בכל הנוגע לכתיבה עצלה ומחופפת.


אם מגיע זומבי קינג, מה עושים? נכון. שורקים! | צילום: IMDB

במהלך השוד הגדול, הצוות צריך לאמץ לחיקו באהבה את העובדה שהם עומדים לעבור דרך ערימות של זומבים מכל הסוגים והמינים. כן, יש כאלו אלפא זומבים וכמובן שיש גם עוד זומבים אהבלים רגילים וכאלו שמגיעים בין לבין. אף אחת מדמויות המשנה או הראשיות לא מעוררת שום הזדהות ולא באמת אכפת מהסיפור שלהן, אבל העלילה באמת לא יותר מדי מעניינת, כי מה שמעניין יותר זה הגודש בסצנות אקשן, מעיכת איברי גוף וחדירה דרכם, עם שלל חפצים ושיניי זומבים מחודדות ופולשניות.

זה הסרט הראשון ביקום הזומבים של נטפליקס, בראשותו של זאק סניידר, כי.....למה לא לפתוח עוד יקום אם אפשר? יש כאן זומבים מכל קשת הסוגים והמינים של הזומבים. אין כאן עלילה, אם לומר את האמת, אפילו ביחס לסרט של שעתיים וחצי וכמובן שכל מה שמתרחש צפוי עד כאב ועם זאת, מדובר בסרט פשוט נהדר וכיפי. הקצב בו נפלא, גם אם יש מריחות הן מתקבלות בהבנה מסוימת ואם קיבלנו את האופציה הנהדרת לפלח את הסרט הזה למספר חתיכות, בצורה מבוקרת...אז למה לא בעצם?


תן....ת'קוד.......ל כספת! | צילום: IMDB






אבהות - אבא'לה בוא...פשוט בוא

הדמעות והמחנק בגרון כבר הגיעו בצפייה בטריילר, אז איך אפשר ליפול בסרט הארוך? ובכן...דווקא אפשר קצת, אבל לא יותר מדי. הטריילר תימצת היטב את הלך הרוח של הסרט ועל אף לא מעט שטיקים של הומור ביזארי, נדחף ולא כל כך מצחיק אצל הצוות של קווין הארט (בעיקר החברים המגולמים על ידי ליל ריי הווארי ואנת'וני קריגן) אתם תיקחו בעיקר את הרגעים הקומיים של הארט עצמו ואפילו עוד יותר את רגעי הדרמה שהוא, למרבה ההפתעה, מצליח להתמודד איתם ולייצר אותם באופן לא פחות מוצלח מאשר אלו הקומיים.

סיפור הסרט די מתומצת בטריילר, אבל לא כל כך מכין את הצופים למה שהם עומדים לקבל בהתחלה. הסיפור עצמו מבוסס על ספרו, מבוסס המציאות של מאט לוגלין עצמו, אשר מתאר את שהתרחש בחייו ושימש עבורו השראה על מנת לכתוב את הסיפור המאוד אמיתי, עצוב ומרגש וגם אחר כך לשמש בסיס לתסריט לסרט הנוכחי. הסרט לכשעצמו מתאר באופן די זהה ונאמן למקור, אודות עלילת חייו של לוגלין וכמו שסרט הוליוודי טיפוסי אוהב להיות, הוא כנראה גם מוסיף לא מעט תבלינים, על מנת להגביר את הטעם, אשר נותר לאחר הצפייה בו.


אז מה אני עושה עם התינוקת הזו עכשיו, דוקטור? | צילום: IMDB

מאט וליזי לוגלין עומדים להיות הורים לראשונה וברור למדי, גם על פי הטריילר וגם על פי כרזת הסרט, מה הולך לקרות ממש בקרוב. אף אחד לא מכין את הצופה שהוא עומד לראות כמה דקות של רגעים קשים ומרגשים. ברגע שמאט מאבד את ליזי, אשתו, הוא גם משנה סטטוס באופן סופי לאב יחיד. וכך, אב ואלמן נוצר בהינף יד והסביבה מפקפקת, בעיקר בכישורי ההורות שעדיין לא רכש מאט וכולם סביבו מנסים לייעץ, למרות שלא תמיד נעים לשמוע מה הסביבה אומרת - בין אם בדיחה מיותרת ודיבלית של החבר ובין אם עצה אמיתית לכיצד להיות הורה טוב.

הסרט מדבר לא רק על אבהות; הוא מדבר גם על אבל, היכולת לשחרר ולא רק בכל הנוגע להורות וכמובן שאי אפשר בלי להעלות את נושא הזוגיות. אף נושא לא מרגיש שהוא מתפתח מספיק, בשביל לעמוד בפני עצמו בסרט, כאשר הסרט סובב רובו ככולו על יכולותיו של מאט להיות אב טוב עבור מאדי, בתו שלא הספיקה להכיר את אמה מעולם. מהרגע שמאדי נכנסת לחייו של מאט וליזי עוזבת אותם, הוא מתחיל במירוץ מטורף להיות אב טוב ומסור, שאמור לפצות גם על אובדן האם וכמובן להמשיך לעבוד קשה, על מנת לפרנס אותו ואת בתו הקטנה.


תיכף...אני מסדר לך את כל הדבר הזה על הראש | צילום: IMDB

חוסר האמונה ביכולותיו, להיות הורה יחיד טוב, דוחפים את מאט ועושים את שלהם בכך שהוא הופך להיות אב במשרה מלאה, כאשר במקום שותפה נשית, הוא יכול להיעזר בסבתות. בשלב מסוים הסרט לוקח תפנית קצת יותר חדה בזמן שבתו הולכת ומתבגרת והוא מרגיש שלא משנה מה הוא יעשה הוא לא יהיה טוב מספיק וזאת נוכח הסביבה, שמביעה תמיד חוסר אמון ביכולתו להיות אב מושלם. בסופו של דבר, אתם יודעים איך הכל הולך להסתיים ולהיארז, על אף שמדובר בסיפור אמיתי ועם זאת הסרט מצליח, על אף שהארט מסרב להיפרד משטיקים קומיים זולים (לעיתים זולים מדי) אבל דווקא בזכות יכולותיו הדרמטיות, המתובלות באותם השטיקים, כפי המצופה ממנו.