"מגלה את אמריקה 1 ו-2": לא גילה לנו את אמריקה

בדיוק כשם שאדי מרפי היה אחד מהכוכבים הגדולים של שנות השמונים וכל שנגע בו הפך לזהב טהור, כך גם ההתבוססות בבינוניות שלו התקבעה אל תוך שנות התשעים והמשיכה להידרדר הלאה. בשנות ה-2000 הוא עוד הצליח בתור חמור מצויר, למשוך קצת רגעי קסם, אבל בסופו של דבר הוא הפך לשם נרדף לכישלונות קולוסאליים בזה אחר זה. העשור החדש של שנות ה-20 החדשות מזמן למרפי ניסיונות שיקום, שהראשון שבהם (בשני הוא יחזור להיות שוב אקסל פולי - "השוטר מבוורלי הילס") כבר מסתמן ככישלון מהדהד ואף מפנה זרקור בולט אל כיוון הסרטים שהפכו אותו ליותר מסטנדאפיסט מוצלח.


הגזירה הראשונה שלי בתור מלך - סרט המשך! | צילום: IMDB

התכנסנו בכדי לחגוג את הניסיון הראשון של מרפי לרכב על אחת מהצלחות העבר שלו, דווקא בדיוק אחרי שרשם פיק קטנטן, בין ערימה של כשלונות, כאשר גילם תפקיד נהדר בסרט של נטפליקס - "קוראים לי דולמייט". ובכן, ניכר כי דווקא לאחר הופעה מוצלחת למדי וראשונה לאחר שלוש שנים עקרות מקולנוע, חוזר מרפי שוב, שנתיים אחרי תפקידו האחרון ולדמות בלתי נשכחת, באחד מהסרטים הזכורים שלו, משלהי שנות השמונים ובועט בדלי שמילא בזהירות ובקפידה. הפעם נבחן איך היה, כיצד התיישן ואיך לבסוף התעדכן.


"מגלה את אמריקה" - לא עומד במבחן הזמן

אפריקה. ארמון עצום. ומעכשיו נלווה את טקס ההשכמה ליום הולדתו של הנסיך אקים, השליט הבא של זמונדה. הטקס כולל ליווי מפזרות עלי כותרות של פרחים, צחצוח שיניי הנסיך, ניגוב ישבנו והברקת איבר מינו מתחת למים (עם שורת מחץ, אשר נכנסה בתור מקטע, מתחילת השיר של לודרקיס - Welcome 2 America, מהאלבום השני שלו: Word of Mouf). הנסיך לא מרוצה מהשידוך של הנסיכה הכנועה, אשר גודלה להיות אשתו מגיל ינקות והוא רוצה אישה עצמאית וכמה חבל שביונסה עדיין לא הייתה אייטם. הוא יארוז את חפציו, ידחה את השידוך הכושל מראש וייקח איתו את משרתו האישי - סמי (ארסיניו הול) בשביל למצוא כלה ראויה ולא כזו שתעשה בדיוק כדברו.


בחורים בכחול | צילום: IMDB

הוא יגיע לקווינס (כי שם הוא חושב למצוא את המלכה הבאה), ישכור את הדירה העלובה ביותר ויילך לעבוד במקדואלס (האחות הקטנה והממורמרת של מקדונלדס) בתור שוטף רצפות. שם הוא כמובן יכיר את האחת והסרט יעבור ביחד עם הגיבור שלו למוד קומדיה רומנטית, עם טוויסטים והומור נעדר תחכום מיוחד. זוהי התמצית העלילתית, למי שלא ראה, לא זוכר או לא זוכר שראה. למי שיש זיכרון ילדות או נערות קסום, אולי כדאי שיתרחק מניסיונות למחזר לעצמו את העבר, רגע לפני שהוא מחרב לעצמו את ההווה. מי שדווקא רוצה לבחון איך התיישן המרפי עם הזמן, מוזמן להיכנס לנטפליקס ולחפש את הסרט הראשון, משנת 1988.

אדי מרפי בתפקיד מקסים ולבבי למדי (ומרובע, כפי שעוד חווינו ממנו בהמשך הקריירה לא פעם), אבל המסרים והכוונה הם כל כך אייטיז. שום דבר לא עומד במבחן ה-PC של היום, אבל גם לא צריך לעמוד בכזה וגם לאחר שזה נאמר, קשה למצוא היום יותר מדי דרכים להתחבר להומור, שפעם היה היסטרי. היום הסרט הנושן מוציא לא מעט גיחוכים, מחשבות על תום וזמנים אחרים, אבל כאן זה בערך נגמר. מרפי הוא עדיין האביר על הסוס, שמחפש את הנערה שתלווה אותו, העלילה סובבת סביב דמותו בלבד והדמויות הנשיות, מעבר לזו של ליסה (שרי הדלי), הן נלעגות במקרה הטוב ומעוררות רחמים ובוז במקרה הרע.


מתחת לטונות של איפור, אבל עדיין שניים יחד | צילום: IMDB

ייתכן והיה עדיף לניילן את הסרט הנושן ולשמור עליו בתור סוג של נכס צאן ברזל קולנועי וקומי ולא לשלוף אותו החוצה, על מנת לנסות ולמחזר הצלחה, בשם כוכב הוליוודי שחש שהוא נמצא על גל (זמני מאוד) של הצלחה. כמו הרבה כוכבי עבר מזדקנים, שמסרבים לקבל שהנישה שלהם הצטמקה והפכה לפחות רלוונטית, במקרה הטוב או מוחזרה ומוצתה עד תום, במקרה הפחות טוב, גם אדי מרפי ממשיך לחיות בעיקר בעבר ולמאן לקבל את העובדה שבשביל להיות פחות נשכח, הוא צריך להמציא את עצמו מחדש או לפחות לבצע עדכון גרסה בתור שחקן ולא למחזר את ימיו כקדם.




"מגלה את אמריקה 2": העיקר שאדי מרפי מרוצה

נו. אם זה הולך כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז...אז אולי כדאי לצלות ולאכול את הברווז הזה, שלא יחרבן בכל רחבי הבית. זה היה ברור שההמשכון הכפוי הזה לא יהיה הילד לו פילל מישהו, מלבד חשבון הבנק של אדי מרפי וחבריו (ואם הוא מקבל שכר על כל תפקיד של חבר או של עצמו, אז בעיקר אדי מרפי). לפני הסרט לא היה ברור למה הדבר הזה מגיע, כשליש מאה לאחר צאת הראשון ולאחר הצפייה בו אין הפתעות רבות והשאלה עולה ונשאלת ביתר שאת. מה שעבד היטב בשלהי שנות השמונים, מתרסק מחוקי התיישנות, הבדיחות הממוחזרות ואינספור המחוות של חברי הקאסט לתפקידים שהם ביצעו לפני שלושים ושלוש שנים.


ושוב אנחנו איתכם | צילום: IMDB

העלילה עצמה מתקשה להתקיים בתור אורגניזם חי ונושם ונשענת באופן כמעט טוטאלי על זאת של שנות השמונים וההתפתחות שלה. הבדיחות ממוחזרות ומי שלא צפה או לא זוכר את המקור גם יתקשה להשתעשע מהומור שמתייחס בלא מעט רפרנסים לסרט הראשון וכמובן מנסה לתקן את הבדיחות הלא פוליטיקלי קורקטיות של אז. מה שהיה אז קומדיה עם כוח גברי בולט, שרק מחפש את האישה שתאתגר אותו, הופך לכזה שמצמק את הגבריות ומעלה את הנשיות על נס, כפי שמצופה מסרט באווירת שנות העשרים החדשות.

בעוד הסרט הראשון המציא את זמונדה, הממלכה האפריקאית בעלת העושר והפאר (אך גם בעלת החוקים המיזוגיניים וחסרי השיוויון), הבליט את ההזנחה של חיי השחורים בשיכוני העוני של קווינס והיה מצחיק מאוד לתקופתו, הסרט השני לא מספר לצופים הוותיקים וגם אלו החדשים שום דבר חדש או יוצא דופן. העלילה קלושה ובלתי סבירה בעליל, הפתרונות העלילתיים לא מפילים אף פיל מרגליו וגם אין שום פריצת דרך מבחינה תמתית ורעיונית. סתם סיפור ממוחזר, עם ערימות של שחקנים מהסרט הראשון, שחלקם הגדול נשכח מהנוף ההוליוודי, כמעט כמו מרפי, שעדיין ממשיך לרוץ על אדי(ם) של שנות השמונים.


גם את הלהיט בכיכובו הולכים למחזר בקרוב | צילום: IMDB

הגל של המחזורים ההוליוודיים (אליו גם מתייחס הסרט הנוכחי, באופן כמעט מאולץ) לא פסח על מרפי, מלנסות ולהחזיר את עצמו אל התודעה מחדש. מיותר לציין שהתוצאה היא בדיוק כפי שמרבית המחזורים מתקבלים אצל מרבית הצופים - מזון שלא התעכל בגרון וצריך להישטף עם כמה כוסות מים. הפעם ממלכת זמונדה נמצאת בסכנת תקיפה של הממלכה השכנה - נקסטדוריה ויש למצוא פיתרון לאיחוד העמים. רפרנסים בלתי פוסקים לסרט הראשון ויוצאים לדרך עם עלילה שכל כולה כתיבה עצלה והישענות על הצלחת הסרט הראשון. על הדרך יגלה המלך אקים שיש לו בן, שבדיוק ייכנס למשבצת, אותה לא תוכלנה לתפוס אף אחת משלושת בנותיו, נוכח אי השיוויון המגדרי של זמונדה ואתם רק יכולים לנחש איך כל שלב ושלב בעלילה יתרחש, דקות רבות לפני שהוא יתרחש הלכה למעשה.

אין לדעת האם מדובר בחנופה למעריצי הסרט הוותיק, ברצונו של מרפי לנסות ולמנף את הצלחתו האחרונה ולהעלותה בעזרת זיכרון עבר של מעריציו הוותיקים או סתם עוד ניסיון להישאר רלוונטי, אבל הסרט הזה היה ונותר מיותר ולא רלוונטי; הן לימינו והן מבחינת הצורך שלו לייצר המשך עבור משהו שלא היה זקוק שימשיכו אותו. הקורבן המסתמן הבא הולך להיות הרבה יותר כואב, במידה והמחזור שלו ייראה זהה לזה ואת ערימות הקסם השובבי והנפלא של אקסל פולי אומנם יהיה קשה לייבש, כפי שנעשה למלך אקים, אבל כבר נוכחנו לדעת שהכל אפשרי, בטח עם אדי מרפי.


לא יהיה סרט שלישי, נכון?! | צילום: IMDB