"ליגת הצדק - גרסת סניידר": ועכשיו כולם אוהבים את סניידר

הסיפור של עזיבת סניידר את "ליגת הצדק" הקודם כבר ידוע למרבית קהל צופי הסרט ואין יותר מדי מה להרחיב עליו, מעבר לעובדה שטרגדיה אישית (התאבדות בתו החורגת של סניידר) ובנוסף לאי הסכמות עם ההפקה ודריסת רגלו של ווידון הפכו את הסרט על ליגת הצדק של DC לסרט שסניידר אומנם חתום עליו במובן מסוים, אבל לא זה שהוציא אותו בסופו של דבר. התוצאה הסופית הייתה אכזבה תהומית של המעריצים האדוקים וכמובן של המבקרים, חמורי הסבר ולאחר שורה של כשלונות מצד סרטי גיבורי העל של DC, "ליגת הצדק" של ווידון הייתה החותמת שהם (החבר'ה של DC) צריכים להוריד הילוך ולהפסיק לייצר תכנים.

המעריצים, הגיקים השרופים וחובבי חבורת גיבורי העל דרשו. זאק סניידר והאחים וורנר נענו ולאחר ארבע שנים של לחץ מאסיבי מצד האינטרנט, סניידר קיבל הרשאה לחומרי הגלם הלא ערוכים, על מנת שיערוך אותם כראות עיניו. ראות עיניו ככל הנראה הצטמצמה לכדי קופסה מרובעת, כיוון שאת הגרסה החדשה, הרצינית והאפלולית תוכלו גם לראות על מסך הטלוויזיה הביתי שלכם בפריים של 4:3. למה? כי ככה סניידר החליט ובין אם אתם אוהבים את זה או לא, זה מה שיהיה בסרט...אה, כן...והוא גם ארבע שעות. למה? מאותה הסיבה מקודם.


הבנתי שהוא שם אותנו בפריים מכווץ, נכון? | באדיבות yes

זאק סניידר אוהב מוגזם והוא אוהב את המוגזם שלו. ארבע השעות של הגרסה הנוכחית רק מבליטות כמה שהוא אוהב את הקולנוע שלו מוגזם, פומפוזי ובעל שלל סלואו מושנים, כמעט בלתי נגמרים. תאהבו או לא תאהבו אותו, אבל הוא במאי מרתק, עם חתיכת חזון והוא מוכן ללכת עם האמת והחזון שלו עד לקבר. הוא יצא זכאי, לאחר שנקטל ללא רחמים ב"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", בעיקר בזכות תרומתו של ווידון לחורבן החזון שלו ב"ליגת הצדק" הקודם וכעת קיבל את ההזדמנות לעשות את התיקון, כאשר אין ספק שהגרסה החדשה, אשר התבקשה על ידי המעריצים, תתקבל על מצע של פרחים (שחורים-לבנים, כמובן) קטיפתיים, נעימים ומלטפים.

מעניין היה לראות כיצד הסרט הנוכחי היה מתקבל אצל המבקרים והמעריצים, אם היה יוצא ראשון ובלעדי, אבל את ההשערות הללו לא נוכל לאמת, ככל הנראה, לעולם (אלא אם יש לכם מכונת זמן זמינה). זאק סניידר בהחלט ייצב את השורות, צבע בצבעים שלו וכיוונן את הטון, בכל הנוגע לאווירה. הוא העמיק את הדמויות, נתן במה עצומה לריי פישר, אשר מגלם את סייבורג והיה נער המריבה בסרט הקודם, כאשר ווידון ירד לחייו, הרבה להתעמר בו וצמצם את זמן המסך שלו לכמעט כלום. מעבר לסייבורג, גם פלאש מקבל זרקור בוהק ומלא ברקים וסופרמן מקבל צבעים רציניים ואפילו מקום על כרזת הסרט החדש (בניגוד לקודם, שם עוד היו כאלו שחשבו שיישאר מתחת לאדמה).


סופ...מה אתה עושה פה? | באדיבות yes

אז הגיקים קיבלו את מה שהגיקים דרשו. האינטרנט פצח בקמפיין אגרסיבי, קיבל את שלו ואז הסרט התחיל...עם זעקות השבר והכאב של סופרמן מהסרט הקודם שסניידר הצליח לסיים (ונקטל כבל עם ועדה) - "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" והזעקות הללו לא פוסקות במשך כמה דקות טובות, שכולן הילוך איטי משולב בתמונה קפואה. שש דקות מפתיחת הסרט משפט ראשון יוצא מפיה של דמות כלשהי בסרט, המצויה בתמיסקירה של האמזונות: "הזעיקו את המלכה". שינוי לוקיישן ועוד שלוש דקות לאחר מכן המילים הבאות שייאמרו יהיו: "ברוס וויין" ואפשר כבר להתחיל את הסרט בבטחה ולצאת לשעה וקצת ממנו של הצגת הדמויות בהרחבה עמוקה הרבה יותר מזו שקיבלו בגרסה הקודמת.

היו לא מעט דיבורים על יציאת הסרט בתור מיני סדרה או אפילו צמד סרטים, אבל בסופו של דבר הוא הגיע בחלוקה לשישה פרקים, במסגרתם השעה הראשונה מהווה סוג של פרולוג מורחב אודות הגיבורים, פועלם וכיצד ברוס וויין רוצה לאחד תחת מטרייתו המכונפת. בחלק השלישי כבר נפגוש את סטפנוולף, שאמור להיות הת'אנוס של חברי ליגת הצדק. בסרט הקודם הוא היה נבל דהוי למדי, בסרט הנוכחי הוא מקבל שדרוג וויזואלי, עלילתי וגם המוטיבציה שלו מעמיקה קצת ועם כל אלו, קשה לומר שהוא מתקרב להיות סוג של אלטרנטיבה לענק הנוקש של צמד סרטי "הנוקמים" האחרונים של מארוול.


להיות או לא להיות...זו השאלה | באדיבות yes

כפי שכבר הכרתם מהסרט הקודם, סטפנוולף רודף אחרי שלוש "קופסאות האם", אשר אמורות להשיג לו שליטה מעבר לכל דימיון וזאת על מנת שיכבוש את כדור הארץ, כחלק מהמסע שלו לכיבוש עולמות ברחבי הגלקסיה. כל זה בשביל להתקבל בחזרה לזרועותיו של דארקסייד ועל מנת לפצות על אכזבה שנחל אל מול אדונו וכניסיון לזכות מחדש באמונו והערכתו. סטפנוולף אמנם מגיע בגרסה מקושקשת הרבה יותר (הקשקשים שהוא עוטה מבריקים, רוטטים ובהחלט משווים לו עוד קצת מראה מאיים) וזה נשמע כמעט כאילו יש לו מה לומר, אבל בגדול הוא עדיין מהווה דמות נבל בינונית פלוס ולא מצליח לסחוף ולסחוב את מלוא האימפקט שהתפקיד דורש ממנו.

שאר הצוות צריך, ובכן, להציל את המצב ולאחר שזכיתם להכיר גם את אלו שלא קיבלו סרט ספין אוף (עדיין), אתם סוף כל סוף תוכלו לצלול ולראות את חברי ליגת הצדק עושים בערך את אותו הדבר שעשו בסרט הראשון, רק הרבה יותר לאט, עם אווירה קודרת ורצינית, עם ליווי מוזיקלי עמוס וכמובן שעם טון קומי מפוכח ולא מוגזם, כפי שווידון הכניס בסרט הראשון ואיתו גם עיטר את צמד סרטי הנוקמים הראשונים. הכל בגרסה של סניידר הוא פשוט הרבה... הרבה יותר. הסרט הראשון לא היה איום כמו שגרמו לכולנו לחשוב וגם הסרט הנוכחי איננו יצירת מופת מאתגרת, אבל הוא חתיכת ספקטקל וויזואלי מרשים, שעל אף אורכו הכמעט הזוי, הוא זורם, קולח ומחזיר איזו שהיא עטרה קולנועית ליושנה, דווקא שבתי הקולנוע (ברובם) עדיין סגורים.


כל פעם אתה מוציא אותי מהשירותים עם הלוגו הזה בשמיים | באדיבות yes

סניידר פיצח את הנוסחא. מעבר לעובדה שהוא זרק ציוץ על חומרי הגלם שקיבל לשמור מהסרט שווידון חירב לו וייצר תופעת רשת, הוא גם נכנס לנישה קולנועית, שאיפשרה לו למתוח את היצירה שלו לכדי אפוס קולנועי, בטעם של פעם, עם חומרים עתידניים ומעודכנים. אלים בטייץ וחליפות קבלר, הילוכים איטיים שחודרים לנשמה ועל אף שחשבתם שהם כבר בדרך לעבור מהעולם, הוא החזיר אותם ומתח אותם עד לקצה. מי זוכר מתי הוא צפה בסרט של ארבע שעות, לאחרונה או בכלל? האחרון שהתקרב לכך בעשורים האחרונים היה "האירי" שגם הפך לתופעה ולפני כן, דפדפו אחורה בספריית הקלאסיקות של כל הזמנים בשביל למצוא משהו שכזה.

סניידר יצר באז. הוא השיב את הכוכבים שלו להיות משמעותיים והשיב שיח קולנועי למרכז העניינים. זה מוגזם, זה איטי, זה ארוך ויכול להיות שגם לא היה מתקבל בכל כך הרבה תשואות, אם היה יוצא, נניח, לפני חמש שנים. אבל כל מה שזאק סניידר עשה עם "ליגת הצדק" שלו היה בעצם ניצול הזדמנות ופתח, שלא היה סביר להניח שיחזור, אלא אם הוא היה פוער אותו היכן שהוא במקום מסוים, ביקום מקביל למשל. סניידר התיישב מחדש על כסא הנהג, כאשר כל הריפוד הישן הוחלף והומר בחדש, מבריק ומהודר. הצופים (ובמיוחד האדוקים) מרוויחים וייתכן שגם עולם הקולנוע.


סוף סוף סניידר הגשים לו משאלה | באדיבות yes

משפט על הסרט:
ארוך, מוגזם ובעל חשיבות עצמית מוגברת, אבל כמה שהוא טוב ומרשים. החזון של אחד ממעטי הבמאים בעלי החזון והייחודיות הוא הדלק שמניע את הסרט הזה לקום מחדש ולהיראות כפי שהוא נראה בסופו של דבר.

משפט על הבמאי:
כל כך הרבה משפטים נשפכו שם למעלה. כל כך הרבה האשטגים, ספקולציות, סיכומים וערימות מילים. אפשר לחסוך בפסקה הזו כמה מאלו.

משפט על השחקנים:
בן אפלק הוא אחד מהשחקנים שמגלמים את באטמן והשנויים במחלוקת. משהו שם לא התחבר עד הסוף. הנרי קאוויל נפלא בתור האיש עם הגלימה השחורה, ריי פישר סוף סוף קיבל הזדמנות להיות הסייבורג שכולנו רצינו שיהיה, עזרא מילר מפולטר ומעודן וגל גדות נפלאה כתמיד. קאסט עצום שקיבל הזדמנות ודקות נוספות ואולי בפעם הבא גם יקבלו סרט אחר שלא נמצא תחת אותה הכותרת.

משפט על אורך הסרט:
ארוך. מדי.......עם כל האהבה והחיבה לסניידר ולקולנוע קלאסי. מה שהיה כאילו קצר בתור סרט של שעתיים, ארוך מאוד ולעיתים אף מייגע. ועדיין, איכשהו הוא עבר בגרון במרבית שלביו.