"על הקרשים": לאבא שלה יש סולם

כמעט שני עשורים עברו מאז שקופולה הבת הנחיתה את מה שנחשב בתור פסגת היצירה שלה. בתו של אחד הבמאים הנודעים ביותר בקולנוע האמריקאי עדיין נאלצת לקבל אזכורים על טרילוגיית "הסנדק", בעיקר כאשר היכולות שלה אינן ולעולם לא יתאמו את היכולות של אביה. עם זאת, היא מייצרת פעם נוספת יופי של סרט שסוקר את היחסים בינו לבינה והכוונה הפעם איננה רק ליחסים בין בני זוג.


אבא, חבר אמר לי לכתוב סרט עליך | צילום: IMDB

קופולה מעמתת ומחברת בין שני טיפוסים כל כך שונים, שזקוקים אחד לשני בנקודת זמן מאוד מסוימת, כאשר האחד הוא יצור צבעוני, הולל וחובב הרפתקאות ואלכוהול ואילו השנייה מבויתת, מטפלת בילדיה, מעדיפה גרדרובת בגדים קבועה וקצת אוכלת את הלב, כאשר היא חוזה בבעלה יוצא, מבלה ומתפתח מבחינה חברתית ומקצועית, בעודו משאיר אותה קצת (הרבה) מאחור.

חיי הנישואין מצד אחד, קצת טיפוסי ומגדרי מדי, אבל זוהי הבחירה של קופולה, שרוצה לשים את הגיבורה שלה בתפקיד האישה הקטנה, שמתחילה לחשוב שבעלה מנהל רומן ומתביישת לבדוק. לורה נעזרת באביה האקסצנטרי והמשוחרר בשביל לנסות ולמצות את כיווני החשדות והחקירות ואילו הוא מוצא זמן על מנת להכניס אותה ללו"ז הצפוף והעמוס שלו בשותפות משתנות מהמין השני.


הפעם נציץ איפה בעלך מסתובב בלילות | צילום: IMDB

האב הגרוש, שנטש את אשתו ובנותיו בשביל למצות רומן ולהמשיך הלאה אל עוד כמה עשרות או מאות, הוא זה שמפנה את הזמן בשביל לנסות ולמנוע מהבת שלו לחוות את אותו כאב שהעניק לה כאב ולאמה, בתור בעל ואב, כמה עשורים לאחור. ביל מארי, כמו ביל מארי, מקיים את התפקיד באופן מרשים מאוד ועל אף הטקסטים הביזאריים שהוא נאלץ לקרוא, הוא מצליח לחלץ לא מעט חיוכים והופך את הכל לשיחה מרתקת על החיים, כפי שהוא רואה אותם.

האינטראקציה בין השניים, הקוטביים כל כך, הופכת לעיתים למשחק טניס בעל חבטות בלתי פוסקות לשני הכיוונים, כאשר לורה, המגולמת על ידי ראשידה ג'ונס, מנסה להבין כיצד אביה ממקם את עצמו בכל פעם מחדש במרכז העניינים, בעוד הוא מנסה להבין לאן הלכה לאיבוד הבת המהנה והכיפית שהכיר לפני אי אילו עשורים. בין מפגש לבין ניסיון ריגול, הופכת לה העלילה לקומדיה קלילה על החיים, על השגרה וההבדלים בין גברים לנשים, במבט מיושן אולי, אבל מקסים.


סוף סוף שמלה בלי כתמי ספגטי של הילדים | צילום: IMDB

שמו של הסרט מסמל דואליות ומצד אחד ובפירוש מילולי נטו, מתאר את מצבה של לורה – על הסלעים, בבחינת העובדה שהיא רואה כך את חייה ואת מצב נישואיה. מהצד השני והפירוש הסלנגי של המונח, אפשר למצוא את ההתייחסות לאורך חייו הנהנתני של אביה, שמרבה להרים כוסות אלכוהל לאוויר וממצה את חייו המבוגרים והמשוחררים עד תום.

נקודת המבט הכפולה של הסרט היא הקסם והדלק שמניע אותו, הכימיה בין שני השחקנים הראשיים משובבת נפש ולוכדת לגמרי, למרות שלא מדובר ביצירה יוצאת דופן או מפעימה, היא בהחלט פיתרון נפלא לערב ביתי, שלא מבקש מהצופה להיכנס למצב רציני או מתוח מדי. בילוי לילי קליל עם צוות שחקנים נהדר ועוד יצירה ששוגרה היישר אל שירות הסטרימינג (אפל +), במקום להישאר תלויה לייבוש על מסכי הקולנוע וטוב שכך.


הכל מתחיל ונגמר שם | צילום: IMDB

משפט על הסרט:
יופי של סרט, לא נמתח וכזה הדורש מחשבה מיוחדת. שם את הכל על השולחן ופשוט כיפי, זורם וקולח.

משפט על הבמאית:
סופיה קופולה מביימת במספר לוקיישנים ורושמת הצלחה יחסית אחרי כמה סרטים בינוניים. לעד היא תיוותר הבת של ועם זאת, היא לא נרתעת וממשיכה בדרכה.

משפט על השחקנים:
ראשידה ג'ונס בתפקיד בנאלי למדי, בלי יותר מדי תחכום ועידון, מרלון וויאנס התבגר לנו מאז "מת לצעוק" וג'ני סלייט גם תופסת משבצת קטנה ונחמדה. מעל כולם, כמובן ואיך לא.....ביל מארי עם תפקיד נפלא.

משפט על אורך הסרט:
שעה וחצי. לא צריך דקה יותר. מדויק ולעניין.