"הבנים": בנים של...

אחרי עונה ראשונה ומטאורית, ללא צל של ספק, הקהל ההמום רק ביקש לראות איך יתקדמו בוצ'ר והבנים לעונה נוספת...ואיזו עונה זו הייתה. חובה לציין כי הפתיחה חרקה, הגלגלים היו זקוקים לשימון טוב, אבל ברגע שהכל הסתובב כמו שצריך, אי אפשר היה לעצור את המכונה המשומנת הזו מלהגיע ליעד ולעשות את הכל באופן כל כך מרשים, מדוקדק ומחושב, כאשר כל פרק מתעלה על קודמו.

לאחר שעונת הפתיחה נשפכה בבינג' ארוך של שמונה פרקים, על ראשם של הצופים, העונה השנייה החליטה לעשות פיצול קצת אכזרי, לכל אלו שחשבו שהיא מגיעה בחבילה עם אריזת מתנה מעוטרת מעל. שלושה פרקים ראשונים, בתור מתאבן ובהחלט פרקים שלקחו את הזמן, לבעור באיטיות רבה, בכל הנוגע לעלילה מהורהרת ועצורה יחסית ומאז, ריצה הולכת ומתגברת, לקראת סיום הולם ומדמם, כיאה לאחת הסדרות האלימות ביותר בטלוויזיה.


אנחנו רק, אה.....זה....נו, אלה שמטפלים. כן, בדיוק... | צילום: IMDB

העונה הזו המשיכה לירות ולרסק כל פרה קדושה (וגם ליוויתן) שרק אפשר לחשוב עליה ולא הפסיקה לשים את הפוקוס על השילוב המסוכן שבין תאגידים לממשלות, בכל הנוגע לצבירת כוח, על גבו של הציבור, שסדר היום והמחשבות שלו נקבעים מראש. גם בעונה הזו הנושא המרכזי דיבר על גיבורים שהם בעיקר תוצר של התקשורת, שגם נמצאת בצד הזה, אם אפשר ורצוי לומר את האמת, אשר נרתם לבניית אשליית מציאות כוזבת, בחסות בעלי האינטרסים וכיצד ישרת אותם המידע המופץ לקהל הרחב.

כאשר מדובר על התקשורת, כמובן שאי אפשר להתעלם מהכוח המרכזי והמבוסס לא פחות מזה אשר מייצגת התקשורת ה"קלאסית" ואלו כמובן הרשתות החברתיות והמניפולציות שהן מייצרות, בעבור תאגידים ובעלי כוח (וגם בעלי כוחות על) וכמובן כיצד רותמים מאבקים חברתיים, על מנת לייצר הון פוליטי. העונה הזו ירתה לכל כיוון ולא פסחה על אף כיוון מסוכן, אליו נע העולם שלנו, שגם לו היו לו עשרות גיבורי על, כנראה שהם היו מסובבים על ידי ספינים תקשורתיים ועל ידי המדיות החברתיות, על מנת להפוך להיות חלק מהגלגל המשומן שהולך ומתגלגל לו.


אבל תעשו כמו בפסל מאחוריכם, נו... | צילום: IMDB

בעונה הזו גילינו שגם במהלכה וגם לקראת סופה, המכונה המשומנת מצליחה לעכל לתוכה אפילו את הברגים העקומים ביותר וזאת לעיתים, מעל ראשם וללא ידיעתם. הבנים המורדים בסוף מצאו את עצמם עובדים עבור הממשלה, גם אם באופן עקיף וזאת על מנת להילחם בתאגיד הרשע, שפשוט ניצל הזדמנות קצת שונה מאשר זו ששירתה את מטרות הממשל.

יואי התמים מגיע לסוף הדרך או נכון יותר, לאמצע שלה, בעודו חושב שהוא מצא את הגאולה, אבל בעצם הולך לעבוד תחת ישות לא פחות שטנית מאשר כל אלו שהוא נלחם בהם עד כה. הוא שאמרנו, הגלגל מסתובב ומרביתנו יכולים להתכבד בצפייה מתסכלת מהצד, כיצד המערכת לועסת, בולעת קמעה ואז יורקת החוצה את כל מתנגדיה, במקרה הטוב, או נותנת להם משרה, במקרה הגרוע.


לך תביא דיאט, תפוצ'יפס מקסיקני ותעשה את זה זריז | צילום: IMDB

חלק מהדמויות מצאו בעונה השנייה את הגאולות, בצורות כאלו ואחרות וגם בזו אחר זו. העונה הראשונה לא סיפקה את המזור הזה לאף אחת מהן ומשכה לעונה נוספת בשביל לסגור את הקצוות באופן (כמעט) הרמטי, אבל העונה השלישית תצטרך להתעלות בכל הנוגע לעלילתה, בכדי לשמר את העניין הגבוה אשר אותו יצרו שתי קודמותיה וזו, האמת, כבר משימה לא פשוטה כלל וכלל.

זו הייתה עונה שבה בוצ'ר מצא את עצמו כמעט ומאבד את הדרייב, כי הוא כמעט קיבל סגירת מעגל, שנפתח באכזריות (וגם כדי להשאיר אותו זמין לעונה שלישית, בכל הנוגע לאמינות). יואי ואנני (סטארלייט, המגולמת על ידי ארין מוריארטי) מצאו זה את זו והתבגרו באופן משמעותי ופרנצ'י פתח את ליבו עוד קצת, בשביל להמשיך את הזוגיות המרגשת עם קימיקו ובעיקר המשיך לרגש אותנו, הצופים הישראלים, כאשר כל שביב הופעה של תומר קפון פשוט מהפנטת ומשאירה המון אבק למרבית הסגל שם, מלבד.....


הצרפתי הכי ישראלי שיש | צילום: IMDB

אנת'וני סטאר ואיה קאש. בעיקר אנת'וני סטאר, כי הוא באמת הסטאר הבלתי מעורער של הסדרה, אבל גם זו שלצידו אשר למדתי לשנוא אותה ברמות כמעט בלתי אפשריות, כמעט ברמות של הומלנדר בעצמו. אנת'וני סטאר, הלא הוא הומלנדר, היה פשוט מעל ומעבר למצופה, כאשר ניפק הופעות יוצאות דופן, שגרמו לכל צופה בעל גרם בודד של רגש לתעב אותו ואת כל מה שהוא מייצג. וזאת עוד מבלי להרחיב על החיזוק, שהוא קיבל בדמותה של קאש, אשר גילמה את סטורמפרונט בצורה מעוררת כבוד ובחילה גם יחד.

עלייתם ובלימתם של צמד האנטי גיבורים, שמה שמעניין את האחד הוא אהבת הציבור כלפיו ומה שמעניין את השנייה הוא אג'נדה נאצית של חיילי על אינסופיים, הייתה מרתקת וגם אם לעיתים רבות נוחה או לא אמינה מספיק, קיבלנו תמורה הולמת לציפייה של מעל שנה (שנה ושלושה חודשים אם אתם מוכרחים לדקדק בעובדות, אבל מי סופר?). צמד הנבלים-עאלק גיבורים תמיד היו במקום בכדי לתת את התמורה לציפיות העצומות מהעונה הנוכחית והם עשו זאת בכל פעם מחדש, באופן שקשה היה להישאר אדיש אליהם.


ואז אמרתי לו...מעניין איך ייראה המוח עליך, כאשר הוא מולבש מבפנים כלפי החוץ | צילום: IMDB

את הטרנספורמציה של יואי (ג'ק קוויד, הבן של...) לכדי מנהיג והחצי השני של בוצ'ר (קארל אורבן) השלמנו כבר לקראת סוף השנה שעברה, אבל העונה הזו הזוגיות בין השניים עלתה שלב ומדרגה, כמעט כמו הזוגיות הכאילו דביקה-לא נדבקת, אבל מקסימה בין קימיקו (קארן פוקוהארה) ובין פרנצ'י (תומר קאפון של כולנו). מייב התעגלה לא מעט בעונה הנוכחית ובלאק נואר....נו, נשאר בצללים ורק גילינו שהוא מגלה אמפטיה גבוהה לילדים, אבל מצד שני, קצת מתקשה לעכל חטיפים שלהם.

הכאילו עלילת צד, שתפסה יותר מדי מקום בעונה הנוכחית, הייתה ללא ספק זו של צמד הדחויים מחבורת ה"שבעה" – "מעמקים" (צ'ייס קורפורד) ו"איי-טריין" (ג'סי טי. אשר) שגם כן סגר לעצמו מעגלון קטנטן. עם כל האמור, השניים לא הצליחו ליצור יותר מדי עניין, בניגוד לעונה הראשונה, שם הדמויות שלהם חרכו את המסך וגירו את החושים. זה התחיל טוב, המשיך פחות ונגמר ממש בדומה לנפיחה שחיכתה לצאת יותר מדי זמן והתמסמסה אל אוויר העולם.


זה נראה כאילו יש משהו שאתם רוצים לספר...על ליוויתן | צילום: IMDB

אסופת שחקנים "בסדר" במונחים של קולנוע בנאלי ומטה, התקבצו והפכו, בעזרת גלימות וחליפות לייטקס צמודות לחתיכת סדרה מבוססת קומיקס מרתקת, שפשוט אי אפשר להפסיק לצפות בה, על אף שהגראפיות שלה שוב הרקיעה שחקים וריסקה שיאים. ייתכן שהעובדה שהעונה הנוכחית, אשר נפרשה הפעם על חמישה שבועות ולא על יום אחד, גרמה לכך שבלוטות הטעם יגיעו לשיא הגירוי והפכה את כל המצב שם בחוץ נסבל, לפחות עד צאתו של הפרק הבא. מה יהיה עם הזמן של כולנו עד צאת העונה הבאה? איש אינו יודע, אבל מה שבטוח, הציפורניים לא יגיעו לשם בהרכב מלא.