בא ב-VOD: המרגשים

יש סרטים שרק מצפייה בכרזה שלהם, אתם יכולים להבין מה הכיוון הכללי וביחד עם קריאת התקציר המקוצרר שלהם, אתם יודעים שאתם גם הולכים להנות ולהתרגש בו זמנית מסרט שיגרום לעיניים שלכם לאבד את קור הרוח שלהן. הפעם שני הסרטים שנרצה להמליץ עליהם עושים בדיוק את העבודה בעזרת רמזים ראשוניים על מה יהיה וכמה מרגש יהיה וזאת בהחלט תוכלו לדעת ממבט בשני האלמנטים המאוד ראשוניים הללו.

דרמות ספורט ודרמות בתי כלא ובתי משפט הן בדרך כלל מתכון ראשוני טוב להצלחה עבור המסך הגדול והקטן ובצמד הסרטים, שסקירתם נמצאת לפניכם תוכלו למצוא את בן אפלק מגלם מאמן כדורסל, בדרמת ספורט מרגשת עד דמעות ואילו בצד השני תוכלו למצוא את ג'ק אוקונל הצעיר ולורה דרן המנוסה יותר, בדרמת כלא וקצת בתי משפט, שתפעיל את המסחטה פעם נוספת.


יש שם את שירות ה-VOD, נכון? | באדיבות yes

הדרך חזרה - לעולם לא יימאס מדרמות ספורט

אפשר לומר בביטחון מלא, שאם קבוצות ספורט היו מצליחות לשתות מהשיקוי הבלתי נגמר של דרמות הספורט, סוג הסרטים הללו היו פוחתים באופן משמעותי, כיוון שדרמות לא היו מתרחשות. המיץ המזוקק הזה שטומן בחובו שטאנץ קבוע, סיפור שברור לאן יילך ועומק מינימאלי בגיבורי המשנה, הוא מרווה בכל פעם שצורכים אותו ואי אפשר להפסיק. צמד המילים "דרמת ספורט" הוא כמו קסם שמהלך מעל הצופה ומושך באופן כמעט ברוטאלי וגס לצפייה בסרט וכל עוד הנוסחה מנצחת, למה להפסיק את פס הייצור הזה?

בן אפלק מגלם את ג'ק; אדם בודד למדי, שבעיית שתייה היא חלק ניכר מחייו. כמה ניכר? פחיות בירה בכל מקום בבית וביקורים תכופים בפאב המקומי, מהצהריים צפונה, הם חלק משגרת היום יום שלו. אם אפשר להתקלח ולזלף לגרון עוד פחית, גם בזמן המקלחת, אז למה לא בעצם? אפלק המקורי התמודד בחייו עם בעיות שתייה ועל כן החיבור שלו לדמות הוא הרבה יותר עמוק ואמין ואכן ניתן לראות באלמנטים של המשחק שלו ירידת מתח, הגובלת בדיכאון והוא נע ונד בין הופעה קרה ומנוכרת לבין דיכאונית ואובדנית.


מכאן לא מריחים את האלכוהול, נכון? | באדיבות yes

באחד הימים מקבל ג'ק בקשה לאמן את קבוצת נעוריו, בה קצר את מיטב שנות חייו ומשם מתחילה הגלגל העלילתי להתגלגל באופן הכי צפוי שאפשר, שעל הדרך גם בעיות העבר של ג'ק צצות ועולות והסרט לאט, לאט מעביר את כובד משקלו מדרמת ספורט לדרמה נטו. מה שנראה כמו סרט, המבוסס על סיפור אמיתי, נותר רק דומה לדבר האמיתי, כאשר גאווין אוקונור - במאי הסרט, מתקשה לייצר קשר חזק ומבוסס בין דמות האדם השבור והמרוסק, לבין הקבוצה שלו, שהייתה כזו עד שהגיע והעלה אותה לגדולה, בדרך חתחתים וכמובן דרך מונטאז'ים מרגשים ומקוצרים.

הסרט לא מתבייש ללחוץ לצופים בנקודות הרגישות ביותר שלהם, על מנת לסחוט את בלוטות הדמעה לכדי פעולה ולגרות אותן במשך זמן רב. סיפור על אדם עם מנגנון הרס עצמי, שהופך בעל כורחו למודל לחיקוי לנערים, שכל מה שהם צריכים היא יד מכוונת ולא, לא מדובר בידידויות אמיצות או גזענות, אלא פשוט במשחק כדורסל. אוקונור רוצה את הפשוט מכל ומעוניין יותר בדרמה סוחטת הדמעות, שמהווה את הרקע ואת סיפור הצד שהופך למרכזי, כיוון שאת כל השאר כבר ראינו בכל כך הרבה מקומות וסרטים.


אני מציע מסאז' והרפייה, ייתכן וזה יעזור להתמודד עם הלחץ של המשחק | באדיבות yes

בן אפלק משיל את עורו מעליו וניכר כי הוא לבש את עור אחיו, בכל הנוגע להופעה המשכנעת בתור אדם מכונס, מופנם וכזה שזקוק לדגדוג קל בשביל להתפרץ החוצה. משחק אמין ויוצא מן הכלל, בעוד הבימוי לא נתקל ביותר מדי אתגרים, מכניס מוזיקה ופשוט רוכב על גל שטאנץ סרטי דרמות הספורט, בעלי הכמיהה לגאולה אישית והתפתחויות האירועים הצפויה למדי. הוא יכול היה להיות אולי קצת יותר ממה שהוא נותר בסופו של דבר, אבל משהו ברעיון והקונספט הכללי והעובדה שאוקונור מתקשה לייצר חיבור לדמויות המשנה ובכלל בין שתי העלילות הראשיות, קצת מקשה על הסרט לצאת מתוך הגדרות הבסיס שלו ולהיות אגדי לחלוטין. עולה לפלייאוף, לא לגמר.




משפט האש - הלב פשוט נשרף

עוד אחד מסוגי הסרטים, שאתם יודעים פחות או יותר מה הכיוון הכללי שלו, בתור צופים. כרזת הסרט מרמזת באופן עבה ובלתי משתמע לשני פנים על שתי דמויות מרכזיות - האחת היא דמות האסיר ואילו השנייה תהיה דמות המושיע(ה). יהיה גם כמובן משפט על הוכחת חפותו ואם ממש תרצו להיאחז במציאות, אז גם זה קיים כאן בסרט, שכן הוא מבוסס על מקרה שקרה במציאות. כמובן שעדיף לדעת עליו כמה שפחות פרטים, על מנת שהסרט הזה ייגע בכם. הוא לא היה חביב המבקרים, אבל קהל הצופים שמחפש דרמה לשקוע איתה, יקבל בהחלט תגמול הולם, שכן הסרט מנווט היטב בידיו הבטוחות של אדוארד זוויק ("התנגדות", "לגעת ביהלום", "הסמוראי האחרון") ושני השחקנים הראשיים בו הם נפלאים לא פחות - ג׳ק אוקונל העולה והנהדר ("לא נשבר", "כמו גדול") ולורה דרן, זוכת האוסקר הטרייה למדי (על תפקיד המשנה שלה ב-"סיפור נישואים" הנפלא.


אלו בגדי החג שלי, לא הכתום המזעזע הזה | באדיבות yes

ייקח לכם קצת זמן לזהות את אוקונל הצעיר, בתור השחקן הראשי ותחת המבטא הטקסני המשויף, אבל הוא מעניק פה הופעה נוספת לפנתאון בסרט שפשוט נשאר עם הצופה גם אחרי הצפייה בו ולא רק בגלל הנושא המרכזי שלו. פתיחת הסרט תפריד את הרגישים מהעמידים ותעמיד בפני הצופים תמונה די קשה, בכל הנוגע לסצנת ההתחלה. לאחר מכן הסרט יילך במסלול די קבוע, שסרטים מסוגו פוסעים בו וכמובן שיסיים עם ליטר של רגש אמיתי ואנושי ומיד לאחריו, לעמוד הנושא בויקיפדיה או באחד מאתרי החדשות, בכל הנוגע לעובדות האמיתיות שעל בסיסן נכתב התסריט וצולם הסרט.

ג׳ק אוקונל מגלם את טוד וילינגהם, רדנק ממוצע מעיירה טקסנית קטנה, אשר מתעורר יום אחד ועולמו חרב עליו. בגין מקרה שריפה שהתרחש בביתו הוא נשלח לכלא ונידון לעונש מוות. עד אמצע הסרט לא תראו ולא תשמעו מלורה דרן, אבל כאשר היא תגיע, היא תגרום לסרט לזרוח, בדיוק כשם שבת דמותה גורמת לבן דמותו של אוקונל לזרוח ולהתמלא מחדש בחיים. קשה לומר שיש בסרט הזה יותר מדי פיתולים ותפניות לא צפויות, מה שמחזיק אותו מעל המים ובהצטיינות יתרה, הוא הסיפור המרגש, השחקנים הנפלאים והדרך לשמור על אותנטיות ונאמנות לסיפור, גם כאשר ברור ברוב שלביו מה הולך להתרחש.


לא הבאתי שום דבר חד, אתה מוזמן לעשות בדיקת נקבים | באדיבות yes

על אף השטאנץ הממוחזר, ישנו בסיס עלילתי יציב ואיתן, על מנת לאפשר חיבור טוטאלי לסרט ואי אפשר שלא להתמסר אליו באופן מוחלט, בעיקר בגלל הנושא הטעון והעלילה המרתקת. הופעותיהם של דרן ושל אוקונל מהפנטות וזוויק יודע בדיוק כיצד לגלגל את העלילה אל קו הסיום מבלי שהיא תיפול למחוזות קיטשיים מדי או לעוסים יתר על המידה. זהו סיפור גאולה ומאבק חשוב ובעל נושא חשוב, שיש לתת לו במה ראויה ולא רק על מסכי הקולנוע והטלוויזיה. גם אם אינו חף ממגרעות, הוא מסופר ומשוחק באופן אמין ונאמן למקור וכזה שקל מאוד להתמסר אליו ואיזו חשיפה טובה יותר צריך נושא בוער מאשר להיות מוקרן על המסך הביתי שלכם?



"הדרך חזרה" ו-"משפט האש" משודרים וזמינים ב-yesVOD