בא ב-VOD: כוח נשי מתפרץ

בלי לשייך אף אחד מהסרטים הללו לשום דבר שקשור לתקופה כלשהי, הסגר מדבר בעד עצמו והחלופות שלא נמצאות תחת מטריית הסטרימינג, מתחבאות להן דרך כל שירותי ה-VOD למיניהם. את נטלי פורטמן קצת קשה למצוא לאחרונה בסרט כלשהו ואילו את קלואי גרייס מורץ אי אפשר לפספס באף הזדמנות בשנים האחרונות. שתיהן ילדות-שחקניות או נערות-שחקניות פלא לשעבר ושחקניות בוגרות ויוצאות מן הכלל בפני עצמן כיום ואף פעם לא כדאי לפספס את אחת העבודות שלהן בקולנוע, אז....שנתחיל?


החינוך הרע של קמרון פוסט – הקורא רפי פרץ מוזמן להקדיש שעה וחצי מזמנו

שנה וקצת אחורה, מינוס קורונה ופלוס שערוריית ענק על פליטת הפה האומללה והמייצגת כל כך של שר החינוך, גם העם בישראל שמע וחידש לעצמו בז'רגון את המונח: "טיפולי המרה". בדיוק חודש לאחר המינוי להיות שר החינוך הסתבך כבוד השר עם האמירה המטופשת ועם זאת החשובה, גם אם חשוכה. רפי פרץ הרגיש מספיק בטוח ופתוח לציין שאפשר להתמודד עם נטיות הומוסקסואליות דרך טיפולי המרה,אבל אולי אם יישב לצפות בסרט הנוכחי זה עשוי לרדת עליו כפטיש של 15 קילו אל תוך המוח...ואולי גם לא.


תעצמי עיניים. יונה מגיעה בדיוק מעלינו | באדיבות yes

קמרון פוסט היא בחורה, על אף שמה הגברי והיא לסבית. כנראה. היא נתפסת פעם אחת יותר מדי כאשר לשונה תקועה בגרונה של חברה וזה מספיק לדודתה בשביל לשלוח אותו למחנה, אשר במסגרתו היא אמורה לשנות את דרכיה בעזרתו של האל ושליחו התלוי ממוסמר לצלב. אין ספק שהסרט הזה בוחר כיוון אחד בלבד, על מנת לשדר את המסר שלו ומציג את המטפלים ומחנכים, כביכול, בצורות השליליות ביותר שניתן לחשוב עליהן – רוע, נאיביות, בורות וטיפשות.

קלואי גרייס מורץ מגלמת היטב ובצורה די מנותקת את גיבורת הסרט, שאמנם מתקדם לכמה כיוונים, אבל מתקשה לצלול אל תוך דמויותיהן של דמויות המשנה והאמת שגם קמרון עצמה נשארת דמות די פלקטית וכזו שדי קשה להזדהות איתה במהלך הסרט, אולי בגלל משחקה העצור של גרייס מורץ ואולי בגלל אופי התפקיד עצמו, אבל משהו שם לא משתחרר החוצה וגם הסרט עצמו נותר תקוע, כמעט עד הסוף, כאשר למזלו מה שמניע אותו בעיקר הוא הנושא הטעון, שעליו הוא רוכב.


אמרו שבשביל לחזור למוטב, אני צריכה לאחוז כל יום חפץ פאלי אחר | באדיבות yes

דזירה אקאוואן מביימת נושא טעון בזהירות ורגישות ואל גרייס מורץ היא מצרפת עוד שני שחקנים נהדרים, אבל לא מורגשים או משפיעים יותר מדי על עוצמת הרגש וחוזקו מהסרט. סשה ליין ("אמריקן האני" ושם של שחקנית סרטי מבוגרים ותודו שחשבתם על זה) וג'ון גלאגר ג'וניור ("דרך קלוברפילד 10"). הסרט הזה הוא בעל פוטנציאל התפרצות ונפיצות ועם זאת, מרגיש עצור במידת מה. באותה הנשימה, יש חובת צפייה בו, רק בשביל שהמחשבות על דרך שבה כנראה עדיין חיים במקומות מסוימים ברחבי העולם, להתנער ולהסתייג מהם, כדי להביא לעולם נאור באמת.




ווקס לוקס – פורטמן עושה ליידי גאגא, בלי בראדלי קופר ועם סיה


אולי ייקח זמן לצופים מסוימים להבין מי היא בדיוק הכוכבנית שאותה מתיימרת לגלם נטלי פורטמן בסופו של דבר; האם זו בריטני ספירס? מדונה? או אולי ליידי גאגא (הניחוש המושכל של כותב שורות אלו) שלא פעם השתעשעה ברעיונות של גדולה נשית והקליפים שלה הם האקצנטרי החדש, לאחר שמדונה כבר עשתה את שלה בשנים אחורה ועדיין מנסה להחיות את המותג, גם בגיל 60. התוצאה תאגד את כל כוכבות הפופ המטורפות הללו ותשים אותן תחת מיקרוסקופ, על מנת להבין מה קרה בדרך ומה הייתה הדרך שהובילה אותן לאן שהן נמצאות כיום.


ברכי אותי בתי, כי חטאתי | באדיבות yes

השעה הראשונה של הסרט היא נטולת נטלי. אין פורטמן בשעה הראשונה וכל מה שתמצאו ותתרשמו, יהיה בכדי להתפעל מעבודת הבמאי הנפלאה של ברדי קורבט שעושה את כל מה שאפשר בשביל לא לשוות לסרט הזה את הגלאמור הפופי. הוא מתחיל עם כתוביות הסיום, שעולות בתחילתו ואז מגיע למקרה הטראגי, שממנו תעלה, כעוף החול, כוכבת הפופ הבאה של המילניום החלופי שהוא מציע לצופיו.

העריכה, הצילום ודרך ההגשה של הסרט הם אלו שבזכותם מבקש מאיתנו במאי הסרט לבדל את עצמו ואת סרטו מכל מיני כאלו אחרים. וילם דפו מקריין בחשיבות עצמית מרובה, במה שמרגיש יותר כמו סרט היסטורי והסרט יוצא לדרך עם כוכבת קולנוע צעירה ולא מוכרת, בתפקיד הראשי ונדרש ממנה למשוך את המעמסה הזו לבד במשך שעה שלמה, במסגרתה היא הכוכבת היחידה. קוראים לה רפי קסידי והיא כבר חרכה אצל יורגוס לנטימוס את המסך ב"להרוג אייל קדוש" וגם כעת, מהפנטת.


דיווה! | באדיבות yes

מעבר לרצונו של קוברט לשים את כוכבנית הפופ על הגריל, על מנת לבחון את חייה מכל הזוויות שאותן לא יוכלו לראות קהל המעריצים והמבקרים, הוא רוצה לייצר אמירה על מעמדם של זמרים וכוכבים גדולים במאה העשרים ואחת, כאשר הם מתחילים את דרכם בתור אנשים רגילים ונמשחים עם הזמן לאלילי תרבות, גם כאשר הם לא מבינים על מה ולמה וגם כאשר הם מבינים שלא משנה מה, הם עדיין יהיו דמויות עם מעמד שהוא כמעט שווה ערך לאלים באולימפוס, על כל קשת המשמעויות הנובעת מכך.

הסרט מעלה את הכל לדיון, דרך צילום ועריכה מהפנטים וכמובן דרך משחק נפלא של קסידי הצעירה ומשחק לא רע, גם אם מוגזם ומוקצן לא מעט פעמים של פורטמן וג'וד לאו. הבשורה המרכזית מהסרט הזה היא דווקא הפחות מוכרים שלו, קרי – קסידי הצעירה והבמאי המאוד מבטיח (וגם המאוד צעיר) – ברדי קוברט, שכבר עבר כברת דרך בתור שחקן אצל במאים אקסצנטריים כמו מיכאל הנקה ("משחקי שעשוע") ולארס פון טרייר ("מלנכוליה") ועל אף שהוא נותן לסרטו לגווע בצורה מאוד מתסכלת אל תוך סיומו המוזיקלי, הוא עדיין מצליח להשאיר חותם עצום, בזכות עבודת בימוי מרתקת ומהוקצעת.



הסרטים "ווקס לוקס" ו"החינוך הרע של קמרון פוסט" זמינים לצפייה ב-yesVOD