"תמיד השטן": שטן על הזמן

בימים שכאלו, כאשר מדינת ישראל נכנסת לסגר וגם לתקופה של חשבון נפש, על פי המסורת היהודית הדתית וגם כמובן עקב התקופה והמצב הנוכחי, אין סרט טוב לצפות בו קצת לפני שכל אחד מתחיל לסגור עם עצמו את החשבונות האישיים. סרט שיכול לעזור להרהר במסלול שהולך והשתבש וכיצד אדם ועם שלם יכול לצאת מחוזק מתקופה כה נוראית. כך גם נטפליקס, שבמחלקת הסרטים רושמת נפילה אחר נפילה, דווקא הפעם מצליחה להתעלות ולשחרר סרט שמצליח להושיב את צופיו על הישבן במשך קצת יותר משעתיים, על אף הבערה האיטית שלו.

סרטו של אנטוניו קמפוס, האמריקאי ממוצא ברזיאלי-איטלקי, מתחיל וגם ממשיך כמו סוג של מסלול כדור בין אבני דומינו. העלילה מתחילה מנקודת מוצא של הווה ראשון, נזרקת לעבר, ממוטטת כמה אבני דרך משמעותיות ושבה לכדור שמטייל לו בניחותא, בין אבני הדומינו הרגישות, כאשר מפעם לפעם הן נופלות בקול רעש וצלצול, רק בכדי להגיע לשיא נפילות חדש לאחר פרק זמן נוסף.


הפעם לא מחפש לתת בלון לילדים משוטטים | צילום: IMDB

כך היו חייו של גיבור הסרט – ארווין, כטלטלה אחת ארוכה, שכללה מסלול אלים וחסר מזל, שלצידו התפתחותו לצד הדת, שעטפה את חייו ואת חיי משפחתו בלא מעט רגעים. וכאן, תאהבו זאת או לא, החוזק והעוגן העלילתי החזק מאוד של הסרט; השפעות הדת ותרגומן למעשים וכמובן כיצד כל משתתף וכל מאמין לוקח ומאמץ אותה אל חיקו ומסביבו. היכן מתחזקת האמונה, באילו מצבים נחלשת האמונה ונמוגה, בד בבד לצד האלימות, אשר מרימה את ראשה ואופפת את הגיבור, במשך כל שלב בחייו, במקביל לדת.

הסיקוונס הראשון מציב את גיבור הסרט ואביו לצידו של צלב פשוט, הממוקם באמצע היער וקרוב לבית מגוריו של גיבור הסרט. הצלב הזה הוא אייקוני וישמש את גיבור הסרט בתור סמל, עוגן עלילתי וכמעט מעין מֶכָּה, אליו הוא יישא עיניים במרבית השלבים של הסרט. המשכו של הסרט יתאר כיצד השפיע הצלב על אביו וכתוצאה מכך עליו ועל מסלול חייו וגם יעורר שאלה חבויה ושקטה, שאולי לא פופולרי לשאול במעמד סרטים שהדת היא מרכז עלילתם: "איפה הישות שמעל הצלב"? וכיצד היא מאפשרת את התקיימותם של חלקים מרכזיים בעלילה?


כן. הצלב. מה אתם מתכוונים בדיוק לעשות איתו? | צילום: IMDB

ארווין גדל והתחנך על ברכי הנצרות, מסלול חייו לוקח אותו לכיוונים שונים לחלוטין ממה שחלמו עליהם הוריו ובכל פעם שהוא פוגש בה, התוצאות הן ברמה ססמית של רעידת אדמה כבדה. הוא אמנם הגיבור הראשי, אך מסביבו מסתובבות להם שלל דמויות וגיבורי משנה, שהמקריות הפגישה בינם בשלבים ראשונים מאוד של הסרט וכטובי הסרטים שמקדשים את הכאילו מקריות, בתור בסיס עלילתי, חלקם או מרביתם עוד ייפגשו בשלל מצבים לא סבירים, אבל כאלו שייקדמו את הסמליות העלילתית בחייו של הגיבור הראשי ובחייהם של גיבורי המשנה.

וכשם הסרט, השטן אכן נמצא ומרחף כל הזמן מעל כל סיטואציה ובוחן את ארווין, לצד דמויות המשנה המשמעותיות בחייו ובחיי הסובבים אותו: אביו, המצולק בנפשו ממלחמת העולם השנייה ומוצא מזור בחיבור על גבול האובססיה לדת, זוג רוצחים סדרתיים שמציבים את קורבנותיהם בתנוחות וסיטואציות דתיות, מטיף שזקוק להטפות קשות בעצמו וכמובן דמויות ביניים שרואות בדת ישועה, כפרה ועוגן מוסרי. כל צד לוקח ומושך לכיוונו, כל צד מתרגם את הדת על פי ראות עיניו וכאשר זה טהור - זה נפלא, אך כאשר זה מלוכלך - זה מטונף, מתועב ועושה חשק להקיא וכפי שאפשר לצפות מסרט כזה, הוא גראפי ולא חוסך בתמונות ומצבים קשים.


בואי נעשה סלפי גופה | צילום: IMDB

סרטו של קמפוס מטייל לו בתקופה של בין שתי מלחמות היסטוריות, שהאחת מהן משפיעה באופן ישיר על הסרט ואילו השנייה מסמלת את סופו של ואת הנקודה שעשויה לסמל מפנה, שינוי או חזרה על דרכים בהן צעדו גיבוריו של הסרט בעברם. הדת צועדת יד ביד עם מפלצת אלימה ומנסה להשתחרר, למרות שהמפלצת ממאנת לעזוב את ידה ומציגה שלצד התקווה שהיא יכולה להעניק, היא כמובן יכולה לשחרר את השדים הפנימיים האיומים ביותר וכאלו שרק צריכים נקודת עוגן ותלייה, על מנת להתפרץ באופן מקסימלי.

בתור סרט, אשר חוקר את הדת, השפעותיה הישירות והעקיפות, הסרט יודע להדגיש את הכל דרך סמלים וגם כבדרך אגב. בתור סרט עלילתי, הוא יודע בדיוק כיצד לרתום את צופיו אל המסע ומתעכב בלי שום עכבות ובעיות בלא מעט רגעים במסלול חייו של הגיבור, כאשר הוא רוצה לשטוח את מקורותיו, בעבור השלבים הבאים בהמשכו וכיצד כל דמות השפיעה על אחרת או הושפעה ממעשים עקיפים של דמויות אחרות. בצידו השני של הסרט, זה שמאמין בסוג של מקריות, שאולי מבוססת על גורל אלוהי (ואולי לא), הוא לא יכול שלא לעשות את מסלול ההצטלבויות הבלתי סבירות, שיוצרות עניין, השומר את הצופה בתוך הסרט במשך כל שלביו.


תביא עכשיו את ספיידרמן! נראה מה הוא שווה | צילום: IMDB

משפט על הסרט:
משכנע בכל רמ"ח חלקיו. בעל מסרים חדים, ברורים וגם עקיפים. עשוי כהלכה באופן מחושב וכזה השואב את צופיו בכל שלב ושלב אל תוך קרביו של הסרט.

משפט על במאי הסרט:
במאי שאחראי על סרטי פסטיבלים וגם קצת ביים עבור "המעניש". כזה שבחירת התסריטים שלו היא חלק ממסלול מאוד ברור, שדרכו הוא רוצה להשתקף. עושה עבודה מצוינת ויסודית ביצירת יצירה מרתקת וסוחפת.

משפטים על השחקנים:
אתם פה בשביל פטינסון את הולנד ובהחלט אפשר לומר שההופעות שלהם מצדיקות את ההייפ, על אף העובדה שהם לא מתחילים את הסרט ופטינסון נמצא בשליש סרט אולי, במקרה הטוב. ביל סקרסגרד (פניווייז מ"זה" החדש) בהופעה מהפנטת ואליו מצטרף גם הארי מלינג (דאדלי מ"הארי פוטר: אבן החכמים") שמתפתח להיות יופי של שחקן. מחזקים אותם גם ג'ייסון קלארק ("שליחות קטלנית": ג'נסיס") וסבסטיאן סטאן (באקי בארנס – "קפטן אמריקה: חייל החורף"), הופעה ייצוגית של מיה וואסיקובסקה והופעה מסקרנת של כותב הספר עצמו – דונאלד ריי פולוק, בתור הקריין.

משפט על אורך הסרט:
שעתיים ושמונה עשרה דקות ברוטו, קצת פחות בנטו כמובן. הזמן חולף ביעף, הסרט מרתק לכל אורכו ואי אפשר להסיר ממנו את העיניים.