בא ב-VOD: מצעד הביזאר
טלוויזיה
ראיתם כבר את כל התכנים בספריית ה-VOD? עוד לא ראיתם הכל. ברוכים הבאים לצמד סרטי הביזאר, אשר יותירו אתכם פעורי פה, מגרדים בפדחת ועם הלשון משתרבבת כלפי חוץ.
יום רביעי, 2 בספטמבר 2020
בא ב-VOD: מצעד הביזאר
ברחבי העולם, הקרנות הסרטים, אשר יועדו להיות שוברי הקופות באיזור הקיץ, מתחילות לתפוס תאוצה ובארץ עדיין אנוסים הצופים להסתפק בהקרנת הסרטים מתוך רכב או בשייט על סירה ואם ממש לא מתחשק למישהו לצאת, לעטות מסיכה, לחטא את הידיים ולהיכנס לאוטו ממוזג או לחילופין, להפוך לעיסה מיוזעת בתוך בטן סירה, למשך כמעט שעתיים, אפשר תמיד להסתפק בשירותי ה-VOD של הטלוויזיה.
בהזדמנות החגיגית הזו, יצא לנו לבחון שני סרטים שמציגים במרכזם גיבור או גיבורה שאולי שהו כמה דקות מיותרות בבידוד ארוך ומתמשך והתוצאה לא מלבבת כלל וכלל, לא עבור הסביבה וכמובן שלא עבורם. האחד מתאהב בז'קט, העשוי מעור צבי ומאבד את שפיותו בהדרגה ואילו השנייה כבר איבדה את השפיות ממזמן, רק תנו לה להגיע אליכם ולהסביר בדיוק למה. שנתחיל?
גבר, תן להיכנס...נראה סרט יחד באוטו | באדיבות yes
גרטה – הכל החל בתיק אבוד
ניל ג'ורדן ("משחק הדמעות", "ראיון עם ערפד") לא ביים קולנוע מאז"ביזנטיום", שבכיכובה של סירשה רונאן, בשנת 2012. הוא מחליט לחזור דווקא עם ההתנגשות של שני עולמות – צעיר ובוגר, כאשר החוט המקשר בין שני העולמות הוא סיפור על בדידות ועל כמיהה להשלמה ולחיבה. ג'ורדן מייצג את שני העולמות הללו בעזרתן של שתי שחקניות משובחות, שגם הן מסמלות מן סוג של אייקונים לשתי תקופות: איזבל הופר, המגלמת את הפריזאית המבוגרת יחסית אל מול קלואי גרייס מורץ, אשר נכנסת לנעלי הבחורה האמריקאית הצעירה.
גרייס מורץ מגלמת את תפקידה של פרנסס, מלצרית צעירה ומתוקה, אשר מוצאת תיק עזוב באחד מהמושבים באוטובוס. התיק הזה עומד לשנות את חייה, כאשר היא מחליטה לקום ולהשיב אותו לבעליו – גרטה, אישה מבוגרת, צרפתית ומתוקה, שהתאלמנה מזה זמן מה ובתה היחידה עזבה אותה על מנת לנגן בקונסרבטוריון של צרפת. פרנסס שהתייתמה מאמה לפני קצת פחות משנה מוצאת מזור באישה הנהדרת, שמאמצת אותה לחיקה באהבה והידידות הולכת ומתחזקת במונטאז' ארוך ומגעיל להפליא.
בדיוק מה שאמא חלמה, שאני אטעם מכפות של זרות | באדיבות yes
כמו שכולם יודעים; כל סיפור טוב מדי, סופו להיגדע באיבו ולאט לאט מגלה פרנסס הצעירה, כי חברתה המבוגרת זקוקה לגלאי מתכות, על מנת לאתר את מלאי הברגים שהתפזר לה על הרצפה. היא הופכת נרדפת והסרט מתאר את שלבי ההידרדרות במערכת היחסים של השתיים, כאשר הסביבה לא עושה מספיק, בכדי למנוע את הקרבה בינן. ג'ורדן מיטיב לתאר את המצוקה שהובילה את השתיים להתאחד ואת הסבל והכאב, אשר נגרם כתוצאה מקטיעת הקשר וכל מה שהוא מייצג.
ג'ורדן מייצר מותחן בטעם של פעם, בהשראת הגדולים מכולם ובהחלט מצליח להוסיף קורטוב מסונן ומיומן של אימה, על מנת לייצר אלמנטים אפקטיביים של פחד בסרט. סרטו של ג'ורדן נשען על עלילה ביזארית ומרחבי מחייה, שמזכירים לא פעם את אלו של "מיזרי" ועובד היטב, גם כאשר הוא נוגע במחוזות הגרוטסקי, אשר בעיקר גורם לטשטוש בכל הנוגע להבחנה, שבין הז'אנרים והאלמנטים, הנובעים מהם - מותחן מהוקצע אל מול סרט אימה עם הפחדות זולות. ואם חשבתם שהתוכן העלילתי מדגדג את הביזאר, חכו לסרט הבא...
מאלו שאתה מעדיף לא לפגוש בפינה חשוכה | באדיבות yes
עור צבי – הז'קט והטירוף
פתאום קם אדם בבוקר והחליט שהוא עושה סרט על אדם אחר, אשר הולך והופך אובססיבי לז'קט העור החדש שלו. קוונטין דופייה, במאי הסרט, כבר התעורר בוקר אחד, לפני קצת יותר מעשור והחליט לייצר סרט על צמיג רצחני בשם רוברט, אז מה זה בשבילו לקשור את ז'אן דוז'ורדן בקשר שעובר וחוצה את גבולות הטירוף עם ז'קט מעור צבי משובח?
דופייה שהיה מוכר אי שם בסוף שנות התשעים בתור יוצר המוזיקה האלקטרונית הביזארית (לא פחות מסרטי הקולנוע שלו), אשר נשא את השם: Mister Oizo הפך את עצמו ליוצר קולנוע יוצא דופן וכזה שדי קשה להתמצא במילונים בשפה כלשהיא, על מנת למצוא את המונח המדויק למה שהוא עושה עם הקולנוע שלו.
למי שבטעות הספיק לשכוח - Mister Oizo
דופייה תוחם את הסרט שלו, כמו אחרים לפניו, בפחות משעה ועשרים – זמן שהוא די מספק, בכדי להעביר את הנקודה או הנקודות שהוא מנסה להעביר בסרט הנוכחי. הוא מדבר על קולנוע, על הבד שעושה את הבן אדם וכמובן על בדידות שמעבירה אנשים על דעתם ואת הכל הוא יוצק אל תוך לועו של דז'ורדאן המשובח, שמטייל לו בעיירת רפאים ומבקש להיות האיש היחיד עם ז'קט מגניב ובכלל.
לא! אתה לא מדבר אליי?! | באדיבות yes
דז'ורדאן בעצמו מציג הופעה יוצאת דופן וכמעט חד פעמית, כאשר הוא עונה לכל הקריטריונים של טירוף שהולך ונבנה בכל שלב מהסרט. הוא יוצא מן הכלל בהופעתו, כמו גם התפקיד שנכתב עבורו לגלם בסרט. אדם שהמציאות גרמה לכל הברגים אצלו להסתובב חופשי בראש וכל מה שהוא היה צריך, הוא אירוע מכונן יחסי בשביל להתחרפן לחלוטין.
בתחילת הסרט הוא נפרד מהז'קט הקודם שלו, אל תוך אסלה לא מכילה וסצנה לאחר מכן, הוא רוכש ז'קט שיעלה לו את הביטחון העצמי בתחילה ויערער אותו, ביחד עם כל המצב הנפשי שלו, לחלוטין בהמשך. האובססיביות והשיחות העצמיות, אשר מנהל ז'ורז' (המגולם על ידי דז'ורדאן) עם עצמו, כחלק מהאישיות שהוא מעניק לז'קט ותוסיפו לכך את העובדה שהכל מלווה על ידי מצלמת וידאו קטנה ותקבלו גבר הולך לאיבוד גם בלי מרפסת.
קבלי! עושה סלפי בטעם (ומצלמה) של פעם | באדיבות yes
לצידו של דז'ורדאן מככבת אדל האנל ("דיוקן של נערה עולה באש") בסרט שיש שיאמרו שמדובר בפארסה קולנועית ויש היאמרו שמדובר בקומדיה שחורה, חדשה, שנונה, אפלולית וחולנית שמעלה לא מעט מטאפורות ונקודות למחשבה אל מעל פני השטח. מה שבטוח, הוא שלא תצליחו להישאר אדישים עם סיום חוויות הצפייה, כי הסרטים של דופייה הם בדיוק כאלו שמתקפלים לזמן משובח, מעבירים מסר וגורמים לתהות לאחר מכן.
סיכום המבקר
10/
7.5