שתי ציפורי טרף במכה אחת

אתם עשויים לחשוב שאחרי "יחידת המתאבדים" הבינוני כל כך, ציפור השיר היחידה שתזמר לכם תהיה הארלי קווין בסרט עצמאי משלה ותציל את אותה יחידה מאבדון שלם. אתם צודקים באופן חלקי, כיוון ש-DC לקחו תפנית קצת שונה בעלילה וקצת לפני שהגיעה קווין לקולנוע (ולא בהנהגתו של פרדי מרקיורי), הגיעה לה סדרה מצוירת ואלימה מכל סדרת קומיקס שנראתה בשנים האחרונות, שהוולגריות והשפה הבוטה פשוט עולים על גדותיהן ודפקה את הסרט כל כך חזק מבלי להתכוון.

הסדרה שהיוותה מן הקדמה לדבר הגדול בקולנוע הפכה את היוצרות על אחותה הגדולה ועד לתחילת עידן הקורונה בארצות הברית טסה עם עונה ורבע. בינתיים "הארלי קווין וציפורי הטרף" השלימה את תהליך הירידה מהמסך הגדול (שכבר ירד על עצמו לבד, בעצמו) ועשתה עלייה לשירותי הסטרימינג וה-VOD באשר הם וכעת ולכבוד תום העונה השנייה של הסדרה-הכה-משובחת הזו, הגיע הזמן לבדוק את שתי ההארליות זו מול זו ולראות מי יוצאת מנצחת לעת עתה ומי תוכל לקדם את "יחידת המתאבדים 2" באופן שיגרה יותר את הצופים לחזור במודע אל עבר פרק שני בחוויה המפוקפקת הזו. שנתחיל?


נראה ונחליט מה טוב יותר | באדיבות Tulip Entertainment

הסרט – לא כזה רע כמו שחשבתם

תוצרי DC הם יעד מועדף על איילי הניגוח של מבקרי הקולנוע וחלק מהצופים ועם זאת ולא בכל פעם שמנגחים את אחד מסרטי DC יש הצדקה אמיתי לכך. מרגו רובי הציגה הופעה פנטסטית ב"יחידת המתאבדים" וכאמור הייתה ציפור השיר שצייצה הכי טוב מכל הצוות של אותו כישלון קולנועי, שכלל אסופה של כוכבי קולנוע מרשימים, לצד עלילה וביצוע דלוחים למדי. בהיותה הבולטת מכל הכוכבים והבוהקת מבין כולם, היא מגיעה הפעם בשביל לכבוש את הבמה הקולנועית באופן מוחלט, כאשר שמה רשום עליו בסופו של שם ארוך ובלתי נסלח (וגם כזה שכמובן מנסה לדוג איתו צופים).

בנקודת הפתיחה של עלילת הסרט ועלילת הסדרה, אפשר למצוא קווים מקבילים, כאשר הארלי ומיסטר ג'יי הולכים לדרכים נפרדות. מה שבסדרה עולה בעוד ציור ובקולו של מדבב זול, לא יכול לקרות בסרט מבלי שיהיה הייפ די נפרד לדמותו של הג'וקר, מי יגלם אותו וכמה הוא יכול להשתוות לזה של הגדולים מכל. לכן ולאחרי ההקדמה הקצרצרה הזו – ג'וקר (וכל דמויותיה הצבעוניות של גות'האם) לא לוקח חלק בסרט ונותר בגדר איזכור כואב ובלתי נראה, לעברה של הארלי ולרצונה להפוך לאישה חופשייה, מבלי לראות את השובה והכובל אפילו לשנייה אחת, בכל דבר אחר זולת ציור גרוטסקי על קירות הבית.


טרוף אותי אם הסרט לא מצליח | באדיבות Tulip Entertainment

מעבר לכך שהארלי היא כוכבת הסרט, היא גם המספרת שלו ודרך שבירת קיר רביעי היא יוצאת די מהר למסע לשחרור עצמי. במקביל למסע האישי שלה יוצאות עוד מספר נשים למסע שחרור אישי משלהן, כאשר המסלולים עומדים להצטלב בצעד תסריטאי די קליל וחסר השראה או מעוף. העלילה עצמה מקפידה להבליט בכל הזדמנות את הכוח הנשי העולה מכל כיוון אפשרי, אל מול הנבל הגברי המוחצן, שונא הנשים ושונא האדם, אותו מגלם בהצלחה יתרה יואן מקרגור, בסוג תפקיד שהוא קצת פחות מכיר בדרך כלל.

הסרט הנוכחי מעלה דרגה ברמת האלימות הגראפית והשפה הבוטה ומתייג את עצמו בתור כזה שיש לצפות בו בנוכחות מבוגר אחראי (כאילו שיש רבים כאלו, המוכנים לקחת את ילדיהם לצפות בסרט מסוג זה). בחירה אולי תמוהה למדי, כיוון שבבירור הסרט מדיר קהל יעד פוטנציאלי, שמשתוקק להגיע ללא ליווי הורי אל בתי הקולנוע ולצפות במרגו רובי מלבינה את עצמה עוד קצת, צובעת מחדש את הקוקיות ודווקא קצת מכסה את עצמה, על מנת לתת למסר לעבור מבלי לבחון את הפלחים האחוריים, החשופים למחצה.


אמרת שאת רוצה לקצר קצת, לא? | באדיבות Tulip Entertainment

רומן סיוניס (מקרגור) הוא איל פשע בגות'האם (נעדרת הבאטמן לחלוטין – נעלם כלא היה ולא מוזכר לשנייה אחת), שזקוק ליהלום מסוים על מנת להעשיר את קופתו ובימים שאחרי פרידתם של הארלי והג'וקר, הוא גם יכול לעשות מה שחיכה (ואיתו שאר ביריוני העיר) בסבלנות ובשקט מזה זמן רב – להשמיד את הליצנית המגוחכת. הארלי יוצאת למסע למציאת היהלום, כאשר כל פושעי גות'האם בעקבותיה וכמה נשים אקראיות ובעלות תעצומות פנימיות וחיצוניות נקרות בדרכה או מצטרפות למסע שלה, עם מסע משלהן וזאת מבלי לתכנן להצליב את דרכיהן עם דרכיה.

הקצב של הסרט, המודעות וההומור שלו לא דומים בשום דבר שראיתם עד עתה (או לאחרונה) בסרטי קומיקס של DC. לא בסרט שהוליד את הספין אוף הזה ולא באף אחד מאלו ש-DC העניקה עד כה, בשנים האחרונות. דווקא האלימות הגראפית והשפה הבוטה מתכתבים לחלוטין עם אלו של הסדרה ואפילו די מכינים את הקרקע עבורה, אבל אין ספק שדווקא בתור גרסה קולנועית מעודנת יותר, הארלי קווין מצליחה לייצר בידור אלים, גראפי ומספק לחלוטין.


הפסקת סיגריה? | באדיבות Tulip Entertainment

הצוות המסייע של מרגו רובי כולל שמות מוכרים יותר (מקרגור, מארי אליזבת' ווינסטד ורוזי פרז) ופחות (ג'ורני סמולנט ואלה ג'יי בסקו) וגם במאית הסרט – קת'י יאן, עם סרטה הארוך השני בסך הכל, עושה את צעדיה הראשונים בזירה ההוליוודית עם סרט קצבי, קליל וכזה שאפשר להתמסר אליו בהנאה מרובה. הארלי קווין נכשלה בקופות ואולי גם באופן חלקי בתודעה ובדעת הקהל העולמית, אבל הליצנית המחופפת הזו היא בהחלט תרופה ורודה, כחולה לתקופות קשות בבית וגם לעולם הקומיקס המקרטע של DC.




הסדרה – שתי עונות שהן בגדר ה ב ר ק ה

ההברקה הטלוויזיונית הזו של DC הגיעה כחודשיים לפני צאת הסרט לאקרנים ברחבי העולם. ככל הנראה, המטרה הייתה להעניק טיזר מהאחות הטלווזיונית המצוירת, קצת לפני שזו הגדולה יוצאת לקולנוע. גרסה מצוירת, קומית ומוגזמת...אבל מה זה מוגזמת! ופתאום, ראו זה פלא, כאשר בשכלול הסופי הסתבר שהסדרה עולה פי כמה מעל אחותה הקולנועית הגדולה, שאמורה להיות מושקעת ומעוטרת קצת יותר. ההצטלבות בין הסדרה לסרט הייתה בפרק ה-11 במספר, בדיוק כאשר העלילה החלה לעלות על פסים מאוד מעניינים ומי שכבר החל לראות, התמכר והגביר ציפייה אישית לסרט.


הארלי ואני | צילום: IMDB

הסדרה הזו היא ביטוי חלומותיו הכמוסים של כל כותב סדרות או סרטי קומיקס, אשר נועדו להפצה לקהל רחב, שאינו קהל של דפים. סדרות אנימציה, אשר לוקחות את השראתן מנובלות קומיקס מצוירות, מרשות לעצמן להרים את רף האלימות ולהוריד את רף הצנזורה. "הארלי קווין" – הסדרה, לוקחת כל דרור שהיא מסוגלת לנכס לעצמה ופשוט בועטת בכל מוסכמה אפשרית. הומור שחור, אלימות גראפית יוצאת דופן ושפה בוטה עד השמיים – אולי הסדרה הכי אלימה וגראפית שקיימת כיום.

התחלת הסדרה עדיין מקשה קצת על ההתחברות אליה, בעיקר בגלל הסגנון הבוטה ויוצא הדופן, שהורגלנו עד כה ועם זאת, כל פרק שעובר, החיבה אל הדמויות המרכזיות הולכת וגדלה, כמו גם העלילה שהולכת ומתחברת לרצף אירועים קוהרנטי ולא פרקים שמציגים את עלילותיה של קווין, בימים של פרידה מהג'וקר. כן, כך הכל מתחיל...קווין רואה מבעד לחירטוטים של הג'וקר וכמו כל אישה מוכה טובה מתחילה לזחול כלאחר כבוד אל מחוץ לטפרים הלבנבנים-ירוקים והחיוך הפסיכוטי של האקס.


היום אבשל לכם תהליך התחמקות מליצנית מטורפת | צילום: IMDB

התהליך אינו קל, אבל הוא בהחלט תהליך. היא מתחילה להסתובב עם פויזן אייבי ולא שועה לתחנוניה, שלא לשוב אל זרועותיו הארסיות של הליצן, אבל בסוף זה קורה – הארלי משתחררת ואף אוספת צוות משלה, על מנת להגשים את חלומה וייעודה – להפוך לנבלית סולו, הרחק אל מחוץ לצילו המחייב והמאיים של "פודן" המטורף והרצחני. עם כל ההומור והגרוטסקה, אי אפשר שלא להבחין בתהליך ועלילה אמיתית שנרקמים להם בשתי העונות ובין השורות לא מנסה אפילו להסתתר העצמה נשית, שהיא בבחינת נושא המרכזי בסדרה, כאשר צמד הגיבורות המרכזיות של הסדרה הן: הארלי קווין ופוייזן אייבי.

ההומור, על כל הגסויות פוגע וקולע בול. הבדיחות עובדות, הדמויות של גיבורי העל והנבלים מוצגים בהגחכה מוגזמת לעצמן – משהו כמו The Boys, רק מינוס ערימות של רצינות ועם זאת, המצוקה הנשית זועקת לשמיים וחוטפת פיצוץ מאלת העץ של הארלי קווין. היא מצטיידת בסייד קיקים (זכרים כולם, שגם שוברים לא מעט טייפקאסטים גבריים) יוצאי דופן, שמסייעים להרים את רמת ההומור וגם את הארלי מהבוץ הג'וקרי וכל סיטואציה שמתרחשת היא בבחינת זהב טלווזיוני חד, קורע וקולע בול.


הכוכבות של הסדרה. יחד ובנפרד | צילום: IMDB

התרפיה של הארלי בתור עשירית מהזוג - ג'וקר והארלי והמעבר שלה להיות מופע יחיד עם עוזרים וחברים עוברים עליית דרגה בעונה השנייה, שלוקחת את העלילה למקומות חדשים ושונים לחלוטין מזו של העונה הראשונה ועם זאת, לא מורידה את הרגל מהגז, אפילו לא לרגע אחד. קשה למצוא הרבה נקודות תורפה בסדרה המצוינת הזו – קצרה, מצחיקה, עמוסה בסרקזם מבעבע ומתהדרת בצוות על של מדבבים ובראשם קיילי קווקו ("המפץ הגדול") בתפקיד הקווין. קווקו בורחת לחלוטין מכל טייפקאסט שהושלך עליה לפני כן ובגסות, חינניות והרבה הומור כובשת את התפקיד ללא מאמץ.

לצידה של קווקו מככבת לייק בל ("מעל לחוק" ו"החיים הסודיים של חיות המחמד") בתור פוייזן אייבי, שמעניקה את קולה בתור החברה החצי אפויה ותמיד צודקת של הארלי. עוד בקאסט – אלן טיודיק בתפקיד יוצא מן הכלל, ג'ייסון אלכסנדר ן-ווין נייט ("סיינפלד"), וונדה סייקס, כריסטופר מלוני ("אוז"), ג'יאנקרלו אספוזיטו (הלא הוא גאס פרינג מ"שובר שורות" ו"סמוך על סול") ואפילו אלפרד מולינה (תמיד דוק אוק מ"ספיידרמן 2") וג'ייקוב טרמבלי ("חדר") מעניקים את קולותיהם לתפקידים זעירים של רבע פרק פה ושם. כל השמות הללו הן חותמת משמעותית לסדרה, שבניגוד לסדרות וסרטי הקומיקס המצוירים הרגילים, מעידות על הרצינות וגודל ההפקה וההשקעה בה.


לא יכבלו אותי בשלשלאות! | צילום: IMDB




קצת אחרי עליית הסרט לאקרנים, הקורונה הגיעה והורידה אותו מהמסכים. השכלול של צמד העובדות הוציא את הסדרה המצוירת והמדממת בתור הנציגה הנבחרת, הבכירה והמועדפת של קהל היעד הייעודי, אליו כוונו התכנים. האבק שקע, בתי הקולנוע ברחבי העולם נסגרו ועם טפטופים זהירים מתחילים להיפתח מחדש והנה אנחנו כאן עם סיומה של העונה השנייה של הסדרה המשובחת ועם שליטה אבסולוטית בכל פרמטר של הסדרה הנפלאה הזו, שעדיין לא הגיעה באף פורמט פורמאלי למדינת ישראל, עובדה זניחה שלא מסמלת או מרמזת בכלום על העובדה שאתם חייבים זאת לעצמכם, גם לשיפור רשמים מאלו שאולי הותיר עליכם הסרט וגם סתם כך, אם אתם חובבי קומיקס.